בס"ד        "יהושע פרק ב': (פסגה)   
סרטון
  

      תמונות
  חז"ל אמרו על יריחו כי היא "בריחה של ארץ ישראל" [בריח - עיר מבצר] (במדבר רבה טו). 

לעיר זו שולח יהושע מרגלים, ומקציב להם שלושה ימים בלבד כדי לגלות מה טיב הארץ ומה טיבה של יריחו. ישראל חונים בשיטים,
20 קילומטר מיריחו. על המרגלים ללכת 20 קילומטר, לעבור את הירדן, להיכנס בהסתר ליריחו, לבדוק את העיר,
לשוחח עם תושבים כדי לעמוד על הלך הרוחות בה ולחזור, וכל זאת בשלושה ימים.   

המרגלים של משה היו בדרכם ארבעים יום. המרגלים של יהושע מקבלים הוראות הרבה יותר קצרות:
"לכו ראו את הארץ ואת יריחו". זוהי שליחות קצרה, לשלושה ימים בלבד. אין למרגלים זמן להתעכב:
העם כבר קיבל את הפקודה להתכונן למעבר הירדן בעוד שלושה ימים.
המרגלים לא יקבעו אם נכנסים לארץ אם לא. הם רק יביאו מעט מידע.
יהושע שולח את המרגלים לראות את הארץ ואת יריחו. המרגלים הולכים ליריחו,
ואינם ממשיכים לאזורים אחרים של הארץ. די להם בכך. הם לומדים על המורל של אנשי יריחו,
ומה שהם רואים מספיק להם כדי להשיב לשאלותיו של יהושע. 
לעיר זו שולח יהושע מרגלים, ומקציב להם שלושה ימים בלבד כדי לגלות מה טיב הארץ ומה טיבה של יריחו.
ישראל חונים בשיטים, 20 קילומטר מיריחו. על המרגלים ללכת 20 קילומטר, לעבור את הירדן,
להיכנס בהסתר ליריחו, לבדוק את העיר, לשוחח עם תושבים כדי לעמוד על הלך הרוחות בה ולחזור, וכל זאת בשלושה ימים. 
מרגלים  נכנסים ללון אצל רחב הזונה. בוודאי ביקשו מקום שאין שואלים בו שאלות על האורחים הבאים אליו.
ובכל זאת, בעיר קטנה אין סודות. מלך יריחו - הוא ולא אחר -
שולח לרחב ופוקד עליה להוציא את האנשים, "כי לחפר את כל הארץ באו" (ב: ג).
מתגובה מפוחדת זו ניתן להבין את המתרחש בלב אנשי יריחו:
שני אנשים אלמונים באים לעיר ונכנסים ללון באכסניה מפוקפקת, ומלך יריחו בכבודו ובעצמו מקבל דיווח על כך,
ושולח שליחים לבדוק מיהם האנשים. 
רחב מחביאה רק  מרגל אחד, ומספרת לאנשי יריחו כי הם יצאו בדרכם חזרה.
האנשים רודפים אחרי המרגלים לכיוון הירדן, בעוד שרחב שולחת את המרגלים לכיוון ההפוך, להרים ממערב העיר. 
לפני שהמרגלים עוזבים את יריחו מסבירה להם רחב את הסיבות למעשיה,
וההסבר של רחב מספיק למרגלים כדי לדעת שהם ביצעו את שליחותם.
הם יודעים כל מה שמרגלים צריכים לדעת, והם יכולים לדווח ליהושע ולמסור לו ידיעות
שכל צבא המתכונן להתקפה יהיה מאושר לשמוע אותם

שאלה
 כתוב בלשונך מה אומרת רחב למרגלים פס' ט- יא?: 
(ט) וַתּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ 
וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: 
(י) כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הובִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם 
וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחן וּלְעוג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אותָם: 
(יא) וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלא קָמָה עוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם 
כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הוּא אֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת:

ורחב מוסיפה בקשה אישית: רוצה היא להציל את עצמה ואת משפחתה. יודעת היא כי המלחמה חסרת סיכוי, ומבקשת להציל לפחות את מה שניתן:
(יב) וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד 
וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אות אֱמֶת: 
(יג) וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיותַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם 
וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשׁתֵינוּ מִמָּוֶת: (יהושע ב: יב-יג). 

כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגַם נָמגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ (ב: כד)

מתשובתם של המרגלים אנו מבינים מה רצה יהושע לדעת: הם היו צריכים להודיע על המורל של העם.
האם אנשי יריחו הבצורה והחזקה מוכנים להילחם, או שהם מבוהלים ומיואשים?
המרגלים השיבו את התשובה שיהושע חיכה לה: "וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו." 

יושבי הארץ מבוהלים. השלב הראשון והחשוב לפני המלחמה הארוכה העומדת לפניהם הושג:
לא תהיה מלחמה של אויב הנלחם בכל כוח ובאמונה בניצחונו. לפניהם אויב מפוחד ומבוהל.
 

יהושע שולח שני מרגלים ליריחו. המרגלים מגיעים לביתה של רחב הזונה,
וזו מסתירה אותם מפני שליחי מלך יריחו אשר עלו על עקבותיהם.
בשל כך מבקשת רחב מהמרגלים לגמול לה טובה – בעת כיבוש יריחו בידי עם ישראל הם יצילו אותה ואת בני משפחתה. 

המרגלים נענים בחיוב לבקשתה, אך מציבים תנאים להצלתה ולהצלת בני משפחתה.

1. בדברים  ל"ד 3   מכונה יריחו   ___________.    מדוע?

2. יריחו נמצאת בנחלת שבט   ____________

3. הביאו מידע נוסף  על מקומה של ירחו  ומדוע לדעתכם יריחו הייתה העיר הראשונה שבני

    ישראל כבשו?

פרושי מילים:

"השיטים" – שם של מקום, הנקרא על שמם של עצי השיטה שהיו בו.

"לחפור את הארץ" – לחקור ולאסוף מידע על הארץ.  לרגל.

"בפשתי העץ הערוכות לה על הגג" – גבעולי עץ הפשתה הפרוסים על הגג.

"המעברות" – המעברים בנהר הירדן, שבהם ניתן לחצות ברגל.  

קראו פסוקים  1-8   שליחת המרגלים ליריחו והסתרתם בידי רחב. 

קשיים בפרק 

1:   המרגלים מגיעים ליריחו והולכים לבית אישה זונה.

2:      המרגלים נחשפים .  כבר בתחילת משימתם יודע מלך יריחו על הימצאותם בבית רחב.

3:  רחב הזונה הכנענית היא הדמות הראשית בסיפור,  ואלו המרגלים הם  דמויות משניות .
הסבר קשיים אלו.

מושגים:

דמות ראשית – הדמות הבולטת ביצירה.  בדרך כלל היא בעלת שם. היא פעילה בסיפור: מדברת ועושה דברים.

דמות משנית – בדרך כלל דמות אנונימית (ללא שם), המופיעה רק כשצריך אותה לצורך קידום העלילה וכדי לאפיין את הדמות הראשית. בדרך כלל לאחר שמלאה את תפקידה – איננו יודעים מה עלה בגורלה.

דמות קולקטיבית -  קבוצת אנשים שמוצגת בסיפור כאיש אחד, כגוף אחד.  הקבוצה מוצגת כמי שמדברת בקול אחד וכמי שפועלת יחד.   הפרטים בתוך הקבוצה אינם מופיעים בשמם.

1. בפסוקים 1-7 רחב מתוארת כדמות פעילה ונבונה, לעומת המרגלים, המתוארים כדמויות פסיביות .

א.     הביאו שתי ראיות לתיאורה של רחב כדמות פעילה ונבונה

ושתי ראיות לתיאור מרגלי חרש.
ב.  בפסוק ד (4)נאמר  וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ; 

          בפסוק  ו' (6) נאמר שרחב העלתה את המרגלים לגג "ותטמנם"
מה הקושי? והתרוץ

השורש  ט.מ.נ   ברוב אזכוריו בספרות המקרא, מתאר הסתרת חפצים, ולא בני אדם.

הסבירו כיצד השימוש בשורש זה, מדגיש את הפסיביות של המרגלים.

פירושי מילים:

"ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם" – כולם פחדו מכם.

"נקיים אנחנו משבועתך" – פטורים.

קראו פסוקים 9-21:   השיחה בין המרגלים לבין רחב.   בקשת רחב והתנאים למילוי בקשתה.

פסוקים אלו מתארים באריכות את השיחה בין רחב לבין המרגלים: רחב מבקשת מהמרגלים שיגמלו לה טובה על כך שסייעה להם והצילה אותם מידי רודפיהם. המרגלים מבטיחים לה כי בשעה שבני ישראל יכבשו את יריחו, הם ישאירו בחיים אותה ואת בני משפחתה, אך זאת בכפוף לכמה תנאים שהם מציבים בפניה.

1.א.  על פי פסוק 9, מהם המניעים שהביאו את רחב לבגוד בעמה?

   ב.  מהם שני האירועים מעברו של עם ישראל, שמזכירה רחב בפסוק 10?

2. בפסוקים  12-14  חוזרת המלה המנחה  "חסד".  מהו חסד?  מהו החסד שעשתה רחב עם המרגלים?     ומהו החסד שהמרגלים יעשו עבורה בתמורה?

3. בפסוקים  19-20  המרגלים אומרים לרחב שבשני מקרים הם יהיו נקיים משבועתם.

   מהם שני המקרים?  הוכיחו מהכתוב והסבירו במילים שלכם.

4.א.   בפסוקים 17-21  משוחחים המרגלים עם רחב על אודות דרך מילטום ותנאיהם להצלתה ולהצלת בני משפחתה.   הסבירו כיצד נמלטו המרגלים?

ב.  מה הקושי ברצף ההתרחשויות  בפסוקים  14-21?  (רמז: היעזרו במיקום השיחה בין רחב למרגלים.

ג.  קראו את דברי אברבאנל (פרשן ימי הביניים)

"שכל נדר או שבועת איסר (אדם הנשבע לאסור על עצמו דבר מה) , אשר יעשה אותה אדם בהיותו אסור ומוכרח,  אינו קיים.    בעבור זה אמר שיצאו מביתה והיו כבר חוצה לעיר.  

אמרו אליה: אל תחשוב : אל תחשוב (תחשבי)  שמה שנדרנו בהיותנו טמונים על הגג היה קיים.  איננו כן, כי  נקיים אנחנו משבועתך.....  אבל עתה,  שאנחנו נקיים ובבחירתנו עומדים,  עתה נעשה הנדר מחדש  ...."

הסבירו כיצד מפרש אברבאנל את רצף ההתרחשויות הבעייתי.

דףחזרה למבחן