x
בניית אתרים בחינם

myMail@2all.co.il | 1800-123456789

תורה


סרטון דש מהלך חיזקיהו 

   
          שי      תלתן   תנך   תנך  תנך ביאור  מפות   הזמן  ציר הזמן      פרשנות המקרא      ציר זמן עברי   קישור לולאות  רמבן

בס"ד
קדושה
קדושת הזמן - שבת חגים
קדושת המקום - הר סיני בית המקדש
קדושת חפץ - לוחות הברית
לאחר סיום בניית המקדש, בפרקנו מתוארת חנוכת המקדש ובמרכזה עומדת תפילת שלמה
התכנסות העם בחג (א-יא)
ח׳:א׳
אאז יקהל שלמה וגומר. ספר הכתוב שאחר תשלום המלאכה ראה שלמה לתת בה התכלית הנכסף שהוא להביא ארון ברית ה' לקדש הקדשים כדי שישרה שם שכינה. ושם מגמתו ראשונה בהבאת הארון, כי זה הוא מה שהתלונן עליו דוד (שמו' ב' ז' ב') וארון ברית ה' בתוך היריעה, ומפני כבודו צוה שיקהלו כל זקני ישראל והם השופטים והחכמים וכל ראשי המטות שהם הנשיאים, להעלו' את ארון ברית ה' מעיר דוד ולהביאו בכבוד גדול:
ח׳:ב׳
אוזכר הכתוב שעם היות ששלמה לא קרא ולא הקהיל כי אם לזקנים וראשי האבות הנה כל איש ישראל הם מעצמם נקהלו אל המלך, כי כאשר ידעו מהקהל הזקנים והאבות קמו כל העם והלכו אחריהם, לא לכבוד הזקנים בלבד כי אם לכבוד השם, וז"ש ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל. וזכר שהיה זה בירח האיתנים, שהוא חדש תשרי שבו אוספים הפירות. וידמה שנקרא החדש השביעי ירח האיתנים, לפי שבו המועדים היותר חזקים ומישרים אל השלמות, כי בו יום תרועה ויום הכפורים וחג הסוכות, ולפי שכל ישראל היו מחוייבים לבא לחוג לירושלם בחג הסכות, לזה התקבצו כלם ובאו שמה לראות בחנוכת הבית ולחוג את חג הסכות, וז"ש בירח האיתנים בחג הוא החדש השביעי, רוצה לומר שהיה הקבוץ בעבור החג שהיה באותו חדש השביעי, והיו שתי תכליו' בביאתם, אם חנוכת הבית ואם חובת הרגל בחג. וחז"ל (ראש השנה פ"א י"א ע"א) אמרו שבאותו החדש נולדו האבות, ולכן נקרא חדש האיתנים:
   

שלמה מקהיל את זקני ישראל, ואת כל ישראל ב"ירח האתנים בחג" (ב) – ככל הנראה הכוונה סמוך לחג סוכות.
הכהנים נושאים את ארון ה' ואת כלי המשכן ומכניסים אותם למקדש.
כשיוצאים הכהנים מהקודש, הענן ממלא את בית ה'
" וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה'" (יא).



(סה) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג שלמה עשה באותם ימים את חנוכת הבית של בית המקדש,
 
 וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ כל ישראל היו יחד עם שלמה בחנוכת בית המקדש,
 
קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ (עם שלמה היה) קהל גדול מישראל שהתאסף לפני ה'
לצורך חנוכת המזבח, ממקום שנקרא "לבוא חמת" בצפון ועד נחל מצרים בדרום, 
שִׁבְעַת יָמִים חנוכת הבית נמשכה שבעה ימים, כאשר שבעת הימים האלה היו שבעת הימים שלפני חג הסוכות (החל מתאריך ח' תשרי), 
 וְשִׁבְעַת יָמִים ושבעה ימים לאחר חנוכת הבית, חגגו שלמה ובני ישראל את חג הסוכות. גם לאורך חג הסוכות, הקריבו שלמה ובני ישראל קרבנות רבים יותר ממה שהתורה ציוותה להקריב בחג סוכות, משום שמחת חנוכת בית המקדש, 
אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בסך הכל חגגו שלמה ובני ישראל ארבעה עשר ימים רצופים: שבעה ימים של חנוכת הבית ושבעה ימים של חג הסוכות (ומכאן שגם אכלו ושתו ביום הכיפורים):
(סו) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי
 ביום השמיני של חג הסוכות, בשמיני עצרת,[195] שִׁלַּח אֶת הָעָם (בשמיני עצרת) שלמה נתן רשות לעם ללכת חזרה לבתיהם (אך העם לא חזר לביתו בחג עצמו, אלא ביום המחרת. כשהלכו ביום המחרת, ביקשו שוב רשות משלמה לחזור לבתיהם),
 גמרא מועד קטן דף ט ע"א
אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן באותה שנה של חנוכת בית המקדש הראשון לא עשוישראל את יום הכפורים לא צמו ביום הכפורים לפי ששבעה ימים רצופים קודם חג הסוכות עשו בכל יום  משתה לחנוכת הבית 
וכמו
 שנאמר( מלכים א' ח סה )ויעש שלמה בעת ההיא את החג וגו' 
שבעת
 ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום' ^
 וחמשה ימים לפני סוכות הוא יום הכפורים ובסמוך תבאר הגמרא מדוע אכן לא צמו

סרט 
 

 סרט MP4

מאמר על ארון ברית ה'

הסבר על ארון הברית ה'
מלכים א' פרק ח'    
 הכנסת ארון הברית למקדש שבנה שלמה.
שלמה  מברך  את ה' ומודה לו על שזכה לבנות את הבית,
 שלמה מתפלל  ומבקש שבית דוד ימשיך למלוך לעד,
ושהמקדש שנבנה יישאר תחת השגחתו של אלוקים

הסבר הפרק

בפרקים ו'-ז' מתוארת בניית בית המקדש בפירוט רב. בפרק זה שלמה חונך את הבית.

*פס' 1-11- העלאת ארון ה': שלמה אוסף שופטים, מנהיגים, ראשי שבטים ("זקני ישראל"), כוהנים ולוויים לשאת את הארון בתהלוכה חגיגית מעיר דוד לבית המקדש. הכהנים מציבים את ארון הברית בדביר תחת כנפי הכרובים (יצורים בעלי כנפיים עם פני אדם) ויוצאים מן המקדש. בצאתם, עולה ענן ושוכן על הבית- מסמל את הנוכחות האלוהית במקום.

** החודש השביעי- חודש תשרי (ספירת החודשים מתחילה בניסן)- פס' 2 .   
     חג - הוא חג הסוכות
                                                                                                                    

               חודשי השנה העברית
              מה מקור שמות חודשי השנה? 

 

       
                               

** שלמה בוחר לחנוך את בית המקדש בחג הסוכות ("בירח האיתנים בחג "-פס' 2) משום שבחג זה נאסף העם לירושלים לשם קריאת התורה.

**


המקדש מחולק ל-3 חלקים:
האולם, ההיכל (בו נמצא המזבח) והדביר (בתוכו ארון הברית    סרטון לחץ על ברית).

      
                                                                
                                                     דרום

                              סרטון
   
                     

** בד- ענף (במקרה זה מדובר על מוט עץ)- פס' 7

** מודגש כי בארון הברית נמצאים רק לוחות הברית כדי לא ליצור תפיסה מוטעית לפיה ה' נמצא בתוך הארון.


                                                         
י


                                                                          
       
החודש השביעי- חודש תשרי (ספירת החודשים מתחילה בניסן)- פס' 2 .    

     חג - הוא חג הסוכות           

** בד- ענף (במקרה זה מדובר על מוט עץ)- פס' 7

** מודגש כי בארון הברית נמצאים רק לוחות הברית כדי לא ליצור תפיסה ( מחשבה ) מוטעית לפיה ה' נמצא בתוך הארון.

מִפְּנֵי הֶעָנָן - הענן מסמל את  כְבוֹד ה'
(א-י"א) הבאת הארון אל קודש הקודשים, וכבוד ה' בבית המקדש
איזו חגיגה מתוארת בפסוקים א-יא ? 
______________________________________________________________________________________________

1.       את מי הביא שלמה  כדי להעלות את הארון? _______________________________________

2.       מי בא לשם? המוזמנים ______________________________________________________

3.       מתי זה היה? ציין 3 תאריכים__________________________________________________

4.       מי נושאי הארון ? __________________________________________________________

5.       מה הביאו עם ארון ה'? ______________________________________________________

6.       מי הביא את שאר הדברים? ___________________________________________________

7.       מה עשו שלמה והעם?( כיצד העם ושלמה מכבדים את ארון ה' ) __________________________

8.       לאן הכניסו את ארון ברית ה'? _________________________________________________

 9.     מה היה בארון הברית?  _______________________________________________ 
10.  מי הניח את זה שם? __________________________________________________ 
11.  מסלול העלאת הארון __________________________________________________ 
12. מה היה מעל הארון? __________________________________________________ 
13. מהם ה'בדים' ?  __________________________________________________________



חנוכת בית המקדש  מלכים א פרק ח' פס' א'-יא'


בפרק זה נקרא על חנוכת המקדש ותפילת שלמה.
חנוכת המקדש נערכה
"בחג".
"
בירח האיתנים "איתנים"
הוא השם הקדמון
לחודש השביעי,
הוא
חודש תשרי (בעלייה מבבל). 

נקרא על שם איתני עולם (אבות ישראל) שנולדו בחודש זה. 

בגלל החגים החשובים החלים בחודש זה, החודש נקרא "איתנים". 

"בחג"  חג" הוא כינוי של חג הסכות שהתורה קראה לו "חג ה'". 


חנוכת המקדש נערכה במעמד מרשים של זקני ישראל, ראשי המטות, ונשיאי האבות. 

הכהנים נשאו את הארון מן האוהל  וגם את האוהל וכלי המשכן מעיר דוד אל מקום הבית בהר המוריה.
אותה שעה הובא הארון למקומו הקבוע לדביר. 

בהעלאת  רצה שלמה לקשר את מקדשו החדש בהווה למשכן - אוהל מועד מתקופת המדבר שהוא תחליפו ויורשו.


"ויבאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרבים" (פס' ו).


מהו מקומו?

מהו דביר? מהו קדש קודשים?

מהו תחת כנפי הכרבים?


בחירת מיקום המקדש


בהר המוריה שעליו נבנה בית המקדש, עקד אברהם את יצחק בנו בבואו להקריבו על המזבח שבנה שם על פי הצו הא-לוקי שקיבל "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (בראשית כב' ב')


הר הבית 


הר הבית הוא מקום קדוש בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל ובו שכנו שני בתי המקדש (הראשון והשני),
ובו יבנה ההבית השלישי במהרה בימינו. היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים לבנין בית המקדש.


אבן השתייה  

היא אבן הבולטת מהקרקע אבן היסוד / התשתית ממנה הושתת העולם, הוא המקום ממנה התחילה בריאת העולם.


קדש קודשים, דביר 


קודש הקדשים או הדְּבִיר הוא החדר הפנימי,החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

 ( אולם = המבוא, ההיכל = הקודש )

מהו תחת כנפי הכרבים?

הכרובים מסמלים את מקום  השראת השכינה בתוך עם ישראל 

הענן מסמל את השראת השכינה


מילת יחס

אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרבים" (פס' ו).


מדוע חוזרת ארבע פעמים מילת היחס " אל " בפסוק ו' ?

מילת היחס " אל " היא בתפקיד מילית מקום. היא חוזרת ארבע פעמים בפסוק ו',
כדי לציין במדויק את מקום משכנו של ארון הברית במקום הקדוש ביותר. (ניווט ליעד - וויז)


מדוע נבחר מקום זה?

האגדה אודות מקום בניית בית המקדש


שנים רבות לפני בנין בית המקדש היו דרים על מקום בית המקדש שני אחים אשר חיו באהבה ואחוה עצומה. לימים קבלו שדה בירושה מאביהם ויחלקוהו ביניהם שוה בשוה. בכור האחים היה חשוך בנים ואילו אחיו הצעיר עבד בזיעת אפיו לכלכל את משפחתו העניפה, לימים נתעוררו בקרבו רגשי אשמה, היתכן שהוא בתור אדם בודד יקח מהתבואה היוצאת בשדה שירשו מאביהם שוה בשוה עם אחיו שיש לו משפחה גדולה? מיד ירד ממטתו והעביר חלק גדול מתבואתו לחלקו של אחיו הצעיר, כאשר גמר לעשות דבר זה חזר למיטתו ושינתו ערבה לו, אך גם לאחיו הצעיר קרה כדבר הזה ששנתו נדדה בלילה והתחיל לחשוב על אחיו הבכור שלא זכה להקים משפחה ועוד מעט יגיעו ימי זקנה ומי ישתדל לפרנסו ולבוא לעזרתו, לכן החליט שחלק גדול מהתבואה מגיעה לאחיו הבכור בכדי שיוכל לחסוך לימי זקנתו. ירד באמצע הלילה ולקח חלק גדול מתבואתו ובהשקט העבירם לחלק השדה אשר לאחיו הבכור. בבוקר יצאו שניהם אל השדה ומה מאד השתוממו לראות שאין שינוי ניכר בשדותיהם ולשניהם יש אותה כמות שהיתה להם אתמול לפני שהלכו לשם. לא הבינו מה קורה כאן. בלילה השני שוב החליט כל אחד להעביר מתבואתו לחלק אחיו אך הפעם נפגשו שניהם בעת פעולתם ונפלו אחד על צוארי אחיו ובכו בכיה מתוך שמחה עצומה באהבה גדולה. האהבה העצומה הזאת שהיתה בין שני אחים עוררה רעש גדול בשמים ואז הוחלט בשמים שבמקום זה יבנה בית המקדש…


שאלה


מה מסמן מקום זה ומדוע נבחר מקום זה לבניית בתי המקדש ? ציין 3 סיבות 


הענן






תפילת שלמה - אחדות - בחירה - שלום


(יב)-אָז אָמַר שְׁלֹמֹה
ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל  = ענן - השראת שכינה- 1

(יג)- בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ - בית המקדש בירושלים  - "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים - "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".
כלומר, יש חיבור בין עיר הקודש ירושלים של מטה לירושלים של מעלה.  - 

בית המקדש נועד להשראת ה' - שכינה ' בקרב בני ישראל,

רש"י : לשבתך עולמים - שמשנבחרה , לא הותרו הבמות , ולא שרתה שכינה במקום אחר (ראה זבחים קיב , ב).


ר' יוסף קרא :בית זבול - בית מדור. לשבתך עולמים - שמשנבחרה , לא הותרו הבמות , ולא שרתה שכינה במקום אחר



רד"ק : לשבתך עולמים - כי גלגל ושילה ונוב וגבעון לא היו עולמים , כי לא היו הם המקום הנבחר שנאמר עליו "אל המקום אשר יבחר יי'" (דב' יב , ה) , 
כי אם זה המקום , שהוא הר המוריה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו עליו , וקראו "יי' יראה" (בר' כב , יד); 
ואמר "בהר יי' יראה" (שם) , כי באותו ההר יראה לדורות. 
ודוד כשראה שנעתר שם , וירד שם על עולתו אש מן השמים (ראה דה"א כא , כו) ,
 ידע כי הוא המקום הנבחר , ואמר "זה הוא בית האלהים וזה מזבח לעולה לישראל" (דה"א כב , א).




רלב"ג : בנה בניתי בית זבול לך - אמר על צד המשל - להתמדת הראות שכינת השם יתברך בבית המקדש יותר ממה שיתראה בשאר המקומות
 - שהוא בנה שידור בו השם- (שם ה' ) , 
ויהיה מכון לשבתו לנצח , כאמרו "זאת מנוחתי עדי עד" (תה' קלב , יד); 
וזה כי אחר שנגלה זה המקום הקדוש , נאסרה העבודה בזולת המקום ההוא , כמו שנתבאר בתורה ,
 כאמרו "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דב' יב , ט).





ברכת שלמה





המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל
כיצד היו הלוחות כתובים?
בירושלמי (שקלים ה', א'. דף כה.) הובאה מחלוקת איך נכתבו הלוחות:

רבי חנינה בן גמליאל אומר:
חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה. הדא הוא דכתיב: (דברים ד) "ויכתבם על שני לוחות אבנים" - חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה.

ורבנן אמרי:
עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה, הדא הוא דכתיב: (שם) "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" - עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.

רבי שמעון בן יוחאי אומר:
עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, דכתיב: "ויכתבם על שני לוחות אבנים" - עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה.

רבי סימאי אמר:
ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, דכתיב: (שמות לב) "מזה ומזה הם כתובים", טטרוגה (=מרובע, יוונית).

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר:
בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב: (שיר השירים ה) "ממולאים בתרשיש"  

 יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע!
מה הים הזה, בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה.

נמצא שלדעת רשב"י ורבי סימאי,
נכתבו הלוחות משני צידיהם, כך שהם יכולים להיקרא מכל צד
 וכפירוש הראב"ע, אלא שלדעתו נכתב חלק מדיברות על כל צד,
בעוד לדעתם הדברות נכפלו ונכתבו כולן בשני הצדדים,
ולרבי סימאי אף נכתבו על הצדדים, כך שהיו כתובים ארבע פעמים.

בפשטות סוגיה זו חולקת על הגמרא של "בנס היו עומדין", ממנה משמע שהדיברות נכתבו מצד לצד.

הרש"ר הירש מכניס נופך רעיוני בדברי הירושלמי:
לו היו הדיברות כתובים מצד אחד, היה הדבר מעמיד את משה כמתווך אלוקי.
רק הוא רואה את הדיברות, ומקריא מהם לעם שאינו רואה אותם, ותלוי רק בשמיעתו ממשה.
אך כאשר הלוחות כתובים משני עבריהם, ואפילו מכל צידיהם -
נמצא שכולם יכולים כאחד לקרוא אותם.
התורה נמסרת ישירות לכל בני ישראל,
ולא למשה שיעביר לבני ישראל.
משה משמש כשליח ציבור להורדתן,
אך הן ניתנות לכל ישראל בשווה.


פס יד- יט
שלמה מברך את קהל ישראל ומודה לה'
תפילת הודיה לה' על קיום הדברים שהביאה אותו לבנות בית לשם ה'.
דוד אבי רצה לבנות בית לשם ה' אך ה' קבע " רק אתה לא תבנה "
אלא " בנך ... הוא יבנה הבית לשמי "
 (כא) וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית ה' ייחדתי מקום בבית המקדש לארון הברית ששם מונחים שני לוחות הברית,[55] 
אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ
 בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם על ידי נתינת הלוחות לעם ישראל, כרת ה' ברית עם אבותינו, כשהוא הוציא אותם מארץ מצרים
שני הכרבים 
שני לוחות הברית- 
ארון העדות
הארון ושני הלוחות מעידות ( שני עדים )על קבלת התורה ע"י משה מהר סיני

 עדות וברית בין אלוקים ועם ישראל

ויתֵּן אֶל-מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים";
וכן:
"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (
ספר שמותפרק ל"בפסוק ט"ז).



בחירות שבחר ה'

בפס' טז' - ישנן שלוש הבחירות שבחר ה'
טז מִן-הַיּוֹם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,
לֹא-בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם;
וָאֶבְחַר בְּדָוִד, לִהְיוֹת עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל. 

א) הבחירה בעם ישראל

ב) 
 הבחירה בירושלים כמקום המקדש

ג)הבחירה בבית דוד כבית המלוכה על ישראל

בס"ד

מלכים א פרק ח פס' יב - כא

ברכת שלמה

שלמה מברך את קהל ישראל ומודה לה' תפילת הודיה לה' על קיום הדברים שהביאה אותו לבנות בית לשם ה'. דוד אבי רצה לבנות בית לשם ה' אך ה' קבע " רק אתה לא תבנה
אלא " בנך ... הוא יבנה הבית לשמי "


1.      מהו הענן במקדש? __________________________________________________

א.      ציין מקומות בהם מופיע הענן ? __________________________________________

2.      על מה שלמה מודה לה'? _______________________________________________

3.        איך קורא שלמה לבית המקדש?

א.      ________________________________________________________________

ב.      ________________________________________________________________

4.      פסוק ט"ז הוא ציטוט של דברי ה'.
א. מה לא בחר ה'?

ב.      במי בחר ה'? ______________________________________________________

5.      מהן שלוש הבחירות שבחר ה'
א) __________________________________________________________________
ב) __________________________________________________________________
ג) __________________________________________________________________

6.      עיין פס' (י"ז) מה רצה דוד לעשות? ____________________________________________

7.      האם ה' הסכים שדוד יבנה?  ________________________________________________

8.      מי יבנה את המקדש? __________________________________________________

9.      מה מדברי ה' התקיים? 

א.      ______________________________________________________________

ב.      _______________________________________________________________

10.  מהו המקום של הארון? ___________________________________________________

תפילת שלמה

        לאחר סיום בניין הבית פונה שלמה אל ה' בתפילה ארוכה ומלאת שגב (ח', כב-נד),
שעיקרה בראיית בית המקדש כבית תפילה.
שלמה מדגיש בתחילת דבריו (כח) שבית המקדש אינו ממש בית לה',
שהרי "השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוך",
וממילא עיקר תפקידו הוא כבית תפילה.

  

שלמה מפרט בנאומו את התפילות השונות שיתפללו אל הבית הזה.
התפילה הראשונה שהוא מזכיר היא תפילה בעת מלחמה (לג-לד),
ותפילה זו חוזרת ונזכרת גם בסוף דבריו (מד-מט).
ניתן להסיק, אפוא, שתפילה בעת מלחמה היא המסגרת לנאום כולו.

עופר וינטר אל"מ מפקד חטיבת גבעתי
דף המפקד לפני יציאה לקרב

 

ההבדל בין תפילת המלחמה הראשונה לבין תפילת המלחמה השנייה היא מקומו של העם. בראשית דבריו, מתאר שלמה כיצד העם מתפלל לה' בבית המקדש, ומכאן שהעם נמצא בארצו. בסוף דבריו - לאחר שהוא מזכיר תפילות על עצירת גשמים ועל רעב, תפילות יחידים ותפילות של נכרים - מתאר שלמה מצב שבו אי אפשר להתפלל בתוך הבית: לוחמים הנלחמים רחוק מירושלים, ושבויים הנמצאים בארץ אויב. שלמה קובע כי אלו יתפללו לה' דרך בית המקדש (בכוונת הלב), וה' יקבל את תפילתם.

 

את תגובתו של ה' לתפילה זו אנו קוראים בראשית פרק ט', שם קובע הקב"ה שבית המקדש אכן עתיד לשמש כבית תפילה, אך הוא יעמוד על תילו רק בתנאי שעם ישראל ילך בדרך ה'. כבר לאחר העמדת השלד של בית המקדש בפרק ו', מתגלה ה' לשלמה ואומר לו שהבית יעמוד בתנאי שעם ישראל ישמור את מצוות ה'. כנגד המחשבה שבניית הבית מקבעת בצורה מסוימת את יחסי ה' והעם, ללא קשר למעשי העם, אומר הקב"ה לשלמה שהערבון היחיד לעמידתו של הבית לאורך זמן הוא שמירת הברית שבין עם ישראל ל



*פס' 12-21- ברכת שלמה: שלמה מכוון את נאומו לקהל הרב העומד לפניו כשמטרתו היא להפוך את בית המקדש למקום יחידי לעבודת ה' שיתפוס מקום עליון בתודעה הציבורית.

** בפס' 13, 16-21 באות לידי ביטוי שתי תפיסות בנוגע לה' ולבית המקדש המנוגדות זו לזו:

  • פס' 13: מציג את ה' כאל מקומי וגשמי- בית המקדש נועד לשכינה פיזית של ה' בו ("בית זבול... מכון לשבתך עולמים").

  • פס' 16-21: מציגים את ה' כאל אוניברסלי מופשט שאינו יכול לשכון במקום אחד ולכן בית המקדש נועד "לשם ה'".

  • בקטע זה יש חזרה על המילה "שם"- מחזק את התפיסה כי בית המקדש נועד לשם ה' ולא למגוריו.

** בנאומו מזכיר שלמה כי רעיון בניית בית המקדש היה של אביו דוד. אם כך, מדוע לא בנה דוד את הבית?

  • דוד היה עסוק במלחמות ולא התפנה לבניית הבית (דברי הימים, כ"ב, 1-8)

  • אדם שידיו מגואלות בדם לא יכול לבנות את בית ה' (מל"א, ה, 16-17)

** בפס' 16-21 מזכיר שלמה שלוש בחירות שעשה ה':

  • בחירת ישראל כעמו : "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם"

  • בחירת ירושלים: "לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם"

  • בחירת שושלת דוד למלוכה: "וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"

1.       איך קורא שלמה לבית המקדש? 1. _________________________________________
2. ________________________________

2.       פסוק ט"ז הוא ציטוט של דברי ה'.
מה לא בחר ה'? ____________________________________________________________
במי בחר ה'? _______________________________________________________________
מהן שלוש הבחירות שבחר ה'
א)
ב)
ג)

3.       (י"ז) מה רצה דוד לעשות? _____________________________________________________

4.       האם ה' הסכים שדוד יבנה?  ___________________________________________________
מי יבנה את המקדש? ________________________________________________________

5.       מה מדברי ה' התקיים?
1. ______________________________________________________________________
2. ______________________________________________________________________

6.       מהו המקום של הארון? _______________________________________________________
תפילת שלמה 
מופיעה שוב בדברי הימים ב פרק ו  



*פס' 22-30- תפילת שלמה: בתפילתו מכריז שלמה על גדולת ה' ומזכיר את חסדיו. בקטע זה יש 3 שורשים מנחים:

  • ש.מ.ר: אלוהים שומר על הברית עם העם, הוא שומר את ההבטחה לדוד להמשיך את השושלת וכל זה בתנאי שהעם ישמור את מצוות ה'.

  • פ.ל.ל (תפילה, יתפלל): תפקידו של הבית הוא להיות מקום התפילה, כלומר: המקום ממנו פונה העם אל אלוהיו.

  • ש.מ.ע: אלוהים מן השמים ישמע את התפילות המופנות אליו.

** שני השורשים האחרונים מחזקים את תפיסתו של ה' כאל אוניברסלי ואת בית המקדש כמקום לשם ה', בו העם יתפלל ויפנה אליו.
                                                
                                               
כ480- שנה אחר יציאת ישראל ממצרים, זכה שלמה המלך לבנות את המקדש בירושלים. בסיום בניית בית המקדש , ואחר שהכניסו את כלי המקדש, עמד שלמה והתפלל לה'.

 

      1.         שלמה המלך בתפילתו מעלה 'קושי' ביחס לתפקיד בית המקדש. עיין בפסוק כז'    ובאר מה הבעיה שמזכיר שלמה בדבריו ?

 

 (כז) 'כי האמנם ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי'

____________________________________________________________________________________________________________.

 

עיין בפסוקים כז'-ל וענה על השאלות הבאות

 

(ל) 'ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת'

(לה) 'בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם'

 

      2.         'כיצד ינהגו ישראל בהעצר השמים ולא יהיה מטר' ? _____________

______________________________________________________.

 

      3.         כאשר יתפללו לה' 'אל המקום הזה' מה תהיה תגובת ה' ? ________

______________________________________________________.

 

עיין בפסוקים הבאים וענה על השאלות הבאות

 

(לא) 'את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה'

(לב) 'ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו'

(לג) 'בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה'

(מא) 'וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך'

(מד) 'כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך'

 

      4.         כתוב באיזה עוד מקרים בתפילת שלמה, כאשר פונים אנשים  המצויים במצוקה דרך 'הבית הזה' מתקבלת תפילתם!!

_______________________________________________________________________________________________.


                                                                 

(ל"א-נ') תכניותיו של שלמה לגבי המקדש

1.       קראו את הפסוקים ומלאו את הטבלה:

האירוע 

מה יעשה האדם

הפסוקים

מה יעשה ה'

אדם שצריך להישבע

יבוא לבית המקדש

ל"א-ל"ב

ישמע וישפוט צדק. להרשיע רשע ולהצדיק צדיק.

עם ישראל מפסיד במלחמה

 

1. ___________________

2. ___________________

3. ___________________

4.  __________________

 

 

1.________________

2. ________________

3. ________________

בשנות בצורת ללא גשם

 

1. ___________________

2. ___________________
3. ___________________

 

 

1. ________________
2. ________________
3.________________
4. ________________

סיכום כל הצרות שיכולות לבוא:

1.  רעב

2. דבר

3. _________________

4. _________________
5. _________________
6. נגע ומחלה
7.   כל תפילה כל תחנה...

 

ל"ז – מ'

 

 

האירוע 

מה יעשה האדם

הפסוקים

מה יעשה ה'

גוי שרוצה להתפלל

 

מ"א –

מ"ג

 

ביציאה למלחמה

והתפללו

 

1. ושמעת את תפילתם ותחינתם,

2. ועשית משפטם.

עם ישראל יהיה בשבי,  בשל חטאיו

 

1.___________________
2. ___________________
3.___________________
4. ___________________

מ"ו- נ'

 

1.________________
2. ________________
3.________________
4. ________________
  _________________

 















(נ"א – נ"ג)

2.       מהם המעשים שעשה ה' בשביל בני ישראל?
1.__________________________________________________________
2. __________________________________________________________


                                                                                                 
      חנוכת המקדש . פרק ח' . פסוקים א' – כא' .  

קוראים את הפסוקים ומסבירים ומסכמים נקודות על הלוח :

סיכום :

{ כל ישראל התקבצו לחנוכת המקדש .

[בע"פ : רש"י פסוק ד' אהל מועד – גנזו שלמה .]

{ שלמה וישראל מזבחים צאן – לתודה ושמחה .

{ הארון מוכנס לדביר מתחת לכרובים הגדולים על ידי הכהנים .

{ כשיצאו הכהנים ה' שכן בענן במקדש . [בע"פ : רש"י פסוק יג' מעכשיו לא הותרו עוד הבמות ]

{ שלמה מברך את העם ומודה לה' שקיים הבטחתו שבנו של דוד יבנה את בית המקדש .

 

נספחים :

הסברים פנימיים על בית המקדש .

 בפרק זה במלבי"ם נמצאים הסברים רוחניים לכלי בית המקדש ולצורת בית המקדש וכן לסדר הכנסתם לבית המקדש .  

מדוע לא בנה דוד את בית המקדש ?

מלבי"ם מלכים א פרק ח פסוק יז :  

ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל, כבר בארתי למעלה (סימן ד') שתנאי העקרי בבנין הבית היה שיבנהו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית ושזה היה נמנע בימי דוד, כיון שהיה לו מלחמות רבות, וה' הבטיח אותו שע"י בנין הבית ימצא מנוחה מן האויבים, וא"כ בהכרח היה עולה במחשבתו התועלת שישיג מן הבנין, וקשה שיבנהו לשם ה', הגם שבלבו היה לבנותו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית, וז"ש ויהי עם לבב וכו' לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל, בכ"ז ידע ה' שאם יבנהו בפועל יכוין אח"כ גם אל השגת התועלת ולא יהיה לשם ה', ולכן צוהו שישאר לו זכות המחשבה הזכה שהקב"ה מצרפה למעשה תמיד, ודינה כאילו עשה בפועל, וז"ש: 

 

 

 

            

 

 

 

      תפילת שלמה .פרק ח' פס' כב' - נג' .

*       על מה לדעתכם היה שלמה צריך להתפלל כשסיים לבנות את בית המקדש ?

דבר ראשון ליפני בקשות צריך להגיד תודה ! - ולהגיד דברים בשבחו של מקום (=ה' )
שאלה
כמי נוהג שלמה בפס' כב'? עיינו בספר שמות פרק ט' פס' כט' לג'

נקרא פסוקים כב' - כד' .

אומר הרב יצחק אברבנאל (שנת הרפ"ב )
יזכיר אדם תחילה שבחו של מקום ואח"כ יתפלל
שומר הברית והחסד- שומר=מקיים את הברית עם האבות לפנים מן השורה=חסד

להעתיק מהלוח:

 שלמה מודה לה' שקיים את ההבטחה לדוד שבנו יבנה את בית המקדש ואכן הוא בנה את בית המקדש .

*       אחר כך רוצה שלמה לבקש גם על העתיד : נעיין פסוק כה' – כו' :


להעתיק מהלוח:

שלמה מבקש שהמשך הבטחת ה' לדוד תקוים והמלכות תמשיך גם לבניו  של שלמה .

משפט תמיהה ?!

*       וכאן תמהה שלמה על תפילתו שלו דוקא בבית המקדש :  בפס' כז.


משפט תמיהה ?! אבל הרי הקב"ה נמצא בכל מקום ? אם כן מה מיוחד בבית המקדש ?

נקרא  בפסוקים כח' – ל' 

*      ושלמה עונה :


להעתיק מהלוח:
פס' כח' - ל' : הצהרה על נשגבות ה' והכרזה על המקדש כמקום תפילה.

שלמה מבקש שתפילותיו ותפילות ישראל בבית המקדש ישמעו על ידי ה' , למרות שה' נמצא בשמים [ובכל מקום].

*       ואז מפרט שלמה מה הוא מבקש מה'   כשיהיו צרות לעם ישראל : מה יעשו ישראל ? ומה יעשה ה' ?



*    נמשיך לקרוא :
להעתיק מהלוח:
המקרים עליהם מתפלל שלמה :
פסוקים כח' - נג'

1. פסוק כח' – ל' : אם שלמה יתפלל וישראל יתפללו ה' ישמע בשמים  ויסלח .

2.     2פס' לא' - לב' .אם אחד חטא בעניני ממונות ,והתחייב שבועה  - ה' ישפוט אותו .[וה' ישמע בשמים ]

3.     3.  פס' לג' לד' :כשישראל יפסידו במלחמה , יתפללו בבית המקדש , וה' ישמע בשמים , ויסלח להם...

4.     4.  פס' לה- לו' .כשלא יהיה גשם , יתפללו וישובו לה' , ה' ישמע השמים ויסלח...

5.     5.  פס' לז - לט'. כשיהיו אסונות טבע או על כל תפילה , ה' ישמע בשמים , ויסלח ויתן לכל אחד את הטוב לו .

6.     6.  פס' מא ' - מג' . אם גוי יתפלל - ה' ישמע בשמים , ותעשה רצונו .

7.    7.   פס' מג - מה' . כשיהיו במלחמה - ויתפללו , ה'ישמע בשמים ויעשה משפטם . .

8.       8. פס' מו' - נג' . כשיהיו שבויים בארץ אויב , ויתפללו אליך ,  ....ןהם יעשו תשובה אתה תשמע  בשמים  ותסלח להם ...

שאלה

W       א. מדוע שלמה  לא מתפלל על קבלת הקרבנות , הקטורת וכד' , אלא רק על קבלת התפילות ?

W       ב. עוד דבר מודגש : שה' שומע בשמים ! ולא בבית המקדש .מדוע ?


דף 
סיכום כב נג

 

מלכים א פרק ח פס' כב  – ל

 

שלוש פעמים מציין שלמה כי מקום שבתו של ה' הוא בשמים, וגם המקום האין סופי הזה צר מלהכיל את ה'. ואילו בית המקדש מצוי רק שמו. רק מקום התפילה לה' של היחיד ושל הציבור וממנו מקבל ה' את תפילתם.

 

 

על כן מתפלל שלמה ופורש את כפיו לשמים. פס' כב  פרישתה כפיים כלפי השמים להגיד לנו כי מקומו של ה' אינו בבית המקדש אלא בשמים. 

"שומר הברית והחסד" שומר=מקיים, ברית = התחייבות, והחסד= לעשות טוב ללא כוונת רווח, למעלה מההתחייבות


הוא משתמש בשורש המנחה ש.מ.ר כדי לציין את העובדה ש-ה' שומר על הבטחותיו לבית דוד, כל עוד בניו של דוד שומרים על הדרך שהבטיחו ללכת בה.



שלמה חוזר ומציין כי מקום שבתו של ה' הוא בשמיים, המקדש הוא רק מקום המשכן של שמו, והוא ישמש מעתה מקום תפילה הן לשלמה והן לעם כולו.

פס' כח' - ל' : הצהרה על נשגבות ה' והכרזה על המקדש כמקום תפילה.

שלמה מבקש שתפילותיו ותפילות ישראל בבית המקדש ישמעו על ידי ה' , למרות שה' נמצא בשמים [ובכל מקום].

 

המקרים עליהם מתפלל שלמה :
פסוקים כח' - נג'

  1. פסוק כח' – ל' : אם שלמה יתפלל וישראל יתפללו ה' ישמע בשמים  ויסלח .
  2. פס' לא' - לב' .אם אחד חטא בעניני ממונות ,והתחייב שבועה  - ה' ישפוט אותו .[וה' ישמע בשמים ]
  3. פס' לג' לד' :כשישראל יפסידו במלחמה , יתפללו בבית המקדש , וה' ישמע בשמים , ויסלח להם...
  4. פס' לה- לו' .כשלא יהיה גשם , יתפללו וישובו לה' , ה' ישמע השמים ויסלח...
  5. פס' לז - לט'. כשיהיו אסונות טבע או על כל תפילה , ה' ישמע בשמים , ויסלח ויתן לכל אחד את הטוב לו

מאות בעצרת תפילה מיוחדת בכותל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה


 

  1. פס' מא ' - מג' . אם גוי יתפלל - ה' ישמע בשמים , ותעשה רצונו .
  2. פס' מג - מה' . כשיהיו במלחמה - ויתפללו , ה'ישמע בשמים ויעשה משפטם . .


  1. פס' מו' - נג' . כשיהיו שבויים בארץ אויב , ויתפללו אליך ,  ....ןהם יעשו תשובה אתה תשמע  בשמים  ותסלח להם ...


לוח :
אלא שלמה מדגיש ש:

W       א. העיקר הוא העבודה שבלב ! ב. התפילה היא לה' שבשמים ! -

אבל הקשר שבין ה' שבשמים לבין ישראל נעשה על ידי בית המקדש
באמצאות עבודת הקרבנות והמקדש אבל הם לא מטרה בפני עצמם , והם בפני עצמם לא יכולים לעזור .

 

על פי זה נבין גם את היכולת להתפלל בכל מיני מקומות :

לוח: המקומות מהם מתפללים ישראל:

1)  פסוק לג' , לח' – מב' : בדרך כלל יתפללו במקדש .

2) פסוק מד' : במלחמה יתפללו דרך העיר .

3) פסוק מח' : בגלות יתפללו דרך ארץ ישראל .

*       מה לומדים מכך על יכולת התפילה ?

מסקנה : גם כשלא נמצאים בבית המקדש צריך להתפלל אפילו מחוץ לארץ ! כי העיקר זה העבודה שבלב !

 

*       אם כך מה עושה בית המקדש?

נעיין : בדף המקורות והשאלות .

היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את ליבו כנגד ארץ ישראל שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: [דברי הימים ב' ו'] והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל המקום הזה...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד.

                                                                                                  [תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד א]

 

לוח: א. אחד ממטרות בית המקדש היא : ...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. - אחדות ישראל .

[כך גם מוסבר במלבי"ם פסוק טו' שירושלים מאחדת להיות האומה בגוף אחד – על ידי שעולים לירושלים לרגל ועל ידי שכולם פונים למקום אחד ! ןשם מוסבר גם שבית המקדש מאחר את כולם . ]

ב. ועוד סיבה : נעיין בפסוק כט' :[ע"פ המלבי"ם :] שיתמיד ה' להשגיח בעני ה' המשוטטות שישמע תמיד התפילות שיתפללו בבית המקדש ...

ונעיין גם פרק ט' פסוק ג' . ורש"י שם .

והיו עיני ולבי. תרגום יונתן, ותהי שכנתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא: יהא עיני שם, אם לבי וחפצי שם:   

W       ולסיום עוד הערה :

נעיין בהבדל שבין התפילה על גוי לבין התפילה על קבלת תפילת ישראל:

לגבי ישראל נאמר :

לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם:

ולגבי גוי נאמר : (מג) אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון....

וההסבר :

מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן ט ד"ה (ט) ועשית יריעות .

שכן שלמה היה מסדר בתפלתו ואומר (מלכים א ח) וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך, כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה, אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי, אבל ישראל כשהוא מתפלל לפניך בבית הזה ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם, אם הוא תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו, וכן אם תבע נכסים ואתה יודע שעתיד לבעט בהן אל תתן לו, אבל נכרי ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון וגו' אבל ישראל מכירין שמך וכבודך.

 

סיום חנוכת המקדש פרק ח' פס' נד' - סוף .

קוראים את הפסוקים ומסכמים על הלוח :     

  e  שלמה מודה לה' שקיים את הבטחותיו . [פסוק נו']

  e  שלמה מברך את ישראל שה' יעזור להם להיות טובים ,לשמור את המצוות ועל ידי כך [פסוק נט'] ינצחו את האויבים ויהיה קידוש ה' [פסןק ס']

  e  המלך והעם מזבחים לה' , ושלמה מקדש את בית המקדש .[סב' – סד']

  e  לפסוק סה' נעיין ברש"י ובמצודות .

רש"י מלכים א פרק ח : שבעת ימים. של חינוך:

ושבעת ימים. חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א):

 

מצודת דוד מלכים א פרק ח :

שבעת ימים וגו'. בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית, ואחרי זה שבעת ימי החג, והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית:

ארבעה עשר יום. ללמד שהיו רצופים:


שמחים וטובי לב .

 

W       מה קורה כשמסתיים בנין בית המקדש ?  

נעיין פסוק סו' : עם ישראל הולכים לאהליהם שמחים וטובי לב  על כל הטובה אשר עשה ה' .

W       היכן פגשנו לאחרונה את עם ישראל שמחים ?

פרק ד' פסוק כ' . ואז שאלנו : האם "אוכלים ושותים ושמחים" זו המטרה ? – סתם שמחה ? !

כאן באה התשובה :זו אכן לא סתם שמחה -

מטרת השמחה היא לשמח  על הטובה שעשה ה'  ועל השראת שכינה . זו מטרת מפעליו של שלמה והיא אכן מושגת .

עכשיו נבין עוד פסוק :

פסוק סה' ששם  פירש רש"י   ושבעת ימים. - חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א):

W       מדוע הותרה אכילה ביום הכיפורים ?!

כיוון שעבדו את ה' בשמחה אמיתית לא היה צורך בייסורים לזכך את הנשמה . 

פרק ח / ברוריה בן - דוד ( וייס )


בפרק זה נקרא על חנוכת המקדש ותפילת שלמה.


חנוכת המקדש נערכה "בירח האיתנים בחג". "איתנים" הוא השם הקדמון לחודש השביעי, הוא חודש תשרי (שמו ניתן לו מימי העלייה מבבל). חז"ל דרשו שנקרא על שם איתני עולם (אבות ישראל) שנולדו בחודש זה (ר"ה יא ע"א). לפי סברה אחרת בגלל החגים החשובים החלים בחודש זה החודש נקרא "איתנים".

"בחג" לפי פשוטו הכוונה לכל החודש. נקרא "החג" על שם המועדים החלים בו, ובלשון חז"ל "חג" הוא כינוי של חג הסכות שהתורה קראה לו "חג ה'".


חנוכת המקדש נערכה במעמד מרשים של זקני ישראל, ראשי המטות, נשיאי האבות (פס' א ב; דה"ב ז ח-ט). "שבעת ימים ושבעת ימים", שבעת ימי חג הסכות ועוד שבעת ימים לחג חנוכת הבית. מן הלשון "שבעת ימים ושבעת ימים" למדו חז"ל שאין מערבין שמחה בשמחה (מועד קטן דף ח ע"ב).

אותה שעה הובא הארון למקומו הקבוע לדביר. ושלמה נשא תפילה במעמד כל העם,

כך התקיימה בהקמתו של בית המקדש הפגנה אדירה לאחדות האומה ועצמתה.


מעמד חנוכת הבית היה מלווה בגילוי שכינה לעיני כל ישראל. חז"ל אמרו:

"משנבנה הבית נבנה העולם ועמד ביישובו" (תנחומא לפ' תרומה). "ויהי בצאת

הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה'" (פס' י'). לאחר שיצאו הכוהנים מן הקודש (ההיכל) אל העזרה, לאחר שהעמידו את הארון בקודש הקדשים "הענן מלא את בית ה'". לאות כי כבוד ה' בא לשכון בבית המקדש (שמות לג ט). הוא הענן שנאמר בו:

"כי בענן אראה על הכפרת" (ויק' טז ב).


מי נשא את הארון ?

הכוהנים נשאו את הארון מן האוהל בעיר דוד אל מקום הבית בהר המוריה.

שנה רבי יוסי: בשלושה מקומות נשאו כוהנים את הארון כשעברו את הירדן, וכשהסבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו (סוטה לג ע"ב).


"והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב" (פס' ה),

וכן עשה דוד בשעת העלאת הארון מבית עבד אדם הגתי אל האוהל (ש"ב ו יג; דה"א טו כה; דה"א טז א-ב).

"אשר לא יספרו ולא ימנו מרב" לשון הפלגה.

באיזה פס ' מצוין במדויק מקום הארון ?

"ויבאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרבים" (פס' ו).

הכתוב חוזר על מילת היחס "אל" ארבע פעמים כדי לציין במדויק את מקום הארון. "אל מקומו" המקום שנועד לו (ו יט-כ).


סמוך ליום העלאת הארון מן האוהל שנטה לו דוד בירושלים אל בית קודש הקודשים

הובאו גם שרידי אוהל מועד שבגבעון ושאר כלי הקודש שהיו בו לירושלים כדי

להעלותם יחד עם הארון להר הבית. "ויעלו את ארון ה' ואת אהל מועד ואת כל כלי

הקדש אשר באהל, ויעלו אתם הכהנים והלוים" (פס' ד). היו כלי קודש כגון הארון

שנשאו רק הכוהנים והיו כלי קודש שנשאו רק הלויים.


ברכת שלמה ( פסוקים יב - כא )

שלמה פנה אל קודש הקודשים בראותו כי השכינה שורה בבית, שהרי ה' הבטיח לשכון בו מתוך ענן וערפל ככתוב: "כי בענן אראה על הכפרת" (ויק' טז ב).

תקנו חז"ל ב"ברכת השופרות" "אתה נגלית בענן כבודך...ונגלית עליהם בערפלי טהר".

ענן וערפל הם אחד ככתוב באיוב לח ט: "בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו".


מה הייתה עיקרה של ברכת שלמה ?

א) בחירת ירושלים לבניין בית להיות "שמו" שם.

שלמה אומר: "בנה בניתי בית זבל לך, מכון לשבתך עולמים" (פס' יג).

בית זבל- בית רם ונישא, איתן ויציב כדי שתשרה בו השכינה לעולם.

ב) בחירת דוד וביתו להיות נגיד על עם ישראל, תוך הדגשה שדוד לא

נצטווה על בניין הבית, אלא שהייתה זאת משאלת לבו בלבד.

"הטיבת כי היה עם לבבך" (פס' יח).


כוונתו של דוד לבנות את בית המקדש הייתה רצויה לה' ובזכות זה הובטח לדוד שבנו יבנה את הבית, ואכן ישב שלמה כמצוות ה' על כיסא דוד ועלה בידו לבנות את בית ה' ולשים בו את הארון "אשר שם ברית ה' (לוחות הברית), אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים" (פס' כא), ועל כן הוא מברך ומהלל את ה' אלקי ישראל.


בסיום הברכה: "ויעמד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים, ויאמר: ה' אלקי ישראל אין כמוך, אלקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם, אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו, ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה" (פס' כב-כד).

כלומר: שלמה פנה אל כל הקהל שעמד בעזרה הגדולה (דה"ב ד ט; ו ג).

מנהג המתפללים לפרוש כפיים כלפי מעלה או כלפי המקדש.

מצאנו זאת אצל משה: "כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה'" (שמ' ט כט לג). ובפסוק לח כתוב: "כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה".

שלמה אמר: "אין כמוך אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", ככתוב בדברים ד לט: "כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

וביהושע ב יא: "כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

דברי דוד: "כי אין כמוך ואין אלקים זולתך" (ש"ב ז כב= דה"א יז כ).

"שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם" רד"ק כתב שהכוונה לברית שכרת ה' עם האבות ולזרעם אחריהם.

"אשר שמרת לעבדך דוד אבי" התואר "עבד ה'" הוענק לאבות האומה ולנביאי ה' (אברהם- בר' כו כד;יעקב- יש' מד ב ועוד).

משה נקרא בכינוי זה (במד' יב ז).

יהושע- (יהו' כד כט).

אבנר בן נר היה הראשון שהזכיר את דוד בתואר זה (ש"ב ג יח).


האם ייתכן לבנות בית לה '? מה אומר שלמה עצמו על כך ?

בפסוק כז נאמר: "כי האמנם ישב אלקים על הארץ? הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה אשר בניתי".

כלומר: מלוא כל הארץ כבודו. אף השמים ושמי השמים אינם יכולים לכלכלו (להכילו). כל שכן לא יכילו הבית הזה.


בדבריו חובק שלמה זרועות עולם של מלכות ה' השולט בכל מעשי היקום, למרות שבכל מרחבי העולם מקומו, צמצם שכינתו בערפל בקודש הקודשים של בית המקדש למען עם ישראל.

מטרתו של בהמ " ק לשמש בית מועד לכלל העם לזביחה, תפילה והודיה "לשמע אל הרנה ואל התפלה" (פס' כח).

רינה שירת תהילה לבורא העולם בעוד שהתפילה מכילה בקשות ומשאלות.


שלמה פירט תפילות אשר תשמענה בבית המקדש.

תפילת עבדך- זוהי תפילת יחיד.

עמך בית ישראל- היא תפילת הציבור.


תפילת היחיד

"את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו, ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה" (פס' לא).

הכוונה לסכסוך בענייני ממון, איש תובע מרעהו ממון והנתבע מכחיש כי הוא חייב כסף. חייב הנתבע להישבע לפני המזבח, כי מפני קדושת המקום לא יישבע לשקר.

שלמה רומז שהבית משמש גם מקום משפט, לא רק בדברים שבין אדם למקום, אלא גם בדברים שבן אדם לחברו.


תפילת אדם בשעת מצוקה.

"כל תפלה, כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה" (פס' לח),


כל תפילה כל תחינה בין ליחידים בין לציבור (רד"ק). ה' יודע את לבב המתפלל וייתן לכל אחד מה שראוי לו לפי התנהגותו. בראותם שה' מתנהג עמם לפי הצדק ייראו ממנו "למען יראוך כל הימים אשר הם חיים" (פס' מ).


תפילת הציבור

אם יינגף ישראל לפני אויביו הנלחמים בו כעונש על חטאם, כאשר יחזרו בתשובה יבואו לבית הזה להתפלל ולהתחנן לפניו, להושיעם מיד אויב ולהשיב לארץ מולדתם את השבויים שנפלו בידי האויב.

פגעים נוספים אורבים לאדם והוא זקוק לרחמי שמים.

"בהעצר שמים ולא יהיה מטר, כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם" (פס' לה).

עצירת גשמים היא עונש על חטאם של ב"י: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים...

וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו" (דב' יא טז-יז).

"ונתתי את שמיכם כברזל" (ויק' כו יט).

"והיו שמיך אשר על ראשך נחשת" (דב' כח כג).

למדנו על הבצורת הממושכת בערוב ימי דוד (ש"ב כא א-יד).

ונלמד על הבצורת הממושכת בימי אחאב (פרק יז).


ה' ייסלח לעמו ויגאל אותם ממצוקתם, כי בהענשתם התכוון ליסרם ולהורותם את הדרך הנכונה. "ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה" (פס' לו).


אם ייפגעו בעם פגעי טבע כמו:

רעב, דבר, שידפון- השחתת התבואה.

ירקון- מחלת תבואה שמוריקה ומתייבשת.

חסיל- סוג ארבה.


קללה נוספת- "כי יצר לו איבו בארץ שעריו". אם יציק האויב בארצו ובשעריו כלומר: בעריו.


פגעי הטבע נמנים עם הקללות שבדברי הברית שנכרתו בסיני (ויק' פרק כו), וחזרו ונכרתו בערבות מואב (דב' פרק כח).

ובדה"ב ו כח כתוב: "רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה, כי יצר לו איביו בארץ שעריו, כל נגע וכל מחלה".


עתה מתייחס שלמה לנכרים אשר יפנו אל בהמ"ק.

פסוק מא: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך" (פס' מא).

הכוונה לנכרי הגר בארץ רחוקה ובא לירושלים כדי להתפלל בבית הזה, כי שמע את שמו הגדול של ה'.

הגבעונים אמרו ליהושע: "מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם ה' אלקיך כי שמענו שמעו וגו' (יהו' ט ט-י).

יהושע שאל את ה': "ומה תעשה לשמך הגדול" (יהו' ז ט).

כפי שכתוב בתהילים צט ג: "יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא".

דה"א יז כד: "ויאמן ויגדל שמך עד עולם".


מתי יאמרו כל באי עולם שה' צבאות הוא אלקים לישראל?

כאשר תגדיל חסדך עמנו תצליח דרכנו ותקיים את בית דוד (שמ"ב פרק ז).


ובפסוק ס' כתוב: "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד".

בית המקדש יהיה פתוח לכל נכרי הבא לשמו. הוא ישמש את כל בני האדם. כל אדם הזקוק לרחמים ולעידוד יבוא להתפלל בבית המקדש וישפוך לבו לפני ה' "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך, ליראה אתך כעמך ישראל, ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי" (פס' מג).

לפי רש"י בישראל הוא אומר: "ונתת לאיש ככל דרכיו" (פס' לט), לפי שישראל מכיר בקדוש ברוך הוא ויודע שהיכולת בידו ואם אין תפילתו נשמעת תולה הוא את הדבר בעצמו ובחטאו, אבל הגוי קורא תגר ואומר בית ששמו הולך לסוף העולם, נתייגעתי לכמה דרכים, ובאתי והתפללתי בו ולא מצאתי בו ממש, כשם שאין ממש בעבודה זרה, לפיכך "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי וגו'".

עד עתה הזכיר שלמה תפילות שתישמענה בתוך הבית, ועתה הוא מדבר על תפילה שתשמע מחוץ לכותלי בהמ"ק, כמו בצאת ישראל על אויביו. "כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם, והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך" (פס' מד). בשדה המלחמה יתפללו נוכח ירושלים ונוכח בית המקדש "ושמעת תפילתם".

בפסוקים לג-לד הכוונה למלחמה הנערכת על אדמת ארץ ישראל.

"בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך, ושבו אליך והודו את שמך

והתפללו והתחננו אליך בבית הזה, ואתה תשמע השמים, וסלחת לחטאת עמך ישראל, והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם". הכוונה לאנשי הצבא שייפלו בשבי האויב.

ובפסוק מד מדובר במלחמה הנערכת בחוץ לארץ.


להלן מתואר מצב הרבה יותר חמור וקשה: "כי יחטאו לך, כי אין אדם אשר לא יחטא, ואנפת בם ונתתם לפני אויב, ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה....ושבו

אליך בכל לבבם...והתפללו אליך דרך ארצם...העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך, ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם" (מו-מט).

ואנפת בם- יחרה אפך בהם, תשפוך זעמך עליהם.

בתהלים ס ג כתוב: "זנחתנו. פרצתנו אנפת, תשובב לנו".

בתהלים ב יב כתוב: "פן יאנף".

ונתתם ביד אויב ובארץ שובים יחזרו בתשובה. יתפללו אליך בכיוון ארצם והתוודו "לאמר חטאנו והעוינו רשענו". אלה הם עיקרי דברי הווידוי שכוהן גדול אומר ביום הכיפורים וכך היה אומר: "אנא ה' עויתי פשעתי חטאתי לפניך" (מ' יומא ג ח; ד ב).


העם לא יינתק את קשריו עם ארצו ואלקיו, אפילו במרחקים בארצות נכר יעמדו הגולים ויתפללו אל ה' דרך המקדש, והתפילה אשר יתפללו אל ה' תמלא את לבם ביטחון ואמונה, כי אכן יש השומע לתפילתם. "ועשית משפטם" את משפט הגאולה ככתוב: "כי לך משפט הגאלה" (יר' לב ז). רד"ק פירש: ועשית משפט בשוביהם שלא חמלו עליהם.


בהמ"ק הנחשב כמקום גילוי השכינה, הינו מקום מובחר לתפילה, גם מרחוק מכוון אליו היחיד את תפילתו.


וכן שנו חז"ל במשנתם: העומדים בחוץ לארץ מכוונין את לבם כנגד ארץ ישראל. העומדים בארץ ישראל מכוונין את לבם כנגד ירושלים. העומדים בירושלים מכוונין את לבם כנגד בית המקדש. העומדים במקדש מכוונין את לבם כנגד

בית קדשי הקדשים ומתפללין (ת' ברכות טו-טז).

הלכה קובעת שירושלים עומדת בקדושתה לעולם, ועל כן נוהגות בה הלכות מיוחדות. גם בזמן הזה חייב אדם לכוון את פניו בשעת תפילתו כנגד ירושלים ובתוכה כנגד בית המקדש (ברכות ל ע"א).


העולה מתפילת שלמה שפגעים באים על האדם כעונש על חטאים, ורק תפילה המלווה בתשובה שלמה עשויה להסיר את הפגע והייסורים.

צירוף הלשונות שמע וסלח חוזרים בתפילה ומרמזים על כוחה של תפילה שיש עמה גם תשובה.


בברכה האחרונה אשר ברך שלמה את קהל ישראל פתח בשבחו של מקום (נו). ברך את העם שיהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וגו' (נז), וביקש מה' שיכוון את לב העם לשמירת מצוותיו (נח), וחזר וברכם שיהיה לבבם שלם עם ה' כיום הזה (סא). ושתפילתו שהתפלל על עצמו ועל כלל ישראל תתקבל. "ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרובים אל ה' אלקינו יומם ולילה, לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו" (פס' ס).


אמרו חז"ל (ספרי דברים שמג) שהלך שלמה בתפילתו בעקבות דוד אביו ובעקבות משה, שפתחו וחתמו את תפילותיהם בשבחו של מקום, ורק באמצע תפילתם דיברו בצרכיהם ובצרכי עם ישראל. אף שלמה פתח בשבחו של מקום אחר כך בצרכיהם של ישראל וחתם בשבחו של מקום.


נסכם את תפקידי בית המקדש לפי תפילת שלמה .

  1. "כל תפילה כל תחינה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל...ופרש כפיו אל הבית הזה".

  2. תפילת נכרי המתפלל לשמע שמו הגדול.

  3. בהמ"ק ימשוך את לב העם אל הארץ ע"י תפילה בנכר.

4) התפילות יהיו מלוות קרבן וזבח.


לפני התפילה ואחריה באים מעשי הקרבנות שהקריבו שלמה והעם באותו מעמד (פס' ה), ואחריה "והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני ה'" (פס' סב).

בזמן המקדש היו התפילות מלוות קרבן וזבח לה', ומשחרב בהמ"ק ובטלו הקרבנות נשארו רק התפילות בלבד "ונשלם פרים שפתנו" (הושע יד ג).

בית המקדש ריכז בתוכו את חיי העם שמחותיו, יגוניו, ניצחונותיו ומפלותיו.

ענייני העבודה בבית המקדש: קרבנות, תפילה ומשפט.


מעמד המלך בבהמ " ק


מעמד קדושה מסוים היה גם למלך בבהמ"ק (פס' סד; ט כה; שמ"ב ו יז; שמ"ב ח יח). בניגוד לכוהנים לא היה המלך זכאי להיכנס להיכל ולהקטיר (דה"ב כו טז). עם זאת ניתנה למלך הזכות לערוך את תכנית הבניין של המקדש (מל"א ו-ז; דב"א כח יא וגו'), לקבוע את סדר החגיגות (סה-סו), לקדש את החצר הפנימית בשעת הצורך (סד), להוסיף קרבנות לתכלית מסוימת (דה"ב כט כ-כא), לקבוע סדר בתפקידי הכוהנים והלויים (דה"ב כט כה; דה"א כב-כו).


עמיחי נחשון
 

 

תוכן המאמר: 
הצגת הלגיטימציה האלוהית לבניית המקדש על ידי שלמה 
הסבר תיאולוגי המיועד לחכמי העם 
הפנייה להמונים ולרחוקים מהעם 
הפנייה לנכרים 
יחס ה' והעם לתפילת שלמה 
האכזבה ופשרה 
סיכום 

תקציר: בתפילת שלמה ניתן להבחין במסר כפול. מחד הוא שוטח תחינתו לפני ה' ומבקש השראת שכינה ושה' ישפיע על עמו מטובו בצדק, יענה לכל הקוראים אליו באמת בכל עת ובכל שעה. כן מבקש שלמה שה' יענה גם לנכרי בפנייתו אליו. מאידך גיסא מדגיש שלמה כי הוא זכה ללגיטימציה מאת ה' לבנות לו בית לשמו ומבקש מהעם להיות ראויים להשראת השכינה. בית המקדש שימש מרכז רוחני במשך דורות רבים והווה סמל לקשר הייחודי שבין עם ישראל ואלוהיו. 

מילות מפתח
: אנתרופומורפיסם, חנוכת הקדש, פרשת התוכחה, ברית יאשיהו.



תפילת שלמה נאמרה בעת חנוכת המקדש. התפילה המהווה פנייה לה' בבקשה, כי ישכון במקדש, נאמרת במעמד קהל רב, ומהווה נאום חינוכי של המלך המכוון אל העם העומד מולו. שלמה המלך, הבונה מקדש מרכזי בירושלים, מבצע מהפכה פולחנית ומעשהו זקוק לאהדה ציבורית כדי להתקיים ימים רבים. העם מתבקש לזנוח את הבמות המקומיות שנבנו לשם ה' במקומות מגוריהם, ואת הבמה המרכזית ("הבמה הגדולה") בגבעון (מלכים א ג, ד; דברי הימים ב א, ג-ו), ולקבל כי המקדש שנבנה על ידי שלמה בירושלים הוא המתאים למצווה בספר דברים: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם לשכן שמו שם, שמה תביאו את כל אשר אנכי מצווה אתכם עולותיכם וזבחיכם וגו"' (דברים יב, יא). לדעת קנופרס "תפילת שלמה" היא תפילה ותעמולה, ומטרתה לשכנע את העם לקבל את המקדש כמקום יחידי לעבודה פולחנית לגיטימית. 

שלמה, המתואר בסיפורי מלכים כחכם מכל האדם (מלכים א ה, יא), נשא את תפילתו המנוסחת כנאום הבנוי לתלפיות. במאמרנו נדון בארבעה אפיקים שבהם מפלס שלמה מסילות ללב העם לקבל את מרכזיותו של המקדש שבנה:
-הדגשת הלגיטימיות האלוהית בבניין מקדש ה' בירושלים; 
-פנייה לחכמים ולשומרי משמרת התורה בהסבר על תכלית צמצום השכינה במקדש; 
-פנייה להמון העם בהסבר אודות ייעודו של המקדש המקרב רחוקים אל ה'; 
-התייחסות לתפקיד המקדש עבור הנוכרים.

ברצוננו לדלות מהתפילה את דרכי השכנוע של שלמה להכיר במקדש כמקום פולחן ייחודי ובלבדי, ולברר אם עלה הדבר בידו. 


הצגת הלגיטימציה האלוהית לבניית המקדש על ידי שלמה
בתחילת נאומו מברך שלמה את ה' ומודה לו על שבחר בדוד אביו להיות מלך על ישראל, על הבטחותיו כי בנו יקים את המקדש, ועל הודעתו כי מלכותו תעמוד לעולם אם ישמרו צאצאיו את דרך ה'. מעמד חנוכת המקדש מעיד, כי קוימה ההבטחה לדוד ולשלמה (מלכים א ח, סו-כא), ועל כן שלמה נושא תפילה לה' שיעזור לו לכונן את ממלכתו בזכות דוד אביו (שם, שם כה-כו). שלמה מדגיש את חלקו הגדול של אביו המנוח בבניית המקדש, ואכן כך עולה הדבר מן הכתובים. 

דוד הוטרד מאוד ממצבו הדל של הארון בתוך היריעה (תהילים קלב, א-ה) וביקש מנתן הנביא אישור אלוהי לבנות לה' בית ארזים (שמואל ב ו, ב: דברי הימים א יז, א). בתגובה הבטיח ה' לדוד מלכות עולם. בניין בית המקדש לא הותר לו, אולם יוצא חלציו יזכה לבנותו (שמואל ב ז, ד-יז; דברי הימים א יז, ג-טו). 

אמנם, דוד לא יכול היה לבנות את בית המקדש, אך הוא נקט ביישום אפריורי (מראש). הוא טיפל בכל ההכנות, חילק את הלוויים והכוהנים למשמרותיהם (דברי הימים א כג-כו), הכין תבנית כתובה של מקדש וכליו (שם כח, יא-יט), השאיר אוצר הקדש עצום ומגוון שתרם והתרים בימי חייו (שם כס, ב-ט), ולפני מותו ציווה את שלמה "הנער ורך" (שם כט, א) והודיע לו שה' בחר בו מכל ישראל (שם כח, ד-ה), וציווה אותו לבנות את בית המקדש כדבר ה' (כח, י), בעזרת ה' ובסיוע מהכוהנים והשרים (שם כ-כא). 

מכאן, שבעת חנוכת הבית אין שלמה מרגיש שהמקדש הוא מפעלו הפרטי, אלא הוא רואה את עצמו כשליח אביו וכממלא ציווי ה' לאביו. אף שתפילתו של שלמה כוללת הודאה ובקשה, הרי עצם אמירתה בפומבי,מעידה על כך שהיא בבחינת ההכרזה כי ה' בחר בבית דוד למלכים ובדברו הקימו את המקדש!

הדגשת הלגיטימציה האלוהית למלכות בית דוד ולמקדש הנבנה על ידם, מהווה נדבך ראשון בשכנוע העם להכיר במקדש כמקום פולחן לגיטימי בלבדי.


הסבר תיאולוגי המיועד לחכמי העם
שלמה החכם, מודע לבעיה התיאולוגית בבניין מקדש קבוע לאל שאינו שוכן בארץ, אשר "ענן וערפל סביביו" (תהילים צז, ב), ומכריז בפתח תפילתו:
"ה' אמר לשכן בערפל, בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים" (מלכים א ח, יב-יג).

יש בהכרזה זו סתירה פנימית. ה' הבלתי מושג והבלתי נתפס השוכן בערפל, מתבקש לגור במקדש הנבנה על ידי אדם. לכאורה, יש בדברי שלמה אלו מקום לתפיסה אנתרופומורפית [גשמות האל] בתפילת שלמה מוצגת בעיה וו כשאלה מפורשת:
"האמנם ישב אלוהים על הארץ? הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו אף כי הבית הזה אשר בניתי" (מלכים א ח, כז).

כלומר, מה טעם לבניית מקדש ויהא גדול ומפואר ככל שיהא, הרי ה' אינו זקוק לבית כלל:
"כי אתה מקום העולם ואין העולם מקומך"

על פי רד"ק, שאלתו של שלמה איננה שאלה הטעונה תשובה, אלא היא שאלה רטורית: "האמנם ישב אלוהים על הארץ? " - הרי ברור שלא! לה' אין צורך במקדש כלל! אלא הוא רצה במקדש לצורך האדם, כדי שיוכל לעבוד את אלוהיו בתפילה, במצוות הקשורות למקדש, ובהבנת ערכי אמונה הכרוכים בעבודת המקדש 
- ועל ידי כל אלו יזכה להתקרב אל בוראו. כלומר, המקדש לא נבנה כערכו של ה', אלא צומצם למקום מוגבל כפי רצונו, כדי שישמש מקום לעבודת ה'. וכך אומר שלמה:
"להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם, לשמוע אל התפילה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה... ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת" (מלכים א ח, כס-ל).
משמע, שה' שוכן בשמים - מקומו אינו מוגבל בארץ, אך מקום התפילה [עבודת ה'] הוא המקדש, כי ה' אמר ששמו יהיה שם. 

העיסוק המעמיק בשאלה התיאולוגית שהוצגה לעיל, במהלך תפילתו של שלמה נועד לשכנע את החכמים יודעי התורה שבקהלו. בזמן "חנוכת הבית" עומד שלמה לפני ה' ומבהיר לעצמו ולעם הנקהל בפניו את תכלית המקדש: לה' האין סופי אין צורך כמקדש ובקורבנות, אלא רצונו במקדש כדי שנעבדהו שם, נתקרב אליו, ושכינתו תשכון בתוכנו. מקדש זה משמש קיום לדברי ה'
"ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוהים וידעו כי אני ה' אלוהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני ה' אלוהיהם" (שמות כט, מה-מו)."


הפנייה להמונים ולרחוקים מהעם
לאחר ששלמה הבהיר לעצמו, ולעם, שהמקדש נועד לאדם, וה'
"שמלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו, ג)
אינו זקוק לו כלל, הוא מתפלל אל ה' ומבקש ששכינתו תשרה תמיד במקדש. בו בזמן הוא מבאר לעם המאזין לתפילתו את מטרות המקדש ואת דרך העבודה בו. 

תחילה מבקש שלמה למנוע מצב שבו ישמש המקדש מקלט לצבועים החוטאים בסתר ובאים להשקיט את מצפונם במקדש (מלכים א ח, לא-לב) על כן הוא מבקש מהי שיסייע להעמיד את המקדש כמקום משפט, והאמת תצא במקום הזה לאור במהירות וביעילות; כך תימנע האפשרות שהמקדש ישמש כ"מערת פריצים" (ירמיה ז, ט-יא).

לאחר ששלמה ביקש, שהמקדש יהיה מקום משפט וייענשו בו הצבועים, מונה שלמה שרשרת מקרים של מצבים שבהם האומה נענשת על חטאים שכפרתם אפשרית דרך הבית הזה. מצבים אלה לקוחים מה"תוכחות" שבתורה:
מפלה במלחמה (מלכים א ח, לג-לד), 
בצורת (שם לה-לו), 
רעב, מחלות ושאר "מרעין בישין" (שם לז-מ) 
וגלות (שם מד-נא).

דוגמאות אלו נזכרות בסדר מודרג של מצבים המעידים על ריחוק גובר והולך של העם מה' וממקדשו. 

תחילה מוזכרת המנוסה בקרב, כי עם ישראל אינו בוטח בה',
אשר "הוא נותן כוח לעשות חיל" (דברים ח, יח).
וכשהעם חוטא, עלול צבא ישראל לנוס מפני האויב, ובשעת המנוסה עשוי האדם לחשוב, שהוא רחוק מהי ואפסה תקוותו. שלמה מכוון את הנַסים בקרבות אל המקדש, ומבקש מה' שיענה להם, ומתפלל:
"והשיבותם אל האדמה" (מלכים א ח, לד),
שהשבויים יחזרו לאדמתם, והשטחים הכבושים יוחזרו. 

לאחר הבקשה שה' ישמע את תפילת הנַסים בקרב, עוסקת תפילת שלמה בבצורת (שם לה-לו). הבצורה קשה מהמנוסה בשדה הקרב. במלחמה נענש האדם במניעת ניצחון, שהוא עונש "השגתי" המצביע על מעורבותו הפעילה של ה' אשר מנע ניצחון שהיה אמור להיות מושג אלמלא החטא; אך בעצירת גשמים, המבטאת ריחוק בין ה' לישראל והסרת עיניו מארצו (דברים יא, יב), יש מקום לחשוש שאפסה כל תקווה - על כן מכוון שלמה את העם במצב זה למקדש, ומבקש מה' שיענם גם בשעה זו. 

לאחר מכן עוסק שלמה בייסורים ונגעים הבאים על העם (מלכים א ח, לז-מ). עונש זה קשה יותר מקודמיו, שכן המנוסה היא עונש קיבוצי, אבל הייסורים הם עונש אישי. האדם,
ה"נגוע מוכה אלוהים ומעונה" (ישעיה נג, ד)
מרגיש שרחוק הוא מאוד מה', וטובו סר מעליו. וכן קשים הייסורים מן הבצורת, שכן הם כרוכים בהענשה בפועל, ולא רק במניעת ברכה [גשמים]. ההלכה קובעת כי על מניעת גשמים מוכרזות תעניות בהדרגה, ואילו על מכות [דבר, חרב, ארבה וכדומה] מתענים מיד. במקרה זה עלול האדם לומר:
"למה פניך תסתיר, תשכח ענינו ולחצינו" (תהילים מד כה),
לכן שלמה מכוון את העם הסובל והרחוק מה' למקדש, ומבקש שה' יענם גם בעת ההיא. 

לבסוף עוסק שלמה בעונש הגלות (מלכים א ח, מד-נא) שבה מורחקים הגולים פיזית מארץ ה' ומהמקדש, והגויים מבזים אותם,
"עם ה' אלה ומארצו יצאו" (יחזקאל לו כ).
במקרה כזה קיימת סכנה שהעם יתייאש ויאמר:
"אבד נצחי ותוחלתי מה' (איכה ג, יח),
על כן מדגיש שלמה שגם בריחוק הגדול הזה יש תקווה בתפילה לכיוון המקדש, ומבקש שה' יענה לעמו גם במקום המרוחק מאוד מן המקדש. 

התפילה של שלמה אל ה', המבקשת כי יענה לתפילת השבים אליו המתפללים מן המקדש, מיועדת להמון העם. שלמה מבהיר כי בית ה' אשר בנה הוא בית תפילת לעם בכל עת ובכל שעה. 


הפנייה לנכרים
בתפילת שלמה מופיעה גם פסקה העוסקת בנכרי ובקשר שלו למקדש (מלכים א ח, מא-מג). מאחר שהנכרי רחוק מהמקדש גם פיזית וגם רוחנית, בשל יניקתו מתרבות שונה, הוא מוזכר לאחר תיאור הקשר של ישראל למקדש, ולפני הזכרת גלות ישראל, שכן הגולים מתפללים לה' כשהמקדש חרב, ואילו הנכרי מתפלל בעוד המקדש עומד על תלו. 

על הנכרי מתפלל שלמה:
"ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" (שם שם, מג).
מילוי משאלות הנכרי, המתפלל במקדש, יביא להאדרת שם ה' בעולם. בקשה זו מתאימה למדיניות שלמה, אשר פיתח סחר חוץ שהביא הרבה נכרים לארץ (מלכים א ה, סו-כו; שם י, א-כה), הפיץ בקרבם את חכמתו (שם ה, יד; י, א-יג כד), ויש לשער שחלקם ביקרו במקדש (שם י, ד). על מצב זה אומר שלמה:
"למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוהים אין עוד" (שם ס.)


יחס ה' והעם לתפילת שלמה
תגובת ה' לתפילה, כתובה בסמוך לה בנוסח דברי הימים, המתארת ירידת אש מן השמים,
"וכבוד ה' מלא את הבית" (דברי הימים ב ז, א).
ירידת אש מן השמים המלחכת את הקורבן היא אות אלוהי, המלמד כי ה' מקבל את הקורבן וחפץ בקרבת העם אליו. באותו לילה ה' נראה אל שלמה (שם יב) ואומר לו: 
"עתה עיני יהיו פתוחות ואזני קשובות לתפילת המקום הזה. ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם, והיו עיני ולבי שם כל הימים" (שם, סו-טז).
כלומר, ה' אומר לו בפירוש שתפילתו נענתה. 

על פי המסופר נענה לו גם העם, שהרי אחר התפילה הרבו בקורבנות (מלכים א ח, סב), חגגו יחד ארבעה עשר יום (דברי הימים ב ז, ח-ט)
"וביום עשרים ושלושה לחודש השביעי, שלח את העם לאוהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה לדויד ולשלמה ולישראל עמו" (שם, י).

משמע שהעם שמח מאוד על בנית המקדש, וברך את המלך על כך. תפילה זו השפיעה על האומה ועל מלכים, וקהל ישראל נהג לפיה, ונוהג אף לאחר חורבנו לפנות בזמן התפילה לעבר בית המקדש. כך נשמר מרכזיותו של המקדש בעיני העם במשך דורות רבים. 


האכזבה ופשרה
לכאורה הצליח שלמה במשימתו, ודאג להפנים את מרכזיותו של המקדש בלב העם. אולם סיפור פילוג הממלכה (מלכים א יב, א-כה), ובניית מקדשים חלופיים למקדש ה' בירושלים בבית אל ובדן (שם שם, כו-לג), מעידים, כי הצלחתו של שלמה קרסה כעבור שנות דור. ואכן כך מפרש רש"י את הפסוק ייראה ביתך דוד" (שם טז):
"בית המקדש שבנית, לך לבדך יהיה".

נשאלת השאלה, מדוע נכשל מפעלו של שלמה, ושיח תפילתו ותפארת נאומו לא התנחלו בלבבות ישראל לימים רחוקים? 

ייתכן, כי טענת העם בימי רחבעם
"אביך הקשה את עולינו" (מלכים א יב, ד)

קיבלה את ביסוסה עוד בבניית המקדש, שרבו בו המסים והגיוס לעבודה (מלכים א ה, כז-כח) לבניית המפעל העצום שנמשכה שבע שנים (שם ו, לח). דומה הדבר לברית שכרת יאשיהו עם העם לפני ה' (מלכים ב כג, א-ב). על פי הכתוב "עמד העם בברית" (שם שם, ג), והמלך ביער את כל הגילולים (שם, ד-כד); אך ירמיה מעיד על טיבה האמיתי של ה"עמידה בברית" כביכול: 
"בכל ואת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאום ה' (ירמיה ג, י) -
כלומר אמנם המלך עמד בברית (מלכים ב כג, כה) אך העם לא עמד בה! 

לפיכך טוען ר' חיים דוב רבינוביץ, כי ניתן ללמוד מן התיאור של הכתובים כי העם עמד שם, אך לא ענה אמן על תפילתו של שלמה:
"לא קיבל העם את ההכרזה הזו... משום שההכרזה על קדושת בית המקדש הייתה של שלמה לבדו".
ראוי לציין, כי יש דמיון בין הנאמר בתפילת שלמה
"וכל קהל ישראל עומד" (פסוק יד),
לבין הנאמר בזמן ברית יאשיהו
"ויעמד כל העם בברית" (מלכים ב כג, ג).

ייתכן כי הביטוי המשותף לשני הסיפורים, כי העם עמד, מלמד כי העם היה נוכח במצוות המלכים בחצרות בית ה', אולם לבם לא היה עימהם. 

רעיון זה מופיע במדרש הגדול:
"משכן שהתנדבו אותו בכל לב לא שלטה בו עין אבל מקדש שהתנדבו אותו בלא לב שלטה בו יד אויב".
רעיון זה מורחב בנוסח אחר של מדרש זה:
משכן, שהתנדבו אותו בכל לב, דכתיב "מרבים העם להביא" (שמות לו, ה), "ויבואו האנשים על הנשים" מרצונם ומדעתם - לא שלטה בו יד צר. ומקדש, אע"פ שנאמר בו "וישמח העם" לא הייתה שמחתם שלמה שלא התנדבו בו בכל לב, דכתיב: "ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל" (מלכים א ה, כז) - שלטה בו יד צר דכתיב "ידו פרש צר' (איכה א, י).

נמצאנו למדים, כי תפילתו של שלמה שנאמרה:
"נגד כל קהל ישראל" (שם ח, כב)


היא תפילה אישית! למרות ניסיונו של שלמה לשכנע את העם לקבל את מקדש ה' בירושלים כמקום פולחן מרכזי ובלבדי, דבריו לא הוטמעו בלב העם שהשתתף בבניית המקדש בכפייה. 

לאור המדרש המובא ניתן לומר, כיוון שהמקדש נבנה בציווי ה' (שמואל ב ז, יב-יג), ומטרת בנייתו הייתה לשם ה' (מלכים א ח, כ) - ירדה שכינה על הבית, והוא זכה לכבוד אצל חלק מהעם; אך מכיוון שהבנייה נעשתה בכפייה, הוא לא שימש. כמצופה, כמקום ייחודי ובלבדי לעבודת ה'. 


סיכום
על פי האמור לעיל ניתן להבחין, כי תפילתו של שלמה נושאת מסר כפול. היא שוטחת תחינה לפני בורא עולם, כי ישרה שכינתו תמיד בבית הזה, וישפיע על עמו מטובו בצדק, וייענה גם לנכרים הקוראים אליו. בו בזמן מדגיש שלמה לקהל העומד מולו, כי הוא זכה ללגיטימציה אלוהית לבניית המקדש. שלמה מסביר את ייעודו של המקדש לרבדים השונים של העם - החכמים והמוני העם - תוך התייחסות למצבים העלולים לפקוד אותו. שלמה מטיף לשמור על בית ה', בית המהווה קשר תמידי בין ה' לישראל נחלתו, ומשמש עזר לנכרים לדעת את ה'. כך יקבל המקדש אצל עם ישראל מעמד ייחודי ובלבדי. 

אולם על פי המסופר במקרא הועילה תפילתו של שלמה לשעתה, אך לא לדורות רבים. נראה, שהכפייה הרבה שליוותה את מהלך בניינו הובילה לכך. הלקח העולה מפרשה זו הוא אפוא, שאפילו מעשים הנעשים לשם ה' על פי ציוויו בתורה ובנבואה, אם הם נעשים בכפייה שלא ברצון הנוגעים בדבר - יש בכך חסרון, ומטרתם תושג באורח חלקי בלבד.


  [מל"א ח 28 - 53]

בחנוכת בית המקדש התפלל המלך שלמה תפילה ארוכה, ובה ביקש מה' שישמע אל כל התפילות שיתפללו בנ"י בנושאים שונים. התפילה מורכבת מ8 'פרקים', שבכל אחד מהם יש 3 סעיפים קבועים, כמו שרואים בטבלה שלפניכם:


השמיעה מן השמיים

הפניה אל ה'

המצב


ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמיים ושמעת וסלחת.

ושמעת אל תחינת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה

ופנית אל תפילת עבדך ואל תחינתו, ה’ א-להיי, לשמוע אל הרינה ואל התפילה אשר עבדך מתפלל לפניך היום, להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה לילה ויום, אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם, לשמוע אל התפילה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה.

0

ואתה תשמע השמיים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו.

ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה

את אשר יחטא איש לריעהו ונשא בו אלה להאלותו

1

ואתה תשמע השמיים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם. {ס}

ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה

בהינגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך

2

ואתה תשמע השמיים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה. {ס}

והתפללו אל המקום הזהוהודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם

בהיעצר שמיים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך

3

ואתה תשמע השמיים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו: כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם. למען ייראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתת לאבותינו.

ופרש כפיו אל הבית הזה

רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, שידפון, יירקון, ארבה, חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע, כל מחלה. כל תפילה, כל תחינה, אשר תהיה לכל האדם, לכול עמך ישראל, אשר יידעון איש נגע לבבו.

4

אתה תשמע השמיים מכון שבתך ועשית ככול אשר יקרא אליך הנוכרי למען יידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי.

ובא והתפלל אל הבית הזה

וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך. כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה

5

ושמעת השמיים את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם.

והתפללו אל ה’ דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך

כי ייצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלחם

6

ושמעת השמיים מכון שבתך את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם. וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שוביהם וריחמום. כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצריים מתוך כור הברזל. להיות עיניך פתוחות אל תחינת עבדך ואל תחינת עמך ישראל לשמוע אליהם בכול קוראם אליך. כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכול עמי הארץ: כאשר דיברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצריים ד' ה'.

ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם אשר שבו אותם, והתפללו אליךדרך ארצם אשר נתת לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בניתי לשמך

כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה.


והשיבו אל ליבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שוביהם לאמור חטאנו והעווינו רשענו.

7



מבנה

כל פרק מתאר מקרה שבו אדם או עם פונה אל ה' דרך בית המקדש:

בפרק 0 פונים שלמה ועם ישראל, והם מתפללים תמיד – לילה ויום. פרק זה הוא מעין כותרת לכל התפילה. לאחר הפרק הזה ניתן לראות התרחקות הדרגתית מבית המקדש [שמעתי מהרב סמט מישיבת פ"ת]:

בפרק 1 פונה אדם שהשביע את חברו בעניין סכסוך ממוני שהיה ביניהם (ע' ויקרא ה1) . המשפט נערך ממש בתוך המקדש – לפני מזבחך בבית הזה.

בפרק 2 פונה עמ"י, אחרי שספגו מפלה צבאית בתוך הארץ (אמנם בהמשך כתוב "והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם" אבל נראה לי שהכוונה היא שכל הלוחמים יחזרו משדה הקרב, איש לנחלת אבותיו; וכך פירש מלבי"ם). גם כאן הם מתפללים ממש בתוך המקדש – בבית הזה.

בפרק 3 פונה עמ"י, כשאין גשמים. כאן הם מתפללים אל המקום הזה – לא ממש בתוך המקדש אלא מבחוץ, במקום שאפשר לראות ממנו את המקדש. אולי הסיבה היא, שבתענית על עצירת גשמים באים לא רק בני-ישראל אלא גם גרים-תושבים, ואסור להם להיכנס למקדש, ולכן הם נשארים בחוץ.

בפרקים 4 ו5 פונים אנשים פרטיים (מישראל או מהגויים) שיש להם צרות פרטיות – הם סובלים מרעב, ממחלות או מאויבים שמציקים להם (פרק 2 דיבר על תבוסה של צבא ישראל במלחמה - בהינגף עמך ישראל לפני אויב , ופרק 4 מדבר על סכסוכי גבול מקומיים, פיגועי טרור וכו' - כי יצר לו אויבו בארץ שעריו). גם כאן הם מתפללים אל הבית הזה – לא ממש במקדש אלא מבחוץ. אולי הסיבה היא, שלא כל אדם פרטי רשאי להיכנס אל המקדש (לא כל אחד יודע להיטהר כמו שצריך) ולכן חלק מהם עומדים בחוץ.

בפרק 6 פונים חיילי ישראל, כשהם בדרך למלחמה. הם כבר לא יכולים להתפלל בתוך המקדש וגם לא לידו – הם יכולים רק לפנות בתפילתם לכיוון ירושלים: דרך העיר אשר בחרת בה, והבית אשר בניתי לשמך.

בפרק 7 פונים חיילי ישראל, אחרי שהובסו במלחמה ונלקחו בשבי. הם כבר מחוץ לגבולות הארץ ולכן הם צריכים לפנות לכיוון א"י: דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית אשר בניתי לשמך. אפשר ללמוד מדברי שלמה את הדין הידוע, שבכל תפילה צריך לפנות לכיוון בית המקדש. אפשר גם ללמוד שהדין הזה 'אינו מעכב', כלומר – אם אדם לא יכול לפנות לכיוון המקדש – בכל-זאת ה' יקבל את תפילתו, כמו שכתוב להיות עיניך פתוחות אל תחינת עבדך ואל תחינת עמך ישראל, לשמוע אליהם בכל קוראם אליך. [מלבי"ם]


הבדלים


יש הבדלים בתיאור השמיעה מן השמיים – ולחלק מהם גם הצלחתי בע"ה למצוא הסברים. אני מקווה שההסברים יעזרו לכם ללמוד את התפילה בעל-פה.


  • בפרקים 0 - 5 נאמר ואתה תשמע השמיים ו בפרקים 6 - 7 נאמר ושמעת השמיים. הסבר אפשרי: בפרקים 1 - 5 המתפללים נמצאים במקדש או קרוב אליו, ושלמה בטוח שה' ישמע את תפילתם, ולכן הוא אומר ואתה תשמע בלשון עתיד וודאי. אבל בפרקים 6 - 7 המתפללים נמצאים רחוק מהמקדש, והם רק פונים לכיוונו, ולכן לא בטוח שה' יתייחס אליהם -- שלמה מבקש שה' ישמע את תפילתם למרות שהם רחוקים מהמקדש, והוא אומר בלשון בקשה ושמעת.



  • בפרקים 4, 5 ו7 נזכר הביטוי מכון שבתך ככינוי לשמיים, ובשאר הפרקים לא. הסבר אפשרי: שלושת הפרקים האלה מדברים על תפילה של יחידים: בפרק 4 – יחיד מישראל, בפרק 5 – יחיד מהגויים, ובפרק 7 – יחיד מישראל שנמצא בשבי הגויים (כל שבוי נמצא במקום אחר – הם בוודאי לא יכולים להתפלל בציבור). שאר הפרקים מדברים על תפילה של ציבור. כשציבור שלם מתפלל – ה' לא רק שומע את תפילתם, אלא גם "'יורד'" כביכול מהשמיים ונמצא "בתוך עדת בני ישראל". אבל כשאדם יחיד מתפלל – ה' לא "יורד מהשמיים" בשבילו אלא נשאר ב"מכון שבתו" בשמיים, ורק שומע מלמעלה את התפילה. {יש למישהו הסבר יותר פשוט?}



  • בפרק 2 מבקש שלמה וסלחת לחטאת עמך ישראל, ו בפרק 3 הוא מבקש וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל: נראה לי (כמו שהוסבר למעלה) שבפרק 2 מתפללים רק בני ישראל (כי הם מתפללים על צרה שפוגעת רק בעמ"י – תבוסה במלחמה), ובפרק 3 מתפללים גם גרים תושבים (כי הם מתפללים על צרה שפוגעת בכולם – בצורת).



  • בפרק 4 אומר שלמה וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו. ו בפרק 5 הוא אומר ועשית ככול אשר יקרא אליךהנוכרי: כי בנ"י מכירים את הכללים של 'שכר ועונש', והם מבינים שכל אדם צריך לקבל על פי דרכיו. אבל הנוכרים לא מבינים את זה, ואם ה' לא ימלא את בקשת הנוכרי (כי הוא אינו ראוי לכך) הנוכרי יחשוב שה' פשוט לא שמע אותו... לכן שלמה מבקש שה' בכל מקרה ימלא את בקשת הנוכרי ולא יתייחס לדרכיו וללבבו, למען יידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי [מלבי"ם].


קשרים

התפילות של שלמה התקיימו לא רק בימי בית המקדש הראשון אלא גם בימי בית המקדש השני, כמו שניתן ללמוד מ חזונותיו של זכריה.

גם אנחנו, עד היום, מבקשים בתפילתנו בקשות דומות לבקשותיו של שלמה, אם כי לא באותו סדר:

כנגד הבקשה שב פרק 0, אנחנו מבקשים: "שמע קולנו, ה' א-להינו, חוס ורחם עלינו, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו...".

כנגד הבקשה שב פרק 1, אנחנו מבקשים: "והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר...; על הצדיקים ועל החסידים... יהמו נא רחמיך, ה' א-להינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת...".

כנגד הבקשה שב פרק 2, אנחנו מבקשים: "...וכל אויביך מהרה ייכרתו...".

וכנגד הבקשה שב פרק 3, אנחנו מבקשים "ברך עלינו, ה' א-להינו, את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן [טל ומטר ל]ברכה על פני האדמה, ושבענו מטובך, וברך שנתנו כשנים הטובות". 

מחבר: אראל בלום
נושא: מלכים א פרק ח:  חנוכת המקדש   חנוכת המקדש . פרק ח' . פסוקים א' – כא' .  
קוראים את הפסוקים ומסבירים ומסכמים נקודות על הלוח :
סיכום : 
 כל ישראל התקבצו לחנוכת המקדש .
[בע"פ : רש"י פסוק ד' אהל מועד – גנזו שלמה .]
 שלמה וישראל מזבחים צאן – לתודה ושמחה . 
 הארון מוכנס לדביר מתחת לכרובים הגדולים על ידי הכהנים .
 כשיצאו הכהנים ה' שכן בענן במקדש . [בע"פ : רש"י פסוק יג' מעכשיו לא הותרו עוד הבמות ] 
 שלמה מברך את העם ומודה לה' שקיים הבטחתו שבנו של דוד יבנה את בית המקדש . 

נספחים : 
הסברים פנימיים על בית המקדש .
 בפרק זה במלבי"ם נמצאים הסברים רוחניים לכלי בית המקדש ולצורת בית המקדש וכן לסדר הכנסתם לבית המקדש .  
מדוע לא בנה דוד את בית המקדש ? 
מלבי"ם מלכים א פרק ח פסוק יז :  
ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל, כבר בארתי למעלה (סימן ד') שתנאי העקרי בבנין הבית היה שיבנהו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית ושזה היה נמנע בימי דוד, כיון שהיה לו מלחמות רבות, וה' הבטיח אותו שע"י בנין הבית ימצא מנוחה מן האויבים, וא"כ בהכרח היה עולה במחשבתו התועלת שישיג מן הבנין, וקשה שיבנהו לשם ה', הגם שבלבו היה לבנותו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית, וז"ש ויהי עם לבב וכו' לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל, בכ"ז ידע ה' שאם יבנהו בפועל יכוין אח"כ גם אל השגת התועלת ולא יהיה לשם ה', ולכן צוהו שישאר לו זכות המחשבה הזכה שהקב"ה מצרפה למעשה תמיד, ודינה כאילו עשה בפועל, וז"ש:  



             



      תפילת שלמה .פרק ח' פס' כב' - נג' .
 על מה לדעתכם היה שלמה צריך להתפלל כשסיים את המקדש ? 
דבר ראשון ליפני בקשות צריך להגיד תודה !
נקרא פסוקים כב' - כד' .
לוח: 
 שלמה מודה לה' שקיים את ההבטחה לדוד שבנו יבנה את בית המקדש ואכן הוא בנה את בית המקדש . 
 אחר כך רוצה שלמה לבקש גם על העתיד : נעיין פסוק כה' – כו' :
שלמה מבקש שהמשך הבטחת ה' לדוד תקוים והמלכות תמשיך גם לבניו  של שלמה . 
 וכאן תמהה שלמה על תפילתו שלו דוקא בבית המקדש :  בפס' כז.
אבל הרי הקב"ה נמצא בכל מקום ? אם כן מה מיוחד בבית המקדש ? נקרא  ... 
 ושלמה עונה בפסוקים כח' – ל' :
שלמה מבקש שתפילותיו ותפילות ישראל בבית המקדש ישמעו על ידי ה' , למרות שה' נמצא בשמים [ובכל מקום].
 ואז מפרט שלמה מה הוא מבקש מה' שיקרה כשיהיו צרות : מה יעשו ישראל ? ומה יעשה ה' ? 
וזה בהחלט מפתיע : 
 נמשיך לקרוא : המקרים עליהם מתפלל שלמה : 
1. פסוק כח' – ל' : אם שלמה יתפלל וישראל יתפללו ה' ישמע בשמים  ויסלח .
2. פס' לא' - לב' .אם אחד חטא בעניני ממונות ,והתחייב שבועה  - ה' ישפוט אותו .[וה' ישמע בשמים ] 
3. פס' לג' לד' :כשישראל יפסידו במלחמה , יתפללו בבית המקדש , וה' ישמע בשמים , ויסלח להם...
4. פס' לה- לו' .כשלא יהיה גשם , יתפללו וישובו לה' , ה' ישמע השמים ויסלח...
5. פס' לז - לט'. כשיהיו אסונות טבע או על כל תפילה , ה' ישמע בשמים , ויסלח ויתן לכל אחד את הטוב לו .
6. פס' מא ' - מג' . אם גוי יתפלל - ה' ישמע בשמים , ותעשה רצונו . 
7. פס' מג - מה' . כשיהיו במלחמה - ויתפללו , ה'ישמע בשמים ויעשה משפטם . .
8. פס' מו' - נג' . כשיהיו שבויים בארץ אויב , ויתפללו אליך ,  ....ןהם יעשו תשובה אתה תשמע  בשמים  ותסלח להם ...
 א. מדוע שלמה  לא מתפלל על קבלת הקרבנות , הקטורת וכד' , אלא רק על קבלת התפילות ?
 ב. עוד דבר מודגש : שה' שומע בשמים ! ולא בבית המקדש .מדוע ? 

לוח : אלא שלמה מדגיש ש:
 א. העיקר הוא העבודה שבלב ! ב. התפילה היא לה' שבשמים ! -
אבל הקשר שבין ה' שבשמים לבין ישראל נעשה על ידי בית המקדש באמצאות עבודת הקרבנות והמקדש אבל הם לא מטרה ביפני עצמם , והם ביפני עצמם לא יכולים לעזור .

על פי זה נבין גם את היכולת להתפלל בכל מיני מקומות :
לוח: המקומות מהם מתפללים ישראל:
 פסוק לג' , לח' – מב' : בדרך כלל יתפללו במקדש .
 פסוק מד' : במלחמה יתפללו דרך העיר .
 פסוק מח' : בגלות יתפללו דרך ארץ ישראל .
 מה לומדים מכך על יכולת התפילה ? 
מסקנה : גם כשלא נמצאים בבית המקדש צריך להתפלל אפילו מחוץ לארץ ! כי העיקר זה העבודה שבלב ! 

 אם כך מה עושה בית המקדש? 
נעיין : בדף המקורות והשאלות . 
היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את ליבו כנגד ארץ ישראל שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: [דברי הימים ב' ו'] והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל המקום הזה...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. 
                                                                                                  [תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד א]

לוח: א. אחד ממטרות בית המקדש היא : ...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. - אחדות ישראל .
[כך גם מוסבר במלבי"ם פסוק טו' שירושלים מאחדת להיות האומה בגוף אחד – על ידי שעולים לירושלים לרגל ועל ידי שכולם פונים למקום אחד ! ןשם מוסבר גם שבית המקדש מאחר את כולם . ] 
ב. ועוד סיבה : נעיין בפסוק כט' :[ע"פ המלבי"ם :] שיתמיד ה' להשגיח בעני ה' המשוטטות שישמע תמיד התפילות שיתפללו בבית המקדש ... 
ונעיין גם פרק ט' פסוק ג' . ורש"י שם .
והיו עיני ולבי. תרגום יונתן, ותהי שכנתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא: יהא עיני שם, אם לבי וחפצי שם:   
 ולסיום עוד הערה :
נעיין בהבדל שבין התפילה על גוי לבין התפילה על קבלת תפילת ישראל:
לגבי ישראל נאמר : 
לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם: 
ולגבי גוי נאמר : (מג) אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון....
וההסבר :
מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן ט ד"ה (ט) ועשית יריעות .
שכן שלמה היה מסדר בתפלתו ואומר (מלכים א ח) וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך, כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה, אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי, אבל ישראל כשהוא מתפלל לפניך בבית הזה ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם, אם הוא תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו, וכן אם תבע נכסים ואתה יודע שעתיד לבעט בהן אל תתן לו, אבל נכרי ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון וגו' אבל ישראל מכירין שמך וכבודך.
 
סיום חנוכת המקדש פרק ח' פס' נד' - סוף .
קוראים את הפסוקים ומסכמים על הלוח :
 שלמה מודה לה' שקיים את הבטחותיו . [פסוק נו']
 שלמה מברך את ישראל שה' יעזור להם להיות טובים ,לשמור את המצוות ועל ידי כך [פסוק נט'] ינצחו את האויבים ויהיה קידוש ה' [פסןק ס'] 
 המלך והעם מזבחים לה' , ושלמה מקדש את בית המקדש .[סב' – סד']
 לפסוק סה' נעיין ברש"י ובמצודות .
רש"י מלכים א פרק ח : שבעת ימים. של חינוך: 
ושבעת ימים. חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א): 

מצודת דוד מלכים א פרק ח : 
שבעת ימים וגו'. בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית, ואחרי זה שבעת ימי החג, והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית: 
ארבעה עשר יום. ללמד שהיו רצופים: 
 
שמחים וטובי לב .

 מה קורה כשמסתיים בנין בית המקדש ?  
נעיין פסוק סו' : עם ישראל הולכים לאהליהם שמחים וטובי לב  על כל הטובה אשר עשה ה' . 
 היכן פגשנו לאחרונה את עם ישראל שמחים ? 
פרק ד' פסוק כ' . ואז שאלנו : האם "אוכלים ושותים ושמחים" זו המטרה ? – סתם שמחה ? ! 
כאן באה התשובה :זו אכן לא סתם שמחה -
מטרת השמחה היא לשמח  על הטובה שעשה ה'  ועל השראת שכינה . זו מטרת מפעליו של שלמה והיא אכן מושגת .
עכשיו נבין עוד פסוק :
פסוק סה' ששם  פירש רש"י   ושבעת ימים. - חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א): 
 מדוע הותרה אכילה ביום הכיפורים ?! 
כיוון שעבדו את ה' בשמחה אמיתית לא היה צורך בייסורים לזכך את הנשמה . 


 


 
בס"ד .            תפילת שלמה .  פרק ח' .
שאלות :
1. על מה מודה שלמה לה' ? [פסןקים כג' – כד' ] 
 2. העזר ברש"י והסבר את פסוק כז' .
3. על אילו מיקרים מתפלל שלמה ? [10 מקרים בפסוקים לא' – נב'.]
4. לפי כל המקרים שעליהם מתפלל שלמה , מה יעשו ישראל בשעת צרה ? 
5. א.  היכן ישמע ה' את תפילות ישראל ? 
   ב. מדוע מבקש שלמה שה' ישמע את התפילה דוקא בשמים ולא בבית המקדש ?
6. א.  כיצד יתפללו ישראל כשהם אינם ליד בית המקדש [פסוק מד'] ?
   ב.  מה לומדים מכך על כח התפילה ?

היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את ליבו כנגד ארץ ישראל שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: [דברי הימים ב' ו'] והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל המקום הזה...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. [מסכת ברכות דף ל עמוד א]

7. לפי חז"ל [ בגמרא בברכות ] - מה היא אחת ממטרות בית המקדש - כבית ממשי ? 

8.מלבי"ם מלכים א פרק ח פסוק כט:
"להיות עיניך פתוחות שיתמיד ה' להשגיח בעיני ה' המשוטטות שישמע תמיד התפלות שיתפללו בבהמ"ק..."  
 - לפי המלבי"ם - מה היא אחת ממטרות בית המקדש - כבית ממשי ? 

9. עיין ברש"י לפסוק מג' וכתוב מדוע ישראל לא נענים בכל תפילותיהם והגויים כן ? 



בס"ד .            תפילת שלמה .  פרק ח' .
שאלות :
1. על מה מודה שלמה לה' ? [פסןקים כג' – כד' ] 
 2. העזר ברש"י והסבר את פסוק כז' .
3. על אילו מיקרים מתפלל שלמה ? [10 מקרים בפסוקים לא' – נב'.]
4. לפי כל המקרים שעליהם מתפלל שלמה , מה יעשו ישראל בשעת צרה ? 
5. א.  היכן ישמע ה' את תפילות ישראל ? 
   ב. מדוע מבקש שלמה שה' ישמע את התפילה דוקא בשמים ולא בבית המקדש ?
6. א.  כיצד יתפללו ישראל כשהם אינם ליד בית המקדש [פסוק מד'] ?
   ב.  מה לומדים מכך על כח התפילה ?

היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את ליבו כנגד ארץ ישראל שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: [דברי הימים ב' ו'] והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל המקום הזה...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. [מסכת ברכות דף ל עמוד א]

7. לפי חז"ל [ בגמרא בברכות ] - מה היא אחת ממטרות בית המקדש - כבית ממשי ? 

8.מלבי"ם מלכים א פרק ח פסוק כט:
"להיות עיניך פתוחות שיתמיד ה' להשגיח בעיני ה' המשוטטות שישמע תמיד התפלות שיתפללו בבהמ"ק..."  
 - לפי המלבי"ם - מה היא אחת ממטרות בית המקדש - כבית ממשי ? 

9. עיין ברש"י לפסוק מג' וכתוב מדוע ישראל לא נענים בכל תפילותיהם והגויים כן ? 
לחץ כאן למערך שיעור ודפי עבודה לפרק ט


עבודה לסיכום 
בית המקדש
אם לאלוקים אין צורך במקדש - לשם מה אם כן נבנה בית זה?




myMail@2all.co.il | 1800-123456789

logo בניית אתרים בחינם