יהושע פרק ג
ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, הִתְקַדָּשׁוּ: כִּי מָחָר, יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם--נִפְלָאוֹת. ו וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, שְׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית, וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם; וַיִּשְׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם. {ס}
סוטה לג ע"ב
תנו רבנן [תוספתא סוטה פ"ח ה"א ]: 'כיצד עברו ישראל את הירדן?
בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים (כדכתיב בפרשת נשא גבי מסעות דגלים), והיום נסע תחילה, שנאמר (יהושע ג,יא) הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם [בירדן] ('לפניכם' משמע לפני כולכם);
[תוספתא סוטה פ"ח ה"ב ] בכל יום ויום לוים (בני קהת) נושאין את הארון (כדכתיב ומשמרתם הארון והשולחן וגו' (במדבר ג,לא)), והיום נשאוהו כהנים, שנאמר (יהושע ג,יג) והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ה' [אדון כל הארץ במי הירדן, מי הירדן יכרתון, המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד].
תניא [המשך בתוספתא]: 'רבי יוסי אומר: בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו (כדכתיב: ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אליהם שאו את ארון ברית ה' וגו' [יהושע ג,ו]), וכשהחזירוהו (בימי שלמה) למקומו (לבית קדשי הקדשים, דכתיב 'ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון' (מלכים א ח,ג), והיינו 'החזירוהו למקומו': שכשהגלה בימי עלי מתוך בית קדשי הקדשים של משכן שעשה משה - משם נוטל, שהמשכן נקבע בשילה, וכשהחזירוהו פלשתים - לא היה לו מקום קבוע, שהרי חרב משכן שילה, ונשתהא בבית אבינדב, ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום, ומשם לעיר דוד, עד שבנה שלמה את בית המקדש ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל, ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת [בבית שני] והוא קרוי מקומו המיוחד, כדכתיב: ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית וגו' (מלכים א ח,ו));
רש"י
וכשהחזירוהו למקומו - בימי שלמה לבית קדשי הקדשים דכתיב ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון (מלכים א ח) והיינו החזירוהו למקומו שכשהגלה בימי עלי מתוך בית קדשי הקדשים של משכן שעשה משה משם נוטל שהמשכן נקבע בשילה וכשהחזירוהו פלשתים לא היה לו מקום קבוע שהרי חרב משכן שילה ונשתהא בבית אבינדב ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום ומשם לעיר דוד עד שבנה שלמה את בית המקדש ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת והוא קרוי מקומו המיוחד כדכתיב ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית וגו' (שם):
סוטה לד ע"א
[תוספתא סוטה פ"ח ה"ג ] וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים (בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו) - חזרו המים לאחוריהם (שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן) שנאמר (יהושע ג,טו) וכבוא נושאי הארון עד הירדן [ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים; והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר] [פסוק טז:] ויעמדו המים היורדים מלמעלה (אלא שם עומדים והמים הבאים תמיד נגבהים ועולין למעלה, כדכתיב) קמו נד אחד [הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו; והעם עברו נגד יריחו] (והכהנים עמדו שם עד שעברו כולם); וכמה גובהן של מים ('כמה גובהן של מים' גרס)? שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל (שהיו שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, והם עברו כחנייתם: רוחב מחניהם עברו יחד כמות שהוא, רוחב שנים עשר מיל! נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד שעלו אחרונים של סוף המחנה, וכנגדן גבהו המים) - דברי רבי יהודה;
אמר לו רבי אלעזר ברבי שמעון: לדבריך אדם קל או מים קלים? הוי אומר מים קלים (לרוץ מן האדם)! אם כן (ואם כן שהמים לא גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו לעבור, ו)באין מים ושוטפין אותן!?
אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלש מאות מיל עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר (יהושע ה,א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל; ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (קודם שעברו את הירדן, שעל קריעת ים סוף היו מתפחדין עדיין) (יהושע ב,י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף [מפניכם, בצאתכם, ממצרים; ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן, לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם], וכתיב (יהושע ב,יא) ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת
רש"י
וכיון שניטבלו כו' - בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו חזרו המים לאחוריהם שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן אלא שם עומדים והמים הבאים תמיד נגבהים ועולין למעלה כדכתיב קמו נד אחד והכהנים עמדו שם עד שעברו כולם: כמה גובהן של מים - גרס: י"ב מיל כנגד מחנה ישראל - שהיו שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והם עברו כחנייתם רוחב מחניהם עברו יחד כמות שהוא רוחב שנים עשר מיל נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד שעלו אחרונים של סוף המחנה וכנגדן גבהו המים: הוי אומר מים קלים - לרוץ מן האדם וא"כ שהמים לא גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו לעבור ובאין מים ושוטפין אותן: כיפין - אולמות ארוקוולו"ד: ואף רחב אמרה לשלוחי יהושע - קודם שעברו את הירדן שעל קריעת ים סוף היו מתפחדין עדיין: עודם בירדן אמר להן יהושע כו' - כדכתיב והכהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תם כל הדברים אשר צוה ה' את יהושע לדבר אל העם וזהו הדבר דהכי כתיב במשה כי אתם עוברים את הירדן אלא ארץ כנען והורשתם וגו' כלומר כשיעברו את הירדן התנה עמהם על מנת להורישם:
