בפרקים ו'-ז' מתוארת בניית בית המקדש בפירוט רב. בפרק זה שלמה חונך את הבית.

*פס' 1-11- העלאת ארון ה': שלמה אוסף שופטים, מנהיגים, ראשי שבטים ("זקני ישראל"), כוהנים ולוויים לשאת את הארון בתהלוכה חגיגית מעיר דוד לבית המקדש. הכהנים מציבים את ארון הברית בדביר תחת כנפי הכרובים (יצורים בעלי כנפיים עם פני אדם) ויוצאים מן המקדש. בצאתם, עולה ענן ושוכן על הבית- מסמל את הנוכחות האלוהית במקום.

** החודש השביעי- חודש תשרי (ספירת החודשים מתחילה בניסן)- פס' 2 .   
     חג - הוא חג הסוכות
                                                                                                                    

               חודשי השנה העברית
              מה מקור שמות חודשי השנה? 

** שלמה בוחר לחנוך את בית המקדש בחג הסוכות ("בירח האיתנים בחג "-פס' 2) משום שבחג זה נאסף העם לירושלים לשם קריאת התורה.

**


המקדש מחולק ל-3 חלקים:
האולם, ההיכל (בו נמצא המזבח) והדביר (בתוכו ארון הברית    סרטון לחץ על ברית).

      
                                                                
                                                     דרום

                              סרטון
   
                     

** בד- ענף (במקרה זה מדובר על מוט עץ)- פס' 7

** מודגש כי בארון הברית נמצאים רק לוחות הברית כדי לא ליצור תפיסה מוטעית לפיה ה' נמצא בתוך הארון.


                                                         
י

                                                                          
       החודש השביעי- חודש תשרי (ספירת החודשים מתחילה בניסן)- פס' 2 .    

     חג - הוא חג הסוכות           

** בד- ענף (במקרה זה מדובר על מוט עץ)- פס' 7

** מודגש כי בארון הברית נמצאים רק לוחות הברית כדי לא ליצור תפיסה ( מחשבה ) מוטעית לפיה ה' נמצא בתוך הארון.

מִפְּנֵי הֶעָנָן - הענן מסמל את  כְבוֹד ה'
(א-י"א) הבאת הארון אל קודש הקודשים, וכבוד ה' בבית המקדש
איזו חגיגה מתוארת בפסוקים א-יא ? ______________________________________________________________________________________________

1.       את מי הביא שלמה  כדי להעלות את הארון? _______________________________________

2.       מי בא לשם? המוזמנים ______________________________________________________

3.       מתי זה היה? ציין 3 תאריכים__________________________________________________

4.       מי נושאי הארון ? __________________________________________________________

5.       מה הביאו עם ארון ה'? ______________________________________________________

6.       מי הביא את שאר הדברים? ___________________________________________________

7.       מה עשו שלמה והעם?( כיצד העם ושלמה מכבדים את ארון ה' ) __________________________

8.       לאן הכניסו את ארון ברית ה'? _________________________________________________

 9.     מה היה בארון הברית?  _______________________________________________ 
10.  מי הניח את זה שם? __________________________________________________ 
11.  מסלול העלאת הארון __________________________________________________ 
12. מה היה מעל הארון? __________________________________________________ 
13. מהם ה'בדים' ?  __________________________________________________________

חנוכת בית המקדש  מלכים א פרק ח' פס' א'-יא'

בפרק זה נקרא על חנוכת המקדש ותפילת שלמה.
חנוכת המקדש נערכה "בחג".
"בירח האיתנים "איתנים"
הוא השם הקדמון לחודש השביעי,
הוא חודש תשרי (בעלייה מבבל). 

נקרא על שם איתני עולם (אבות ישראל) שנולדו בחודש זה. 

בגלל החגים החשובים החלים בחודש זה, החודש נקרא "איתנים". 

"בחג"  חג" הוא כינוי של חג הסכות שהתורה קראה לו "חג ה'". 

חנוכת המקדש נערכה במעמד מרשים של זקני ישראל, ראשי המטות, ונשיאי האבות. 

הכהנים נשאו את הארון מן האוהל  וגם את האוהל וכלי המשכן מעיר דוד אל מקום הבית בהר המוריה.
אותה שעה הובא הארון למקומו הקבוע לדביר. 

בהעלאת  רצה שלמה לקשר את מקדשו החדש בהווה למשכן - אוהל מועד מתקופת המדבר שהוא תחליפו ויורשו.

"ויבאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרבים" (פס' ו).

מהו מקומו?

מהו דביר? מהו קדש קודשים?

מהו תחת כנפי הכרבים?

בחירת מיקום המקדש

בהר המוריה שעליו נבנה בית המקדש, עקד אברהם את יצחק בנו בבואו להקריבו על המזבח שבנה שם על פי הצו הא-לוקי שקיבל "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (בראשית כב' ב')

הר הבית 

הר הבית הוא מקום קדוש בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל ובו שכנו שני בתי המקדש (הראשון והשני),
ובו יבנה ההבית השלישי במהרה בימינו. היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים לבנין בית המקדש.

אבן השתייה  

היא אבן הבולטת מהקרקע אבן היסוד / התשתית ממנה הושתת העולם, הוא המקום ממנה התחילה בריאת העולם.

קדש קודשים, דביר 

קודש הקדשים או הדְּבִיר הוא החדר הפנימי,החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

 ( אולם = המבוא, ההיכל = הקודש )

מהו תחת כנפי הכרבים?

הכרובים מסמלים את מקום  השראת השכינה בתוך עם ישראל 

הענן מסמל את השראת השכינה

מילת יחס

אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרבים" (פס' ו).

מדוע חוזרת ארבע פעמים מילת היחס " אל " בפסוק ו' ?

מילת היחס " אל " היא בתפקיד מילית מקום. היא חוזרת ארבע פעמים בפסוק ו',
כדי לציין במדויק את מקום משכנו של ארון הברית במקום הקדוש ביותר. (ניווט ליעד - וויז)

מדוע נבחר מקום זה?

האגדה אודות מקום בניית בית המקדש

שנים רבות לפני בנין בית המקדש היו דרים על מקום בית המקדש שני אחים אשר חיו באהבה ואחוה עצומה. לימים קבלו שדה בירושה מאביהם ויחלקוהו ביניהם שוה בשוה. בכור האחים היה חשוך בנים ואילו אחיו הצעיר עבד בזיעת אפיו לכלכל את משפחתו העניפה, לימים נתעוררו בקרבו רגשי אשמה, היתכן שהוא בתור אדם בודד יקח מהתבואה היוצאת בשדה שירשו מאביהם שוה בשוה עם אחיו שיש לו משפחה גדולה? מיד ירד ממטתו והעביר חלק גדול מתבואתו לחלקו של אחיו הצעיר, כאשר גמר לעשות דבר זה חזר למיטתו ושינתו ערבה לו, אך גם לאחיו הצעיר קרה כדבר הזה ששנתו נדדה בלילה והתחיל לחשוב על אחיו הבכור שלא זכה להקים משפחה ועוד מעט יגיעו ימי זקנה ומי ישתדל לפרנסו ולבוא לעזרתו, לכן החליט שחלק גדול מהתבואה מגיעה לאחיו הבכור בכדי שיוכל לחסוך לימי זקנתו. ירד באמצע הלילה ולקח חלק גדול מתבואתו ובהשקט העבירם לחלק השדה אשר לאחיו הבכור. בבוקר יצאו שניהם אל השדה ומה מאד השתוממו לראות שאין שינוי ניכר בשדותיהם ולשניהם יש אותה כמות שהיתה להם אתמול לפני שהלכו לשם. לא הבינו מה קורה כאן. בלילה השני שוב החליט כל אחד להעביר מתבואתו לחלק אחיו אך הפעם נפגשו שניהם בעת פעולתם ונפלו אחד על צוארי אחיו ובכו בכיה מתוך שמחה עצומה באהבה גדולה. האהבה העצומה הזאת שהיתה בין שני אחים עוררה רעש גדול בשמים ואז הוחלט בשמים שבמקום זה יבנה בית המקדש…

שאלה

מה מסמן מקום זה ומדוע נבחר מקום זה לבניית בתי המקדש ? ציין 3 סיבות 

הענן

תפילת שלמה - אחדות - בחירה - שלום

(יב)-אָז אָמַר שְׁלֹמֹה
ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל  = ענן - השראת שכינה- 1

(יג)- בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ - בית המקדש בירושלים  - "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים - "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".
כלומר, יש חיבור בין עיר הקודש ירושלים של מטה לירושלים של מעלה.  - 
בית המקדש נועד להשראת ה' - שכינה ' בקרב בני ישראל,

ברכת שלמה




המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל
כיצד היו הלוחות כתובים?
בירושלמי (שקלים ה', א'. דף כה.) הובאה מחלוקת איך נכתבו הלוחות:
רבי חנינה בן גמליאל אומר:
חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה. הדא הוא דכתיב: (דברים ד) "ויכתבם על שני לוחות אבנים" - חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה.
ורבנן אמרי:
עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה, הדא הוא דכתיב: (שם) "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" - עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.
רבי שמעון בן יוחאי אומר:
עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, דכתיב: "ויכתבם על שני לוחות אבנים" - עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה.
רבי סימאי אמר:
ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, דכתיב: (שמות לב) "מזה ומזה הם כתובים", טטרוגה (=מרובע, יוונית).
חנניה בן אחי רבי יהושע אומר:
בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב: (שיר השירים ה) "ממולאים בתרשיש"  

פס יד- יט
שלמה מברך את קהל ישראל ומודה לה'
תפילת הודיה לה' על קיום הדברים שהביאה אותו לבנות בית לשם ה'.
דוד אבי רצה לבנות בית לשם ה' אך ה' קבע " רק אתה לא תבנה "
אלא " בנך ... הוא יבנה הבית לשמי "
 (כא) וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית ה' ייחדתי מקום בבית המקדש לארון הברית ששם מונחים שני לוחות הברית,[55] 
אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם על ידי נתינת הלוחות לעם ישראל, כרת ה' ברית עם אבותינו, כשהוא הוציא אותם מארץ מצרים
שני הכרבים 
שני לוחות הברית- 
ארון העדות
הארון ושני הלוחות מעידות ( שני עדים )על קבלת התורה ע"י משה מהר סיני

 עדות וברית בין אלוקים ועם ישראל

ג)הבחירה בבית דוד כבית המלוכה על ישראל

בס"ד

מלכים א פרק ח פס' יב - כא

ברכת שלמה

שלמה מברך את קהל ישראל ומודה לה' תפילת הודיה לה' על קיום הדברים שהביאה אותו לבנות בית לשם ה'. דוד אבי רצה לבנות בית לשם ה' אך ה' קבע " רק אתה לא תבנה " 
אלא " בנך ... הוא יבנה הבית לשמי "

1.      מהו הענן במקדש? __________________________________________________

א.      ציין מקומות בהם מופיע הענן ? __________________________________________

2.      על מה שלמה מודה לה'? _______________________________________________

3.        איך קורא שלמה לבית המקדש?

א.      ________________________________________________________________

ב.      ________________________________________________________________

4.      פסוק ט"ז הוא ציטוט של דברי ה'.
א. מה לא בחר ה'?

ב.      במי בחר ה'? ______________________________________________________

5.      מהן שלוש הבחירות שבחר ה'
א) __________________________________________________________________
ב) __________________________________________________________________
ג) __________________________________________________________________

6.      עיין פס' (י"ז) מה רצה דוד לעשות? ____________________________________________

7.      האם ה' הסכים שדוד יבנה?  ________________________________________________

8.      מי יבנה את המקדש? __________________________________________________

9.      מה מדברי ה' התקיים? 

א.      ______________________________________________________________

ב.      _______________________________________________________________

10.  מהו המקום של הארון? ___________________________________________________

תפילת שלמה

        לאחר סיום בניין הבית פונה שלמה אל ה' בתפילה ארוכה ומלאת שגב (ח', כב-נד),
שעיקרה בראיית בית המקדש כבית תפילה.
שלמה מדגיש בתחילת דבריו (כח) שבית המקדש אינו ממש בית לה',
שהרי "השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוך",
וממילא עיקר תפקידו הוא כבית תפילה.

שלמה מפרט בנאומו את התפילות השונות שיתפללו אל הבית הזה.
התפילה הראשונה שהוא מזכיר היא תפילה בעת מלחמה (לג-לד),
ותפילה זו חוזרת ונזכרת גם בסוף דבריו (מד-מט).
ניתן להסיק, אפוא, שתפילה בעת מלחמה היא המסגרת לנאום כולו.

עופר וינטר אל"מ מפקד חטיבת גבעתי
דף המפקד לפני יציאה לקרב

ההבדל בין תפילת המלחמה הראשונה לבין תפילת המלחמה השנייה היא מקומו של העם. בראשית דבריו, מתאר שלמה כיצד העם מתפלל לה' בבית המקדש, ומכאן שהעם נמצא בארצו. בסוף דבריו - לאחר שהוא מזכיר תפילות על עצירת גשמים ועל רעב, תפילות יחידים ותפילות של נכרים - מתאר שלמה מצב שבו אי אפשר להתפלל בתוך הבית: לוחמים הנלחמים רחוק מירושלים, ושבויים הנמצאים בארץ אויב. שלמה קובע כי אלו יתפללו לה' דרך בית המקדש (בכוונת הלב), וה' יקבל את תפילתם.

את תגובתו של ה' לתפילה זו אנו קוראים בראשית פרק ט', שם קובע הקב"ה שבית המקדש אכן עתיד לשמש כבית תפילה, אך הוא יעמוד על תילו רק בתנאי שעם ישראל ילך בדרך ה'. כבר לאחר העמדת השלד של בית המקדש בפרק ו', מתגלה ה' לשלמה ואומר לו שהבית יעמוד בתנאי שעם ישראל ישמור את מצוות ה'. כנגד המחשבה שבניית הבית מקבעת בצורה מסוימת את יחסי ה' והעם, ללא קשר למעשי העם, אומר הקב"ה לשלמה שהערבון היחיד לעמידתו של הבית לאורך זמן הוא שמירת הברית שבין עם ישראל ל

*פס' 12-21- ברכת שלמה: שלמה מכוון את נאומו לקהל הרב העומד לפניו כשמטרתו היא להפוך את בית המקדש למקום יחידי לעבודת ה' שיתפוס מקום עליון בתודעה הציבורית.

** בפס' 13, 16-21 באות לידי ביטוי שתי תפיסות בנוגע לה' ולבית המקדש המנוגדות זו לזו:

• פס' 13: מציג את ה' כאל מקומי וגשמי- בית המקדש נועד לשכינה פיזית של ה' בו ("בית זבול... מכון לשבתך עולמים").

• פס' 16-21: מציגים את ה' כאל אוניברסלי מופשט שאינו יכול לשכון במקום אחד ולכן בית המקדש נועד "לשם ה'".

• בקטע זה יש חזרה על המילה "שם"- מחזק את התפיסה כי בית המקדש נועד לשם ה' ולא למגוריו.

** בנאומו מזכיר שלמה כי רעיון בניית בית המקדש היה של אביו דוד. אם כך, מדוע לא בנה דוד את הבית?

• דוד היה עסוק במלחמות ולא התפנה לבניית הבית (דברי הימים, כ"ב, 1-8)

• אדם שידיו מגואלות בדם לא יכול לבנות את בית ה' (מל"א, ה, 16-17)

** בפס' 16-21 מזכיר שלמה שלוש בחירות שעשה ה':

• בחירת ישראל כעמו : "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם"

• בחירת ירושלים: "לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם"

• בחירת שושלת דוד למלוכה: "וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"

1.       איך קורא שלמה לבית המקדש? 1. _________________________________________
2. ________________________________

2.       פסוק ט"ז הוא ציטוט של דברי ה'.
מה לא בחר ה'? ____________________________________________________________
במי בחר ה'? _______________________________________________________________
מהן שלוש הבחירות שבחר ה'
א)
ב)
ג)

3.       (י"ז) מה רצה דוד לעשות? _____________________________________________________

4.       האם ה' הסכים שדוד יבנה?  ___________________________________________________
מי יבנה את המקדש? ________________________________________________________

5.       מה מדברי ה' התקיים?
1. ______________________________________________________________________
2. ______________________________________________________________________

6.       מהו המקום של הארון? _______________________________________________________
תפילת שלמה מופיעה שוב בדברי הימים ב פרק ו  

*פס' 22-30- תפילת שלמה: בתפילתו מכריז שלמה על גדולת ה' ומזכיר את חסדיו. בקטע זה יש 3 שורשים מנחים:

• ש.מ.ר: אלוהים שומר על הברית עם העם, הוא שומר את ההבטחה לדוד להמשיך את השושלת וכל זה בתנאי שהעם ישמור את מצוות ה'.

• פ.ל.ל (תפילה, יתפלל): תפקידו של הבית הוא להיות מקום התפילה, כלומר: המקום ממנו פונה העם אל אלוהיו.

• ש.מ.ע: אלוהים מן השמים ישמע את התפילות המופנות אליו.

** שני השורשים האחרונים מחזקים את תפיסתו של ה' כאל אוניברסלי ואת בית המקדש כמקום לשם ה', בו העם יתפלל ויפנה אליו.
                                                
                                               כ480- שנה אחר יציאת ישראל ממצרים, זכה שלמה המלך לבנות את המקדש בירושלים. בסיום בניית בית המקדש , ואחר שהכניסו את כלי המקדש, עמד שלמה והתפלל לה'.

      1.         שלמה המלך בתפילתו מעלה 'קושי' ביחס לתפקיד בית המקדש. עיין בפסוק כז'    ובאר מה הבעיה שמזכיר שלמה בדבריו ?

 (כז) 'כי האמנם ישב אלקים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי'

____________________________________________________________________________________________________________.

עיין בפסוקים כז'-ל וענה על השאלות הבאות

(ל) 'ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת'

(לה) 'בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם'

      2.         'כיצד ינהגו ישראל בהעצר השמים ולא יהיה מטר' ? _____________

______________________________________________________.

      3.         כאשר יתפללו לה' 'אל המקום הזה' – מה תהיה תגובת ה' ? ________

______________________________________________________.

עיין בפסוקים הבאים וענה על השאלות הבאות

(לא) 'את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה'

(לב) 'ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו'

(לג) 'בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה'

(מא) 'וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך'

(מד) 'כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך'

      4.         כתוב באיזה עוד מקרים בתפילת שלמה, כאשר פונים אנשים  המצויים במצוקה דרך 'הבית הזה' – מתקבלת תפילתם!!

_______________________________________________________________________________________________.

(ל"א-נ') תכניותיו של שלמה לגבי המקדש

1.       קראו את הפסוקים ומלאו את הטבלה:

(נ"א – נ"ג)

2.       מהם המעשים שעשה ה' בשביל בני ישראל?
1.__________________________________________________________
2. __________________________________________________________

                                                                                                       חנוכת המקדש . פרק ח' . פסוקים א' – כא' .  

קוראים את הפסוקים ומסבירים ומסכמים נקודות על הלוח :

סיכום :

{ כל ישראל התקבצו לחנוכת המקדש .

[בע"פ : רש"י פסוק ד' אהל מועד – גנזו שלמה .]

{ שלמה וישראל מזבחים צאן – לתודה ושמחה .

{ הארון מוכנס לדביר מתחת לכרובים הגדולים על ידי הכהנים .

{ כשיצאו הכהנים ה' שכן בענן במקדש . [בע"פ : רש"י פסוק יג' מעכשיו לא הותרו עוד הבמות ]

{ שלמה מברך את העם ומודה לה' שקיים הבטחתו שבנו של דוד יבנה את בית המקדש .

נספחים :

הסברים פנימיים על בית המקדש .

 בפרק זה במלבי"ם נמצאים הסברים רוחניים לכלי בית המקדש ולצורת בית המקדש וכן לסדר הכנסתם לבית המקדש .  

מדוע לא בנה דוד את בית המקדש ?

מלבי"ם מלכים א פרק ח פסוק יז :  

ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל, כבר בארתי למעלה (סימן ד') שתנאי העקרי בבנין הבית היה שיבנהו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית ושזה היה נמנע בימי דוד, כיון שהיה לו מלחמות רבות, וה' הבטיח אותו שע"י בנין הבית ימצא מנוחה מן האויבים, וא"כ בהכרח היה עולה במחשבתו התועלת שישיג מן הבנין, וקשה שיבנהו לשם ה', הגם שבלבו היה לבנותו לשם ה' לבד בלא שום פניה חצונית, וז"ש ויהי עם לבב וכו' לבנות בית לשם ה' אלהי ישראל, בכ"ז ידע ה' שאם יבנהו בפועל יכוין אח"כ גם אל השגת התועלת ולא יהיה לשם ה', ולכן צוהו שישאר לו זכות המחשבה הזכה שהקב"ה מצרפה למעשה תמיד, ודינה כאילו עשה בפועל, וז"ש: 

      תפילת שלמה .פרק ח' פס' כב' - נג' .

*       על מה לדעתכם היה שלמה צריך להתפלל כשסיים לבנות את בית המקדש ?

דבר ראשון ליפני בקשות צריך להגיד תודה ! - ולהגיד דברים בשבחו של מקום (=ה' )
שאלה
כמי נוהג שלמה בפס' כב'? עיינו בספר שמות פרק ט' פס' כט' לג'

נקרא פסוקים כב' - כד' .

אומר הרב יצחק אברבנאל (שנת הרפ"ב )
יזכיר אדם תחילה שבחו של מקום ואח"כ יתפלל
שומר הברית והחסד- שומר=מקיים את הברית עם האבות לפנים מן השורה=חסד

להעתיק מהלוח:

 שלמה מודה לה' שקיים את ההבטחה לדוד שבנו יבנה את בית המקדש ואכן הוא בנה את בית המקדש .

*       אחר כך רוצה שלמה לבקש גם על העתיד : נעיין פסוק כה' – כו' :


להעתיק מהלוח:

שלמה מבקש שהמשך הבטחת ה' לדוד תקוים והמלכות תמשיך גם לבניו  של שלמה .

משפט תמיהה ?!

*       וכאן תמהה שלמה על תפילתו שלו דוקא בבית המקדש :  בפס' כז.

משפט תמיהה ?! אבל הרי הקב"ה נמצא בכל מקום ? אם כן מה מיוחד בבית המקדש ?

נקרא  בפסוקים כח' – ל' 

*      ושלמה עונה :


להעתיק מהלוח:
פס' כח' - ל' : הצהרה על נשגבות ה' והכרזה על המקדש כמקום תפילה.

שלמה מבקש שתפילותיו ותפילות ישראל בבית המקדש ישמעו על ידי ה' , למרות שה' נמצא בשמים [ובכל מקום].

*       ואז מפרט שלמה מה הוא מבקש מה'   כשיהיו צרות לעם ישראל : מה יעשו ישראל ? ומה יעשה ה' ?

*    נמשיך לקרוא :
להעתיק מהלוח:
המקרים עליהם מתפלל שלמה :
פסוקים כח' - נג'

1. פסוק כח' – ל' : אם שלמה יתפלל וישראל יתפללו ה' ישמע בשמים  ויסלח .

2.     2. פס' לא' - לב' .אם אחד חטא בעניני ממונות ,והתחייב שבועה  - ה' ישפוט אותו .[וה' ישמע בשמים ]

3.     3.  פס' לג' לד' :כשישראל יפסידו במלחמה , יתפללו בבית המקדש , וה' ישמע בשמים , ויסלח להם...

4.     4.  פס' לה- לו' .כשלא יהיה גשם , יתפללו וישובו לה' , ה' ישמע השמים ויסלח...

5.     5.  פס' לז - לט'. כשיהיו אסונות טבע או על כל תפילה , ה' ישמע בשמים , ויסלח ויתן לכל אחד את הטוב לו .

6.     6.  פס' מא ' - מג' . אם גוי יתפלל - ה' ישמע בשמים , ותעשה רצונו .

7.    7.   פס' מג - מה' . כשיהיו במלחמה - ויתפללו , ה'ישמע בשמים ויעשה משפטם . .

8.       8. פס' מו' - נג' . כשיהיו שבויים בארץ אויב , ויתפללו אליך ,  ....ןהם יעשו תשובה אתה תשמע  בשמים  ותסלח להם ...

שאלה

W       א. מדוע שלמה  לא מתפלל על קבלת הקרבנות , הקטורת וכד' , אלא רק על קבלת התפילות ?

W       ב. עוד דבר מודגש : שה' שומע בשמים ! ולא בבית המקדש .מדוע ?

דף סיכום כב נג

מלכים א פרק ח פס' כב  – ל

שלוש פעמים מציין שלמה כי מקום שבתו של ה' הוא בשמים, וגם המקום האין סופי הזה צר מלהכיל את ה'. ואילו בית המקדש מצוי רק שמו. רק מקום התפילה לה' של היחיד ושל הציבור וממנו מקבל ה' את תפילתם.

על כן מתפלל שלמה ופורש את כפיו לשמים. פס' כב  פרישתה כפיים כלפי השמים להגיד לנו כי מקומו של ה' אינו בבית המקדש אלא בשמים. 

"שומר הברית והחסד" שומר=מקיים, ברית = התחייבות, והחסד= לעשות טוב ללא כוונת רווח, למעלה מההתחייבות

הוא משתמש בשורש המנחה ש.מ.ר כדי לציין את העובדה ש-ה' שומר על הבטחותיו לבית דוד, כל עוד בניו של דוד שומרים על הדרך שהבטיחו ללכת בה.

שלמה חוזר ומציין כי מקום שבתו של ה' הוא בשמיים, המקדש הוא רק מקום המשכן של שמו, והוא ישמש מעתה מקום תפילה הן לשלמה והן לעם כולו.

פס' כח' - ל' : הצהרה על נשגבות ה' והכרזה על המקדש כמקום תפילה.

שלמה מבקש שתפילותיו ותפילות ישראל בבית המקדש ישמעו על ידי ה' , למרות שה' נמצא בשמים [ובכל מקום].

המקרים עליהם מתפלל שלמה :
פסוקים כח' - נג'

1. פסוק כח' – ל' : אם שלמה יתפלל וישראל יתפללו ה' ישמע בשמים  ויסלח .
2. פס' לא' - לב' .אם אחד חטא בעניני ממונות ,והתחייב שבועה  - ה' ישפוט אותו .[וה' ישמע בשמים ]
3. פס' לג' לד' :כשישראל יפסידו במלחמה , יתפללו בבית המקדש , וה' ישמע בשמים , ויסלח להם...
4. פס' לה- לו' .כשלא יהיה גשם , יתפללו וישובו לה' , ה' ישמע השמים ויסלח...
5. פס' לז - לט'. כשיהיו אסונות טבע או על כל תפילה , ה' ישמע בשמים , ויסלח ויתן לכל אחד את הטוב לו

מאות בעצרת תפילה מיוחדת בכותל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה

1. פס' מא ' - מג' . אם גוי יתפלל - ה' ישמע בשמים , ותעשה רצונו .
2. פס' מג - מה' . כשיהיו במלחמה - ויתפללו , ה'ישמע בשמים ויעשה משפטם . .

1. פס' מו' - נג' . כשיהיו שבויים בארץ אויב , ויתפללו אליך ,  ....ןהם יעשו תשובה אתה תשמע  בשמים  ותסלח להם ...

לוח :
אלא שלמה מדגיש ש:

W       א. העיקר הוא העבודה שבלב ! ב. התפילה היא לה' שבשמים ! -

אבל הקשר שבין ה' שבשמים לבין ישראל נעשה על ידי בית המקדש
באמצאות עבודת הקרבנות והמקדש אבל הם לא מטרה בפני עצמם , והם בפני עצמם לא יכולים לעזור .

על פי זה נבין גם את היכולת להתפלל בכל מיני מקומות :

לוח: המקומות מהם מתפללים ישראל:

1)  פסוק לג' , לח' – מב' : בדרך כלל יתפללו במקדש .

2) פסוק מד' : במלחמה יתפללו דרך העיר .

3) פסוק מח' : בגלות יתפללו דרך ארץ ישראל .

*       מה לומדים מכך על יכולת התפילה ?

מסקנה : גם כשלא נמצאים בבית המקדש צריך להתפלל אפילו מחוץ לארץ ! כי העיקר זה העבודה שבלב !

*       אם כך מה עושה בית המקדש?

נעיין : בדף המקורות והשאלות .

היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את ליבו כנגד ארץ ישראל שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: [דברי הימים ב' ו'] והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: [מלכים א' ח'] והתפללו אל המקום הזה...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד.

                                                                                                  [תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ל עמוד א]

לוח: א. אחד ממטרות בית המקדש היא : ...נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. - אחדות ישראל .

[כך גם מוסבר במלבי"ם פסוק טו' שירושלים מאחדת להיות האומה בגוף אחד – על ידי שעולים לירושלים לרגל ועל ידי שכולם פונים למקום אחד ! ןשם מוסבר גם שבית המקדש מאחר את כולם . ]

ב. ועוד סיבה : נעיין בפסוק כט' :[ע"פ המלבי"ם :] שיתמיד ה' להשגיח בעני ה' המשוטטות שישמע תמיד התפילות שיתפללו בבית המקדש ...

ונעיין גם פרק ט' פסוק ג' . ורש"י שם .

והיו עיני ולבי. תרגום יונתן, ותהי שכנתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא: יהא עיני שם, אם לבי וחפצי שם:   

W       ולסיום עוד הערה :

נעיין בהבדל שבין התפילה על גוי לבין התפילה על קבלת תפילת ישראל:

לגבי ישראל נאמר :

לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם:

ולגבי גוי נאמר : (מג) אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון....

וההסבר :

מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן ט ד"ה (ט) ועשית יריעות .

שכן שלמה היה מסדר בתפלתו ואומר (מלכים א ח) וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך, כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה, אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי, אבל ישראל כשהוא מתפלל לפניך בבית הזה ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם, אם הוא תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו, וכן אם תבע נכסים ואתה יודע שעתיד לבעט בהן אל תתן לו, אבל נכרי ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון וגו' אבל ישראל מכירין שמך וכבודך.

סיום חנוכת המקדש פרק ח' פס' נד' - סוף .

קוראים את הפסוקים ומסכמים על הלוח :     

  e  שלמה מודה לה' שקיים את הבטחותיו . [פסוק נו']

  e  שלמה מברך את ישראל שה' יעזור להם להיות טובים ,לשמור את המצוות ועל ידי כך [פסוק נט'] ינצחו את האויבים ויהיה קידוש ה' [פסןק ס']

  e  המלך והעם מזבחים לה' , ושלמה מקדש את בית המקדש .[סב' – סד']

  e  לפסוק סה' נעיין ברש"י ובמצודות .

רש"י מלכים א פרק ח : שבעת ימים. של חינוך:

ושבעת ימים. חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א):

מצודת דוד מלכים א פרק ח :

שבעת ימים וגו'. בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית, ואחרי זה שבעת ימי החג, והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית:

ארבעה עשר יום. ללמד שהיו רצופים:

שמחים וטובי לב .

W       מה קורה כשמסתיים בנין בית המקדש ?  

נעיין פסוק סו' : עם ישראל הולכים לאהליהם שמחים וטובי לב  על כל הטובה אשר עשה ה' .

W       היכן פגשנו לאחרונה את עם ישראל שמחים ?

פרק ד' פסוק כ' . ואז שאלנו : האם "אוכלים ושותים ושמחים" זו המטרה ? – סתם שמחה ? !

כאן באה התשובה :זו אכן לא סתם שמחה -

מטרת השמחה היא לשמח  על הטובה שעשה ה'  ועל השראת שכינה . זו מטרת מפעליו של שלמה והיא אכן מושגת .

עכשיו נבין עוד פסוק :

פסוק סה' ששם  פירש רש"י   ושבעת ימים. - חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א):

W       מדוע הותרה אכילה ביום הכיפורים ?!

כיוון שעבדו את ה' בשמחה אמיתית לא היה צורך בייסורים לזכך את הנשמה . 

פרק ח / ברוריה בן - דוד ( וייס )

בפרק זה נקרא על חנוכת המקדש ותפילת שלמה.

חנוכת המקדש נערכה "בירח האיתנים בחג". "איתנים" הוא השם הקדמון לחודש השביעי, הוא חודש תשרי (שמו ניתן לו מימי העלייה מבבל). חז"ל דרשו שנקרא על שם איתני עולם (אבות ישראל) שנולדו בחודש זה (ר"ה יא ע"א). לפי סברה אחרת בגלל החגים החשובים החלים בחודש זה החודש נקרא "איתנים".

"בחג" לפי פשוטו הכוונה לכל החודש. נקרא "החג" על שם המועדים החלים בו, ובלשון חז"ל "חג" הוא כינוי של חג הסכות שהתורה קראה לו "חג ה'".

חנוכת המקדש נערכה במעמד מרשים של זקני ישראל, ראשי המטות, נשיאי האבות (פס' א ב; דה"ב ז ח-ט). "שבעת ימים ושבעת ימים", שבעת ימי חג הסכות ועוד שבעת ימים לחג חנוכת הבית. מן הלשון "שבעת ימים ושבעת ימים" למדו חז"ל שאין מערבין שמחה בשמחה (מועד קטן דף ח ע"ב).

אותה שעה הובא הארון למקומו הקבוע לדביר. ושלמה נשא תפילה במעמד כל העם,

כך התקיימה בהקמתו של בית המקדש הפגנה אדירה לאחדות האומה ועצמתה.

מעמד חנוכת הבית היה מלווה בגילוי שכינה לעיני כל ישראל. חז"ל אמרו:

"משנבנה הבית נבנה העולם ועמד ביישובו" (תנחומא לפ' תרומה). "ויהי בצאת

הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה'" (פס' י'). לאחר שיצאו הכוהנים מן הקודש (ההיכל) אל העזרה, לאחר שהעמידו את הארון בקודש הקדשים "הענן מלא את בית ה'". לאות כי כבוד ה' בא לשכון בבית המקדש (שמות לג ט). הוא הענן שנאמר בו:

"כי בענן אראה על הכפרת" (ויק' טז ב).

מי נשא את הארון ?

הכוהנים נשאו את הארון מן האוהל בעיר דוד אל מקום הבית בהר המוריה.

שנה רבי יוסי: בשלושה מקומות נשאו כוהנים את הארון כשעברו את הירדן, וכשהסבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו (סוטה לג ע"ב).

"והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב" (פס' ה),

וכן עשה דוד בשעת העלאת הארון מבית עבד אדם הגתי אל האוהל (ש"ב ו יג; דה"א טו כה; דה"א טז א-ב).

"אשר לא יספרו ולא ימנו מרב" לשון הפלגה.

באיזה פס ' מצוין במדויק מקום הארון ?

"ויבאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרבים" (פס' ו).

הכתוב חוזר על מילת היחס "אל" ארבע פעמים כדי לציין במדויק את מקום הארון. "אל מקומו" המקום שנועד לו (ו יט-כ).

סמוך ליום העלאת הארון מן האוהל שנטה לו דוד בירושלים אל בית קודש הקודשים

הובאו גם שרידי אוהל מועד שבגבעון ושאר כלי הקודש שהיו בו לירושלים כדי

להעלותם יחד עם הארון להר הבית. "ויעלו את ארון ה' ואת אהל מועד ואת כל כלי

הקדש אשר באהל, ויעלו אתם הכהנים והלוים" (פס' ד). היו כלי קודש כגון הארון

שנשאו רק הכוהנים והיו כלי קודש שנשאו רק הלויים.

ברכת שלמה ( פסוקים יב - כא )

שלמה פנה אל קודש הקודשים בראותו כי השכינה שורה בבית, שהרי ה' הבטיח לשכון בו מתוך ענן וערפל ככתוב: "כי בענן אראה על הכפרת" (ויק' טז ב).

תקנו חז"ל ב"ברכת השופרות" "אתה נגלית בענן כבודך...ונגלית עליהם בערפלי טהר".

ענן וערפל הם אחד ככתוב באיוב לח ט: "בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו".

מה הייתה עיקרה של ברכת שלמה ?

א) בחירת ירושלים לבניין בית להיות "שמו" שם.

שלמה אומר: "בנה בניתי בית זבל לך, מכון לשבתך עולמים" (פס' יג).

בית זבל- בית רם ונישא, איתן ויציב כדי שתשרה בו השכינה לעולם.

ב) בחירת דוד וביתו להיות נגיד על עם ישראל, תוך הדגשה שדוד לא

נצטווה על בניין הבית, אלא שהייתה זאת משאלת לבו בלבד.

"הטיבת כי היה עם לבבך" (פס' יח).

כוונתו של דוד לבנות את בית המקדש הייתה רצויה לה' ובזכות זה הובטח לדוד שבנו יבנה את הבית, ואכן ישב שלמה כמצוות ה' על כיסא דוד ועלה בידו לבנות את בית ה' ולשים בו את הארון "אשר שם ברית ה' (לוחות הברית), אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים" (פס' כא), ועל כן הוא מברך ומהלל את ה' אלקי ישראל.

בסיום הברכה: "ויעמד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים, ויאמר: ה' אלקי ישראל אין כמוך, אלקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם, אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו, ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה" (פס' כב-כד).

כלומר: שלמה פנה אל כל הקהל שעמד בעזרה הגדולה (דה"ב ד ט; ו ג).

מנהג המתפללים לפרוש כפיים כלפי מעלה או כלפי המקדש.

מצאנו זאת אצל משה: "כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה'" (שמ' ט כט לג). ובפסוק לח כתוב: "כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה".

שלמה אמר: "אין כמוך אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", ככתוב בדברים ד לט: "כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

וביהושע ב יא: "כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

דברי דוד: "כי אין כמוך ואין אלקים זולתך" (ש"ב ז כב= דה"א יז כ).

"שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם" רד"ק כתב שהכוונה לברית שכרת ה' עם האבות ולזרעם אחריהם.

"אשר שמרת לעבדך דוד אבי" התואר "עבד ה'" הוענק לאבות האומה ולנביאי ה' (אברהם- בר' כו כד;יעקב- יש' מד ב ועוד).

משה נקרא בכינוי זה (במד' יב ז).

יהושע- (יהו' כד כט).

אבנר בן נר היה הראשון שהזכיר את דוד בתואר זה (ש"ב ג יח).

האם ייתכן לבנות בית לה '? מה אומר שלמה עצמו על כך ?

בפסוק כז נאמר: "כי האמנם ישב אלקים על הארץ? הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה אשר בניתי".

כלומר: מלוא כל הארץ כבודו. אף השמים ושמי השמים אינם יכולים לכלכלו (להכילו). כל שכן לא יכילו הבית הזה.

בדבריו חובק שלמה זרועות עולם של מלכות ה' השולט בכל מעשי היקום, למרות שבכל מרחבי העולם מקומו, צמצם שכינתו בערפל בקודש הקודשים של בית המקדש למען עם ישראל.

מטרתו של בהמ " ק לשמש בית מועד לכלל העם לזביחה, תפילה והודיה "לשמע אל הרנה ואל התפלה" (פס' כח).

רינה - שירת תהילה לבורא העולם בעוד שהתפילה מכילה בקשות ומשאלות.

שלמה פירט תפילות אשר תשמענה בבית המקדש.

תפילת עבדך- זוהי תפילת יחיד.

עמך בית ישראל- היא תפילת הציבור.

תפילת היחיד

"את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו, ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה" (פס' לא).

הכוונה לסכסוך בענייני ממון, איש תובע מרעהו ממון והנתבע מכחיש כי הוא חייב כסף. חייב הנתבע להישבע לפני המזבח, כי מפני קדושת המקום לא יישבע לשקר.

שלמה רומז שהבית משמש גם מקום משפט, לא רק בדברים שבין אדם למקום, אלא גם בדברים שבן אדם לחברו.

תפילת אדם בשעת מצוקה.

"כל תפלה, כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה" (פס' לח),

כל תפילה כל תחינה בין ליחידים בין לציבור (רד"ק). ה' יודע את לבב המתפלל וייתן לכל אחד מה שראוי לו לפי התנהגותו. בראותם שה' מתנהג עמם לפי הצדק ייראו ממנו "למען יראוך כל הימים אשר הם חיים" (פס' מ).

תפילת הציבור

אם יינגף ישראל לפני אויביו הנלחמים בו כעונש על חטאם, כאשר יחזרו בתשובה יבואו לבית הזה להתפלל ולהתחנן לפניו, להושיעם מיד אויב ולהשיב לארץ מולדתם את השבויים שנפלו בידי האויב.

פגעים נוספים אורבים לאדם והוא זקוק לרחמי שמים.

"בהעצר שמים ולא יהיה מטר, כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם" (פס' לה).

עצירת גשמים היא עונש על חטאם של ב"י: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים...

וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו" (דב' יא טז-יז).

"ונתתי את שמיכם כברזל" (ויק' כו יט).

"והיו שמיך אשר על ראשך נחשת" (דב' כח כג).

למדנו על הבצורת הממושכת בערוב ימי דוד (ש"ב כא א-יד).

ונלמד על הבצורת הממושכת בימי אחאב (פרק יז).

ה' ייסלח לעמו ויגאל אותם ממצוקתם, כי בהענשתם התכוון ליסרם ולהורותם את הדרך הנכונה. "ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה" (פס' לו).

אם ייפגעו בעם פגעי טבע כמו:

רעב, דבר, שידפון- השחתת התבואה.

ירקון- מחלת תבואה שמוריקה ומתייבשת.

חסיל- סוג ארבה.

קללה נוספת- "כי יצר לו איבו בארץ שעריו". אם יציק האויב בארצו ובשעריו כלומר: בעריו.

פגעי הטבע נמנים עם הקללות שבדברי הברית שנכרתו בסיני (ויק' פרק כו), וחזרו ונכרתו בערבות מואב (דב' פרק כח).

ובדה"ב ו כח כתוב: "רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה, כי יצר לו איביו בארץ שעריו, כל נגע וכל מחלה".

עתה מתייחס שלמה לנכרים אשר יפנו אל בהמ"ק.

פסוק מא: "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך" (פס' מא).

הכוונה לנכרי הגר בארץ רחוקה ובא לירושלים כדי להתפלל בבית הזה, כי שמע את שמו הגדול של ה'.

הגבעונים אמרו ליהושע: "מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם ה' אלקיך כי שמענו שמעו וגו' (יהו' ט ט-י).

יהושע שאל את ה': "ומה תעשה לשמך הגדול" (יהו' ז ט).

כפי שכתוב בתהילים צט ג: "יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא".

דה"א יז כד: "ויאמן ויגדל שמך עד עולם".

מתי יאמרו כל באי עולם שה' צבאות הוא אלקים לישראל?

כאשר תגדיל חסדך עמנו תצליח דרכנו ותקיים את בית דוד (שמ"ב פרק ז).

ובפסוק ס' כתוב: "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד".

בית המקדש יהיה פתוח לכל נכרי הבא לשמו. הוא ישמש את כל בני האדם. כל אדם הזקוק לרחמים ולעידוד יבוא להתפלל בבית המקדש וישפוך לבו לפני ה' "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך, ליראה אתך כעמך ישראל, ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי" (פס' מג).

לפי רש"י בישראל הוא אומר: "ונתת לאיש ככל דרכיו" (פס' לט), לפי שישראל מכיר בקדוש ברוך הוא ויודע שהיכולת בידו ואם אין תפילתו נשמעת תולה הוא את הדבר בעצמו ובחטאו, אבל הגוי קורא תגר ואומר בית ששמו הולך לסוף העולם, נתייגעתי לכמה דרכים, ובאתי והתפללתי בו ולא מצאתי בו ממש, כשם שאין ממש בעבודה זרה, לפיכך "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי וגו'".

עד עתה הזכיר שלמה תפילות שתישמענה בתוך הבית, ועתה הוא מדבר על תפילה שתשמע מחוץ לכותלי בהמ"ק, כמו בצאת ישראל על אויביו. "כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם, והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך" (פס' מד). בשדה המלחמה יתפללו נוכח ירושלים ונוכח בית המקדש "ושמעת תפילתם".

בפסוקים לג-לד הכוונה למלחמה הנערכת על אדמת ארץ ישראל.

"בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך, ושבו אליך והודו את שמך

והתפללו והתחננו אליך בבית הזה, ואתה תשמע השמים, וסלחת לחטאת עמך ישראל, והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם". הכוונה לאנשי הצבא שייפלו בשבי האויב.

ובפסוק מד מדובר במלחמה הנערכת בחוץ לארץ.

להלן מתואר מצב הרבה יותר חמור וקשה: "כי יחטאו לך, כי אין אדם אשר לא יחטא, ואנפת בם ונתתם לפני אויב, ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה....ושבו

אליך בכל לבבם...והתפללו אליך דרך ארצם...העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך, ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם" (מו-מט).

ואנפת בם- יחרה אפך בהם, תשפוך זעמך עליהם.

בתהלים ס ג כתוב: "זנחתנו. פרצתנו אנפת, תשובב לנו".

בתהלים ב יב כתוב: "פן יאנף".

ונתתם ביד אויב ובארץ שובים יחזרו בתשובה. יתפללו אליך בכיוון ארצם והתוודו "לאמר חטאנו והעוינו רשענו". אלה הם עיקרי דברי הווידוי שכוהן גדול אומר ביום הכיפורים וכך היה אומר: "אנא ה' עויתי פשעתי חטאתי לפניך" (מ' יומא ג ח; ד ב).

העם לא יינתק את קשריו עם ארצו ואלקיו, אפילו במרחקים בארצות נכר יעמדו הגולים ויתפללו אל ה' דרך המקדש, והתפילה אשר יתפללו אל ה' תמלא את לבם ביטחון ואמונה, כי אכן יש השומע לתפילתם. "ועשית משפטם" את משפט הגאולה ככתוב: "כי לך משפט הגאלה" (יר' לב ז). רד"ק פירש: ועשית משפט בשוביהם שלא חמלו עליהם.

בהמ"ק הנחשב כמקום גילוי השכינה, הינו מקום מובחר לתפילה, גם מרחוק מכוון אליו היחיד את תפילתו.

וכן שנו חז"ל במשנתם: העומדים בחוץ לארץ מכוונין את לבם כנגד ארץ ישראל. העומדים בארץ ישראל מכוונין את לבם כנגד ירושלים. העומדים בירושלים מכוונין את לבם כנגד בית המקדש. העומדים במקדש מכוונין את לבם כנגד

בית קדשי הקדשים ומתפללין (ת' ברכות טו-טז).

הלכה קובעת שירושלים עומדת בקדושתה לעולם, ועל כן נוהגות בה הלכות מיוחדות. גם בזמן הזה חייב אדם לכוון את פניו בשעת תפילתו כנגד ירושלים ובתוכה כנגד בית המקדש (ברכות ל ע"א).

העולה מתפילת שלמה שפגעים באים על האדם כעונש על חטאים, ורק תפילה המלווה בתשובה שלמה עשויה להסיר את הפגע והייסורים.

צירוף הלשונות שמע וסלח חוזרים בתפילה ומרמזים על כוחה של תפילה שיש עמה גם תשובה.

בברכה האחרונה אשר ברך שלמה את קהל ישראל פתח בשבחו של מקום (נו). ברך את העם שיהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו וגו' (נז), וביקש מה' שיכוון את לב העם לשמירת מצוותיו (נח), וחזר וברכם שיהיה לבבם שלם עם ה' כיום הזה (סא). ושתפילתו שהתפלל על עצמו ועל כלל ישראל תתקבל. "ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרובים אל ה' אלקינו יומם ולילה, לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו" (פס' ס).

אמרו חז"ל (ספרי דברים שמג) שהלך שלמה בתפילתו בעקבות דוד אביו ובעקבות משה, שפתחו וחתמו את תפילותיהם בשבחו של מקום, ורק באמצע תפילתם דיברו בצרכיהם ובצרכי עם ישראל. אף שלמה פתח בשבחו של מקום אחר כך בצרכיהם של ישראל וחתם בשבחו של מקום.

נסכם את תפקידי בית - המקדש לפי תפילת שלמה .

1. "כל תפילה כל תחינה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל...ופרש כפיו אל הבית הזה".

2. תפילת נכרי המתפלל לשמע שמו הגדול.

3. בהמ"ק ימשוך את לב העם אל הארץ ע"י תפילה בנכר.

4) התפילות יהיו מלוות קרבן וזבח.

לפני התפילה ואחריה באים מעשי הקרבנות שהקריבו שלמה והעם באותו מעמד (פס' ה), ואחריה "והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני ה'" (פס' סב).

בזמן המקדש היו התפילות מלוות קרבן וזבח לה', ומשחרב בהמ"ק ובטלו הקרבנות נשארו רק התפילות בלבד "ונשלם פרים שפתנו" (הושע יד ג).

בית המקדש ריכז בתוכו את חיי העם שמחותיו, יגוניו, ניצחונותיו ומפלותיו.

ענייני העבודה בבית המקדש: קרבנות, תפילה ומשפט.

מעמד המלך בבהמ " ק

מעמד קדושה מסוים היה גם למלך בבהמ"ק (פס' סד; ט כה; שמ"ב ו יז; שמ"ב ח יח). בניגוד לכוהנים לא היה המלך זכאי להיכנס להיכל ולהקטיר (דה"ב כו טז). עם זאת ניתנה למלך הזכות לערוך את תכנית הבניין של המקדש (מל"א ו-ז; דב"א כח יא וגו'), לקבוע את סדר החגיגות (סה-סו), לקדש את החצר הפנימית בשעת הצורך (סד), להוסיף קרבנות לתכלית מסוימת (דה"ב כט כ-כא), לקבוע סדר בתפקידי הכוהנים והלויים (דה"ב כט כה; דה"א כב-כו).

  [מל"א ח 28 - 53]

בחנוכת בית המקדש התפלל המלך שלמה תפילה ארוכה, ובה ביקש מה' שישמע אל כל התפילות שיתפללו בנ"י בנושאים שונים. התפילה מורכבת מ8 'פרקים', שבכל אחד מהם יש 3 סעיפים קבועים, כמו שרואים בטבלה שלפניכם:

מבנה

כל פרק מתאר מקרה שבו אדם או עם פונה אל ה' דרך בית המקדש:

בפרק 0 פונים שלמה ועם ישראל, והם מתפללים תמיד – לילה ויום. פרק זה הוא מעין כותרת לכל התפילה. לאחר הפרק הזה ניתן לראות התרחקות הדרגתית מבית המקדש [שמעתי מהרב סמט מישיבת פ"ת]:

בפרק 1 פונה אדם שהשביע את חברו בעניין סכסוך ממוני שהיה ביניהם (ע' ויקרא ה1) . המשפט נערך ממש בתוך המקדש – לפני מזבחך בבית הזה.

בפרק 2 פונה עמ"י, אחרי שספגו מפלה צבאית בתוך הארץ (אמנם בהמשך כתוב "והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם" אבל נראה לי שהכוונה היא שכל הלוחמים יחזרו משדה הקרב, איש לנחלת אבותיו; וכך פירש מלבי"ם). גם כאן הם מתפללים ממש בתוך המקדש – בבית הזה.

בפרק 3 פונה עמ"י, כשאין גשמים. כאן הם מתפללים אל המקום הזה – לא ממש בתוך המקדש אלא מבחוץ, במקום שאפשר לראות ממנו את המקדש. אולי הסיבה היא, שבתענית על עצירת גשמים באים לא רק בני-ישראל אלא גם גרים-תושבים, ואסור להם להיכנס למקדש, ולכן הם נשארים בחוץ.

בפרקים 4 ו5 פונים אנשים פרטיים (מישראל או מהגויים) שיש להם צרות פרטיות – הם סובלים מרעב, ממחלות או מאויבים שמציקים להם (פרק 2 דיבר על תבוסה של צבא ישראל במלחמה - בהינגף עמך ישראל לפני אויב , ופרק 4 מדבר על סכסוכי גבול מקומיים, פיגועי טרור וכו' - כי יצר לו אויבו בארץ שעריו). גם כאן הם מתפללים אל הבית הזה – לא ממש במקדש אלא מבחוץ. אולי הסיבה היא, שלא כל אדם פרטי רשאי להיכנס אל המקדש (לא כל אחד יודע להיטהר כמו שצריך) ולכן חלק מהם עומדים בחוץ.

בפרק 6 פונים חיילי ישראל, כשהם בדרך למלחמה. הם כבר לא יכולים להתפלל בתוך המקדש וגם לא לידו – הם יכולים רק לפנות בתפילתם לכיוון ירושלים: דרך העיר אשר בחרת בה, והבית אשר בניתי לשמך.

בפרק 7 פונים חיילי ישראל, אחרי שהובסו במלחמה ונלקחו בשבי. הם כבר מחוץ לגבולות הארץ ולכן הם צריכים לפנות לכיוון א"י: דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית אשר בניתי לשמך. אפשר ללמוד מדברי שלמה את הדין הידוע, שבכל תפילה צריך לפנות לכיוון בית המקדש. אפשר גם ללמוד שהדין הזה 'אינו מעכב', כלומר – אם אדם לא יכול לפנות לכיוון המקדש – בכל-זאת ה' יקבל את תפילתו, כמו שכתוב להיות עיניך פתוחות אל תחינת עבדך ואל תחינת עמך ישראל, לשמוע אליהם בכל קוראם אליך. [מלבי"ם]

הבדלים

יש הבדלים בתיאור השמיעה מן השמיים – ולחלק מהם גם הצלחתי בע"ה למצוא הסברים. אני מקווה שההסברים יעזרו לכם ללמוד את התפילה בעל-פה.

קשרים

התפילות של שלמה התקיימו לא רק בימי בית המקדש הראשון אלא גם בימי בית המקדש השני, כמו שניתן ללמוד מ חזונותיו של זכריה.

גם אנחנו, עד היום, מבקשים בתפילתנו בקשות דומות לבקשותיו של שלמה, אם כי לא באותו סדר:

כנגד הבקשה שב פרק 0, אנחנו מבקשים: "שמע קולנו, ה' א-להינו, חוס ורחם עלינו, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו...".

כנגד הבקשה שב פרק 1, אנחנו מבקשים: "והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר...; על הצדיקים ועל החסידים... יהמו נא רחמיך, ה' א-להינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת...".

כנגד הבקשה שב פרק 2, אנחנו מבקשים: "...וכל אויביך מהרה ייכרתו...".

וכנגד הבקשה שב פרק 3, אנחנו מבקשים "ברך עלינו, ה' א-להינו, את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן [טל ומטר ל]ברכה על פני האדמה, ושבענו מטובך, וברך שנתנו כשנים הטובות". 

עבודה לסיכום 
בית המקדש
אם לאלוקים אין צורך במקדש - לשם מה אם כן נבנה בית זה?