יהושע פרק ט'

הגבעונים, מתושבי הארץ, הבינו כי לא יוכלו לעמוד בפני הצבא הישראלי בראשותו של יהושע, ולכן החליטו לכרות עמם ברית.  כיוון שבני ישראל הצטוו להכרית (להשמיד) את כל עממי כנען, ידעו הגבעונים כי בני ישראל לא יכרתו עמם ברית, ולכן החליטו לנקוט בערמה ובתחבולה – הם התחפשו לאנשים שבאו מארץ רחוקה מאד.  בני ישראל האמינו לדבריהם, כרתו עמם ברית ונשבעו להם שלא ישמידו אותם. לאחר שהתרמית נחשפה,  יהושע השאיר את הגבעונים בחיים, אך הענישם בכך שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים.

פסוקים 1-15   תיאור מעשה התרמית של הגבעונים.

פרושי מילים:

"בלים" – ישנים בלויים, קרועים.

"ונאדות מים" – שקים מעור המכילים יין.

"ומבוקעים ומצוררים" – סדוקים, קרועים וקשורים ("מצוררים" – מלשון צ.ר.ר – קשר, כלומר: השקים והנאדות נקשרו במקומות שנקרעו).

"נעלות" – נעליים.

"ומטולאות" – בעלות טלאים כדי לכסות על הקרעים.

"שלמות" – שמלות.  לפנינו שיכול (היפוך) אותיות – החלפה בין שתי אותיות סמוכות במילה.   מ'  ו   ל'   התחלפו.

"נקודים" – פירורים  (כיוון שהלחם התייבש")  או כתמי עובש.

"החווי" – אחד משבעת עממי כנען שיש להחרימם, ישבו בין היתר בגבעון 

(הכוונה לגבעונים)

קראו פסוקים 1-15 וענו על השאלות הבאות:

1. א.  בנחלת איזה שבט נמצאת גבעון?   (התבוננו במפה)

    ב.  נסו להיזכר, באלו הקשרים נוספים נזכרו גבעון והגבעונים במקרא?

2. תיאור עורמתם של הגבעונים חוזר בשתי גרסאות: 

    האחת מפי המספר (פס' 4-5    והשנייה מפי הגבעונים (פס' 11-13).

א.     העתיקו את שתי הגרסאות  זה לצד זה.

ב.      ציינו שלושה הבדלים בין שתי הגרסאות.

ג.       הסבירו כיצד כל אחד מן ההבדלים שציינתם מעידים על עורמתם של הגבעונים ועל חוכמתם.

ד.      בפסוק 4  נאמר מפי המספר על הגבעונים   "וילכו ויצטיירו".

במספר כתבי יד ובתרגומים כתוב במקום:  "וילכו ויצטיירו" – "וילכו ויצטיידו"

הוכיחו, לפי תיאור מעשה עורמתם של הגבעונים  בפסוקים 11-13,  ששינוי הכתוב ל "וילכו ויצטיידו"  הוא מתקבל על הדעת הן גם מבחינה לשונית וגם מבינת התוכן.

3.  א. קראו והעתיקו את המקורות הבאים:   שמות ל"ד,  11-13    ודברים ז' 1-2

     ב.  הסבירו ממה חושש "איש ישראל"   בפסוק 7,  לאור המקורות שקראתם.

4.  בפסוקים 8-13  חוקר יהושע את הגבעונים באמצעות שתי שאלות:

     "מי אתם"     ו"מאין באתם".    קראו פסוקים אלה וענו על השאלות הבאות:            

     א.  על איזו שאלה הגבעונים אינם עונים,   ומדוע?

     ב.  על איזו שאלה הגבעונים  עונים באופן חלקי,  ומדוע?

     ג.  מהם הפרטים המיותרים שמוסרים הגבעונים ליהושע?

     ד.  מהי לדעתכם,  מטרתם של הגבעונים במסירת פרטים אלו?

5.  בפסוקים 9-10  הגבעונים מתארים את כוחו של ה' כפי שהוא בא לידי ביטוי באירועים

     מהעבר – יציאת מצרים והניצחון על שני מלכי האמורי  מעבר הירדן המזרחי – סיחון מלך 

    חשבון ועוג מלך הבשן.

    בפסוק 4   נאמר מפי המחבר:  "ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולהעי"

    מה לפי דעתכם, הסיבה לכך שהגבעונים אינם מזכירים בתיאור כוחו של ה' את כיבוש

    יריחו והעי, שהינם אירועים קרובים?

6. בפסוק זה ניתן להבחין בביקורת כלפי מנהיגותו של יהושע.

    קראו פסוקים  7-15  וציינו שתי דרכים  שבאמצעותן מעביר המחבר ביקורת על יהושע.

7.     מהו סוג הברית שמבקשים הגבעונים לכרות עם עם ישראל? בססו תשובתכם על פסוקים  8-13.

חשיפת מעשה התרמית של הגבעונים ועונשם.  פסוקים  16-27

פירושי מילים:

"וילונו" – התלוננו.

"קצף" – כעס

"ולא יכרת מכם עבד" – תהיו עבדים לעולם.

קראו פסוקים  16-27   וענו על נשאלות הבאות.

1.     הגבעונים כרתו ברית עם בני ישראל בעורמה.

      קראו פסוקים   16-20   והסבירו מדוע, על פי פסוקים אלו, על בני ישראל לכבד את

      הברית עם הגבעונים, למרות שהושגה בדרכי מרמה?

2.     הנשיאים מקיימים את שבועתם ולא מחרימים את הגבעונים.  עם זאת הם

הם מענישים את הגבעונים על עורמתם.    מהו העונש שקבעו הנשיאים לגבעונים?

3.     יהושע ונשיאי העדה עומדים בפני דילמה לגבי הגבעונים.

א.     הגדר מהי דילמה.

ב.      מהם הערכים המתנגשים?

ג.       מהם היתרונות בבחירת כל אחד מהערכים?

ד.      כיצד אתם הייתם נוהגים לו הייתם במקומם של יהושע ונשיאים, ומדוע?

4.     צטטו דברים כ"ט,  9-10  ואחר כל ענו על השאלה

א.מי נמנים בסמיכות ל"חוטבי העצים ושואבי המים" בפסוקים אלה?

ב.מה ניתן להסיק מכך לגבי מעמדם בקרב עם ישראל?

5.     בין סיפור רחב והמרגלים (ביהושע ב') לבין פרשת הגבעונים (ביהושע ט')

     ניכר דמיון רב.

א.     כתבו במילים שלכם את נקודות הדמיון בין שני הסיפורים,  בהתאם לכתובים בטבלה.

ב.      באיזה סיפור, לדעתכם (רחב והמרגלים או פרשת הגבעונים), כישלונו של יהושע מובהק יותר?  נמקו את דעתכם.

ג.       באיזה סיפור, לדעתכם, תוצאת הכישלון של יהושע חמורה יותר?         

יהושע, פרק ט - הגבעונים

ציין  "נכון" או  "מדוע לא נכון"

מועצת הגבעונים מתכנסת לטכס עצה כנגד בני ישראל 

 

שתי אפשרויות עומדות בפני הגבעונים: 

להצטרף לעמי כנען האחרים   להילחם בבני ישראל    להפסיד במלחמה ולמות

לרמות את בני ישראל   לכרות ברית עם יהושע    להישאר בחיים

תקצירהגבעונים - מט"ח
ברית או חסות
ברית בין שווים

הגבעונים היו חלק מאוכלוסיית עמי כנען שמוצאם האתני מהחִוִוים ["...בִּלְתִּי הַחִוִּי, יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן..." (יהושע יא 19 וכן ראו שם ט 7)]. כשיהושע כבש את הארץ – לאחר שכבש את יריחו והעי - שיגרו הגבעונים משלחת אל שבטי ישראל וביקשו לכרות עימהם ברית.
הם התחפשו לאנשים הבאים מדרך ארוכה והציגו עצמם כתושבי ארץ רחוקה, אף על פי שגבעון ושלוש ערי הגבעונים האחרות – בארות, הכפירה וקריית יערים - נמצאות מצפון לירושלים במרחק 10 ק"מ מהעי. (העי הייתה העיר שבני ישראל כבשו אותה לפני כן.) למרות ההיסוס של ראשי העם, בסופו של דבר כרתו יהושע ונשיאי העדה ברית עם הגבעונים, אולם בדיעבד התברר שהגבעונים שיקרו. בשל השבועה שנשבעו להם נשיאי העדה לא יכלו בני ישראל לפגוע בגבעונים שהערימו עליהם והברית נותרה
ברית חסות
תקפה, כפי שניתן ללמוד גם מיהושע י 1-7:

"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַםִ כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ ישְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם: וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים: וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַםִ אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר: עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַםִ מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ: וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי ישְׁבֵי הָהָר: וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל:"

לפי תנאי הברית הגן יהושע על הגבעונים מפני המתקפה של מלכי כנען האחרים, אולם בשל העורמה שבה נקטו כדי להשיג את הברית הזאת, הפכו הגבעונים לשואבי מים ולחוטבי עצים – למעֵין עבדים במקדש.

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה' וַיֹּאמֶר ה' אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים: וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה:" (שמ"ב כא 1-2).

רב לכם מכל תועבותיכם, 
בית ישראל, 
בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי'
(יחזקאל יח' מד,ו-ז)