בס"ד

פרק א'
מינויו של יהושע למנהיג.
ה' מעודד ומחזק את יהושע . 

'חדשות התנ"ך: חזק ואמץ'

על  מה חשב יהושע בזמן שקבל את התפקיד לאחר מות משה ? 

 על מי יישען עתה?
הישמע העם בקולו?
כיצד יעבור את הירדן?
היעשה ה' למענו נפלאות כפי שעשה למשה?
היצליח להנחיל את הארץ?

פרק א מינויו של יהושע 

4. לקיים את כל הכתוב בתורה.  

 שאלה. קראו יהושע א, (3-8) ג' - ח', בפסוקים אלו מבטיח ה' ליהושע
2 הבטחות: האחת לאומית והשנייה אישית.
א. הסבירו במילים שלכם את שתי ההבטחות
ב. אחת ההבטחות ניתנה על תנאי, איזה מהן היא על תנאי?

 

קומיקס


הארץ המובטחת :היא הארץ שהובטחה על ידי ה' לשלושת האבות. ההבטחה ניתנה לראשונה לאברהם, חודשה לבנו יצחק, ולבנו של יצחק, יעקב. הארץ הובטחה לצאצאיהם של האבות, בני ישראל,

גבולות הארץ המובטחת:

יהושע פרק א'

"…ועתה קום עבר את הירדן הזה …אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל. כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה. מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם." (יהושע א', ב-ד)

 

מן המקורות עד כאן עולה תחום האזור של הארץ המובטחת לזרעו של אברם, באמצעות ציון ארבע קרנות היוצרות מעין מסגרת לתחום האזור:

א.            קרן דרומית מערבית הנקראת: 'נהר מצרים'. 'נהר מצרים' הוא הנילוס. מדובר כאן, כנראה, על הזרוע המזרחית של נהר הנילוס, זרוע שעברה ממזרח לפלוסיון, (אל-פרמה), ונשפכה לים התיכון ממערב לימת ברדוויל. זרוע זה יבשה בתחילת התקופה הערבית. ואינה קיימת כיום. קרן זו מכונה בפסוק אחר בשם 'ים-סוף'. בדרך כלל "ים-סוף" הוא כינוי לים האדום ובייחוד ללשון הים שבין מצרים ולחצי האי סיני. ואולם יש והאגם המר הגדול הוא הים המכונה: "ים-סוף". בטרם היות תעלת סואץ היו מימיו מתוקים ולחופו צמחו קנים וסוף. על הפסוק "ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף" (שמות י"ג, יח) אומר רש"י: 'וסוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים.' לפי השערות אחדות זהו הים אותו חצו בני ישראל ביציאת מצרים. ים סוף כאן מקביל לים סוף שבפרשת בשלח. לפי זה הציון ים סוף מקביל לנהר מצרים. (ראה פירושו של קאסוטו על ספר שמות עמוד 109).

ב.            קרן צפונית מערבית המכונה: ים פלשתים. ים פלשתים, קרוב לוודאי, אינו הים שמול רצועת החוף שבה הערים עזה, אשקלון, אשדוד, גת ועקרון, שכן פלשתים אלה, ששכנו לאורך רצועת החוף, פלשו לארץ ישראל כמה עשרות שנים לאחר יציאת מצרים. הכוונה כנראה לקצה הצפוני של הים התיכון מול האיים שמהם פלשו הפלשתים לארץ ישראל. ואכן אם הים הגדול, הים האחרון משמש גבול מערבי של הארץ, הרי שקצה הגבול הוא במקום בו "מסתיים" הים לחופי אסיה הקטנה.

ג.            קרן צפונית מזרחית הנקראת: נהר פרת. חלקו הקרוב ביותר של נהר פרת אל הים התיכון יוצר מעין 'ברך'. יתכן שהכתוב מתייחס לקטע זה של הנהר. "עבר הנהר" הוא האזור המשתרע מצידו המזרחי של נהר פרת. זוהי מסופוטמיה, ממנה יוצא אברם למסעו לארץ כנען. ארץ כנען היא מעברו השני של הנהר.

ד.            קרן מזרחית דרומית: המדבר.

 

ללמד וללמד - מטח

יחידת הלימוד הראשונה בספר יהושע עוסקת במעבר שבין תקופת משה לתקופת יהושע. בפרק זה הקב"ה מינה את יהושע לתפקידו, והטיל עליו משימות עצומות. מבין הפסוקים עולה החלל הגדול שהשאיר אחריו משה, והאתגר שיהושע ניצב בפני- למלא את החלל הזה.

שאלות המכוונות את הלמידה:

·        מיהו יהושע? מתי נבחר, ובכוחן של אילו תכונות?

·        הביטוי "חזק ואמץ" חוזר בדברי ה' שלוש פעמים, ופעם נוספת בפרק כולו. מה הוא מגלה לנו על הרעיון המרכזי בפרק?

·        מהם המעשים הראשונים שעשה יהושע כמנהיג,ומדוע מתוארים דווקא מעשים אלו כהשלמה למינויו לתפקידו?

בטרם נכנס לספר יהושע ננסה להכיר את יהושע מן הידוע לנו עליו מחמשת חומשי תורה:

·                  שמות י"ז ט-טז וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה: ... וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב...

·                  שמות לב יז וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה:

·                  שמות לג, יא וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל.

·                  במדבר יא כז-כט וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה: וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם: וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם ...

·                  במדבר יד ו-י וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם: וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד: שלישי  אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם: וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

·                  במדבר כז, טז-יח יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו:

·                  דברים לא ז-ח וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם: וַיהוָה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת:

·                  דברים לד ח-ט: וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה: {ט} וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:

נוכל להעזר גם בדברי חז"ל על מנת להכיר את יהושע:

מדרשים המתארים את יהושע כממלא מקומו של משה בהנהגה:

·                  "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים..." (אבות פרק א' משנה א')

·                  "קודם שלא השקיע הקב"ה שמשו של משה, הזריח הקב"ה שמשו של יהושע" (בראשית רבה פרשה נ"ח ב)

·                  "פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה[1]" (ילקוט שמעוני ח"א, רמז תשעו)

·                  יהושע יושב ודורש, ויודעין הכל שהתורה של משה" (ירושלימי שקלים ה', ה"ה)

מדרשים המתארים את תכונותיו של יהושע ואת היותו ראוי להנהגה:

·                  "יהושע לא נתגדל אלא על שהיה עוסק בתורה תמיד" (משנת ר' אליעזר י"ג)

·                  "ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר, אמר לו הקב"ה: "לא ימיש ספר התורה הזה מפיך" (מנחות צ"ט ע"ב).

דוגמאות לפירושים על תכונותיו של יהושע (יש רבים כאלו כמובן):

·                  רש"י במדבר כז יז אשר יצא לפניהם. לא כדרך מלכי האומות, שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני, שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר אל תירא אותו (במדבר כא, לד), וכדרך שעשה יהושע, שנאמר וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו' (יהושע ה, יג), וכן בדוד הוא אומר כי הוא יוצא ובא לפניהם (שמואל-א יח, טז), יוצא בראש ונכנס בראש: ואשר יוציאם. בזכיותיו: ואשר יביאם. בזכיותיו. ...אשר רוח בו. כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד:

·                  ספורנו במדבר כז יז-יח אשר יצא לפניהם. בענין המלחמה: ואשר יוציאם. בעניני הנהגת המדינה:

 איש אשר רוח בו. מוכן לקבל אור פני מלך חיים כענין, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה:

הנחיה דידקטית:

·        נוכל לפרוש בפני התלמידים חלק מהמקורות.

נציע לתלמידים לתאר את יהושע ע"פ המקורות השונים: מהו התכונה העולה מן המקורות?

נוכל לגם להנחות את התלמידים למיין את המקורות לקבוצות, ע"פ תבחינים שהם יציעו (במידת הצורך, נוכל גם אנחנו להציע תבחינים: התכונה, הזיקה למשה ועוד).

בשלב הבא, נוכל לקיים דיון על המשימה המיוחדת של יהושע: הנהגה רוחנית בתקופה שבה העם נפגש עם עבודת האלילים של עמי הארץ בשיא עוצמתה, כיבוש הארץ (משימה צבאית), הנהגה של העם בעת פיזור חברתי (התנחלות מול חיים במשבר סביב מרכז משותף), הנהגה כלכלית (אחרי שנים של אכילה מן המן במדבר). 

נשאל אילו אירועים בחייו של יהושע או אילו מעשים שעשה הכשירו אותו להתמודדות עם משימות אלו. 

ונוכל לבדוק: מה מצפים ממחליפו של משה?

פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה

יהושע, תלמידו הגדול של משה והממשיך בשליחותו, לא היה חקיין של רבו. זאת למרות שבפרטים רבים נמצא דמיון ביניהם, והדבר לא ייחשב לחיסרון ליהושע, שידע ללמוד את דרכיו הגדולות של משה. אך כשבוחנים היטב, מגלים את השוני שביניהם. משה הוציא את העם ממצרים, ויהושע הכניסם לארץ ישראל. וכשם שהמגמות בימי יהושע שונות מאלו שבימי משה, כן שונה גם דרך הנהגתם.

משה פעל במצרים ובמדבר, בדרך להגשמת בהמטרה. יהושע לעומתו, פעל והנהיג את העם בעת הגשמת המטרה.

חז"ל מתארים, שפני משה היו כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה (בבא בתרא ע"ה), בפשטות דבריהם מלמדים שכוחו של יהושע ינק מכוחו של משה, כשם שאור הלבנה יונק מאור החמה. אך בהסתכלות מעמיקה יותר נוכל להבין, שחז"ל רצו להבהיר לנו את המגמות השונות והדברים השונות בהנהגה בשתי התקופות.

משה היה החמה. תחת הנהגתו נשאר העם פסיבי, נמשך אחרי המנהיג והתבטל בפני עצמתו:

משה קרע את היום, והעם צעד אחריו.

משה הכה את הסלע, והעם שתה מים.

משה קיבל את התורה והעם נענה ואמר "נעשה ונשמע".

זוהי צורת ההנהגה בגלות.

לעומתו, פני יהושע כפני לבנה. כשהלבנה מאירה, מאירים גם הכוכבים. כך נהג יהושע והפך את העם לשותף פעיל בכל שלבי ההתנהלות בארץ.

הוא הנחה את העם כיצד לחצות את הירדן. בהדרכתו שהתייצבו הכהנים וארון הברית בראש המחנה. "והיה כנוח כפות רגלי הכהנים... במי הירדן מי הירדן יכרתון" (ג, יג), ובעצמו עבר אחרון (רד"ק יהושע ד, ה). בהפלת חומות יריחו שיתף יהושע את העם כולו בצעדה סביב לחומות, עד נפילתן. וכך גם בשאר המלחמות המתוארות בספר: בכיבוש העי, במעלה בית חורון ובמלחמת מלכי הצפון. בכולן היה העם שותף פעיל, וכשיהושע בראשם, הגשימו את המטרה".

(הרב אברהם רמר זצ"ל, "מעבור הארץ", עמ' 17-13)

לאחר שהכירו התלמידים את יהושע לפני בחירתו לתפקיד, אנו יכולים להתחיל וללמוד על יהושע כמנהיגו של עם ישראל.

פסוקים א-ט: מינויו של יהושע למנהיג

בפסוקים אלו מינה הקב"ה את יהושע לתפקידו, ותיאר את המשימה המוטלת בפניו. נבחין באתגר הכפול: כיבוש צבאי והנהגה רוחנית.  

ב מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:... ו חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם: ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: ח לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה...

הפסוקים רצופים בביטויים רבים המדגישים את הקשר בין יהושע לבין דמותו של משה, ובין פועלו של משה למשימה המוטלת על יהושע:

א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר: ב מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: ג כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה: ... ה לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ: ... ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי...

נבחין גם בביטויים הרבים שמטרתם לחזק את יהושע עם הכניסה לתפקידו, ובמיוחד בביטוי החוזר:

ה לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ: ו חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם: ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:

בכך ממשיך ספר יהושע את חומש דברים, ומזכיר לנו את דברי משה ליהושע טרם מותו (פרק לא, כב-כג):

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ:

הביטוי "משרת משה" (א)  הוא לא רק ציון תפקיד, אלא ציון של תכונה מהותית ליהושע. כך אומר המדרש:

"אמר לו הקב"ה: 'נצר תאנה יאכל פריה' (משלי כז יח). בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע... היה משכים ומעריב בבית הוועד שלך, והוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות. הואיל והוא שירתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד שכרו. 'קח לך את יהושע בן נון" לקיימה שנאמר 'נצר תאנה יאכל פריה'". (במדבר רבה כא  יד).

המדרש מתאר את יהושע כדבק ברבו, ותכונה זו היא שמביאה אותו להיות ראוי להנהגה. אולם, כעת נדרש יהושע להביא לידי ביטוי את אישיותו העצמאית- מכוחו של משה אך לא בהכרח כמוהו (ואולי אלו תכונות שמצאנו במקומות שונים בחמשת חומשי תורה, כגון מצביא היוצא למלחמה). יהיה עליו להנהיג את עם ישראל במצבים שונים ובתנאים שונים מכפי שעשה משה. אם נבין את האתגר הגדול בפניו ניצב יהושע, המתעצם לנוכח הצורך "להכנס לנעליים"[2] של משה עבד ה', נוכל להבין את הצורך בעידוד ובחיזוק: "חזק ואמץ".

הקשר רחב: הביטוי "עבד ה' "

נבחין כי בפסוקים אלו משה מכונה "עבד ה' " פעמיים:

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' ...  מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת

כפי שציינו, בפסוקים אלא מכונה יהושע "משרת משה". ספר יהושע כולו סובב סביב דמותו של יהושע, הממלא תפקיד מורכב של הנהגה- רוחנית, חברתית וכמובן צבאית. נוכל לראות את הספר כולו כתהליך של התעצמות של יהושע בתפקידו, עד הפסוקים החותמים את הספר:

כד, כט וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים:

ממש לפני מותו זוכה גם יהושע לתואר בו כונה רבו: "עבד ה'", ולמעשה משלים את משימתו.

העמקה:

סידור הפסוקים יוצר מבנה כזה:

ה-ו: דברי חיזוק אישיים ליהושע

ז-ח: דברי חיזוק לשמירת התורה והארץ

ט: דברי חיזוק אישיים ליהושע.

המבנה של פסוקים ה-ט אינו עניין צורני בלבד. נראה שההתמודדות שיהושע עומד בפניה היא האתגר שהעם כולו עומד בפניו, ולכן דברי החיזוק המכוונים לשמירת התורה בארץ מוקפים בדברי חיזוק אישיים ליהושע.

י-יח: דברי יהושע אל העם, ובייחוד אל שניים וחצי השבטים

בחלקו השני של הפרק יהושע פנה תחילה אל העם כולו, והודיע להם על מעבר הירדן. אחר כך הוא פנה לראובן, לגד ולחצי המנשה, והזכיר להם את ההבטחה שהם הבטיחו למשה עם כיבוש ארץ יעזר וארץ הגלעד (במדבר ל"ב). מנהיגי שניים וחצי השבטים הצהירו על נכונותם להתייצב למלחמה, אך הוסיפו והבטיחו לציית גם למנהיגותו של יהושע, ואמרו:  כֹּל אֲשֶׁר-צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל-כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ... כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ וְלֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר-תְּצַוֶּנּוּ-יוּמָת, רַק חֲזַק וֶאֱמָץ".( א, טז-יח).

בהבטחתם של בני גד ובני ראובן יש ביטויים המופיעים גם בדברי ה' ליהושע:

נשים לב שהשוואה זו ממוקדת במילה "רק", הבאה למעט: הקב"ה מתנה את עזרתו בהתנהגותו של יהושע, והעם מתנה את דבקותו ביהושע בכך שייווכח שהקב"ה אכן עוזר לו כאשר עזר למשה. ואכן, מיד אחרי מעבר הירדן, המקביל לנס קריעת ים סוף נאמר: "ביום ההוא גדל את יהושע בעיני כל ישראל. ויראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו" (יהושע ד' יד).

הקשר רחב: במדבר ל"ב

הסיפור המקדים את הפרק שלנו הוא פנייתם של שניים וחצי השבטים אל משה: 

ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר...

ה וַיֹּאמְרוּ אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל-תַּעֲבִרֵנוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן:

ו וַיֹּאמֶר משֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה? ...

טז וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ:

יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם אֶל-מְקוֹמָם ...

כ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה אִם-תַּעֲשׂוּן אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה ...וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיהוָֹה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְהוָֹה:

כג וְאִם-לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָֹה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם:

לקריאה נוספת: במדבר לב באתר "ללמוד וללמד".

הצעד הראשון שעשה יהושע כמנהיג הוא מימוש של ה"חוזה" שחתם משה מול שניים וחצי השבטים.

בכך יהושע פועל הן כממשיכו של משה, והן מכוח עצמו כמנהיג העם בתקופת כיבוש הארץ, שתפקידו להכין ולהוביל את תהליך ההתנחלות.  

למרות שיהושע נבחר והוסמך על יד משה, הוא לא החל בשליחותו עד שהתמלאו שני תנאים נוספים. הראשון: ציווי אלוקי מפורש להתחיל בשליחות, והשני: הסכמת העם למנהיגותו. שני מפתחות אלו חייבים להיות בידיו של מנהיג אמיתי. כזו הייתה מלכות שאול בתחילת דרכה, וכזו היתה מלכות דוד.

הצו האלוקי ליהושע מופיע מיד בפתיחת הספר: " וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר, מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל... חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם". ואילו את הסכמת העם למנהיגותו אנו מוצאים בסוף הפרק הראשון: "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ... רַק חֲזַק וֶאֱמָץ"

הרב אברהם רמר זצ"ל, "מעבור הארץ", עמ' 17-13)

                                                                         שם התלמיד/ה: ___________ כיתה: ח __

קראו פס'  3 – 8.

א)    מהן המצוות המוטלות על יהושוע בנבואתו הראשונה (צטט)

1)                    _____________________________________________________

2)                    _____________________________________________________

3)                    _____________________________________________________

ב)     בפס' אלה ה' מבטיח ליהושע הבטחות, לאומית ואישית.

כתוב ומיין את ההבטחות.

ג)       הסבירו במילים שלכם שתי ההבטחות

1)      לאומית  _________________________________________________

2)      אישית    _________________________________________________

ד)     אחת ההבטחות ניתנה ליהושע על תנאי.

1)      מהי ההבטחה?  (לאומית / אישית)   __________________________________________________________

2)      מהו התנאי?

__________________________________________________________

ה)    חז"ל מתארים, "שפני משה היו כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה" (בבא בתרא ע"ה)

מה רצו חז"ל להבהיר לנו?  תן 2 הסברים

1)      __________________________________________________________

2)      __________________________________________________________

ו)       הביטוי "חזק ואמץ" חוזר מס' פעמים בפס' 9-6.  כתבו מהי משמעות הביטוי "חזק ואמץ" בכל אחד מן הפסוקים  הבאים בפרק א', עפ"י הקשרם:  

1)      פס' 6:            ________________________________________________________

2)      פס' 7:

________________________________________________________

3)      פס' 9:

________________________________________________________

ז)      חווה דעתך. האם מילאו המרגלים את תפקידם ? ________________________

קרא את פרק א' וענה על השאלות הבאות:

1. בפסוקים א-ט, ה' מבטיח ליהושע הבטחות ומחזק אותו לקראת תפקידו.

ציין שתי הבטחות שה' מבטיח ליהושע:

א.      _________________________________________________________________

ב.      _________________________________________________________________

2. מהו הביטוי החוזר על עצמו בפרק זה בקשר לחיזוק ה' את יהושע?

____________________________________________________________________

3. במה תלויה הצלחתו של יהושע בהנהגת העם ובכיבוש הארץ?

____________________________________________________________________

4. מה מצווה יהושע את השוטרים להודיע לעם בעוברם במחנה?

____________________________________________________________________

5. מה הבטיחו שניים וחצי השבטים למשה לפני הכניסה לארץ?

____________________________________________________________________

6. מי הם שניים וחצי השבטים הללו?

____________________________________________________________________

7. מדוע הם רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי?

____________________________________________________________________

8. מה מזכיר להם יהושע?

____________________________________________________________________

9. מתי הם יחזרו לבתיהם?

____________________________________________________________________

10. בפרק א', חוזר הביטוי: "חזק ואמץ" מספר פעמים:

א.      כמה פעמים מוזכר הביטוי בפרק? _________________________________________

ב.      באיזה עניין נאמר: "חזק ואמץ מאד" ? _____________________________________

ג.        במה שונה הפעם האחרונה בה נאמר ליהושע "חזק ואמץ" (פסוק יח) מן הפעמים הקודמות?

____________________________________________________________________

יהושע, פרק א\מחבר: אהרל'ה שחק
                                                                                                           ציין      "נכון"                או                      "מדוע לא נכון"

בס"ד                                                                                                   יהושע פרק א'