מקרה מאת ה'

שאלות ותשובות:

1). הפעם נתייחס ליחידה ט'-י' 16:

א. נסה לקבוע מדוע לא התחשבנו בחלוקה לפרקים וגזרנו את היחידה בפסוק 16?

גזרנו את היחידה בפסוק 16 משום שבפסוק זה נגמר תיאור המשחת שאול למלך ומתחיל תיאור של אירוע אחר.

ב. מה מייחד יחידה זאת מבחינת התוכן והסגנון מהקודם ( פרק ח') ומהבא (י' 17 ועד הסוף)?

יחידה זאת שונה מקודמתה ומזאת שאחריה בסגנון ובתוכן, בכך שבפרק ח' יש למעשה נאום של שמואל העוסק בחסרונות הרבים שבמשטר מלוכני (משפט המלך). בפרק ט'-י' 16 מתוארת העלילה המציגה את כל האירועים שקרו לשאול ולשמואל- בצורת סיפור. בקטע י' 17- ועד סוף פרק י' כתוב נאומו של שמואל אשר מדבר על כל הדברים אדר נתן ה'  לעם ישראל עד אותה עת, ומציג את שאול בתור מלכם הראשון של בני ישראל. לסיכום: פרק ח'- נאום של שמואל, פרק ט'-י' 16 –סיפור, קטע י' 17 ועד סוף פרק י'- נאום שמואל.

2). מה הנושא של היחידה ט'- י' 16?

היחידה ט'- י' 16 עוסקת בצירוף המקרים המפגיש את שאול עם איש האלוהים, שמואל, בתיאור הפגישה עצמה ותיאור שיחתם בין השניים במהלכה מודיע שמואל לשאול כי הוא יהיה מלכם הראשון של בני ישראל. 

3). חלק את היחידה לפסקאות.

פסקה א': 1-5: קיש מבקש משאול ללכת עם עוזרו למצוא את האתונות אשר אבדו. הם מחפשים אך לא מוצאים, ושאול רוצה לשוב.

פסקה ב': 5-10: עוזרו של שאול מציע לשאול ללכת אל איש האלוהים (שמואל) כדי שיראה להם את דרכם. בתחילה שאול מתנגד, אך בסופו של דבר הוא משנה את דעתו ומסכים.

פסקה ג': 11-14: שאול ועוזרו מגיעים לרמתיים צופים, שם הם פוגשים נערות השואבות מים. הנערות אומרות לשמואל ולעוזרו היכן ניתן למצוא את שמואל.

פסקה ד': 15-17: התגלות ה' לשמואל- יום לפני בואו של שאול לרמתיים צופים מתגלה ה' לשמואל ואומר לו כי למחרת היום יגיע  שאול העירה ועליו, שמואל, יש להמליך אותו למלך על בני ישראל.

פסקה ה': 18-21: פגישתו של שאול עם שמואל. שמואל מזמין את שאול לאכול עימו ואומר לו כי האתונות נמצאו. שמואל מודיע לשאול כי הוא יהיה מלכם הראשון של בני ישראל ושכל בית ישראל שלו ושל משפחתו. שאול מתפלא על דבריו של שמואל.

פסקה ו': 22-27: שמואל לוקח את שאול ועוזרו לאכול ונותן לשאול מנה מיוחדת שנשמרה עבורו. שמואל נותן להם מחסה לישון בו, ובבוקר הם יוצאים לדרכם.

פסקה ז': 1 (פרק י'): שמואל ממליך בסתר את שאול למלך.

פסקה ח': 2-9: שמואל מספר לשאול כי בדרכו לביתו ישלח לו ה' אותות. כל האותות מתגשמים.

פסקה ט': 10-13: שמואל מתנבא עם הנביאים. מכריו מתפלאים על כך מאוד, משום ששאול איננו מן הנביאים.

פסקה י': 14-16: שאול מדבר עם דודו. הוא מספר לו כי נמצאו האתונות, אך לא מספר לו דבר על המלכתו למלך.

4). פרק ט' קוטע את ההתרחשויות בזירה הלאומית (ח') ופותח בסיפור על התרחשויות רגילות בחיי הפרט (אבידת האתונות), ובכל זאת מניחים אנו, ששני קוי הסיפור (זה שנזנח בפרק ח' וזה זנפתח בפרק ט') עתידים להיפגש.

א. באיזו דרך נקט המספר כדי להביאנו לתחושה זאת?

ב. באיזה מקום מתברר לנו ללא ספק ששאול ושמואל עתידים להיפגש?

כדי להביאנו לתחושה כזו ששני קוי הסיפור עתידים להיפגש בחר המספר לספר במקביל על שמואל שה' מתגלה אליו ומודיע לו מי יהיה המלך העתידי ("מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי"... פס' ט"ו) ועל שאול אשר יצא לחפש את אתונותיו של אביו, ובדרך אוזל לו האוכל והוא צריך עזרה- הוא מחליט ללכת אל שמואל, איש האלוהים. במקום זה אנו יודעים בוודאות שלא במקרה שאול נקלע למצב זה אלא שאמור לקרות משהו בין שאול לשמואל וששני קווי הסיפור ייפגשו.

ג. מתי נודע לנו לראשונה בברור, כי שאול הוא האיש המיועד למלוכה?

אנו יודעים בברור כי שאול הוא האיש המיועד למלוכה ע"פ פסוק 18 בפרט ט': "ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי-זה בית הראה". בפס' זה מתגשמים דבריו של ה' אשר אמר לשמואל יום קודם כי ישלח אליו איש משבט בנימין על מנת שימשחו למלך. אנו מחברים פס' זה עם פסוקים 1 ו2- מפרק ט': "ויהי איש מבנימין... ולו בן ושמו שאול". היות וה' אומר לשמואל שהוא ישלח לו איש מבנימין ונאמר לנו קודם כי שאול הוא משבט בנימין אנו יודעים בוודאות שהוא האיש המיועד למלוכה.

5). פסוקים 15-17 מהווים מעין הערה מוסגרת.

א. מה היא חשיבות ההערה הזאת?

להערה זו חשיבות גדולה: היא משנה את כל מהלך הסיפור. עד הערה זו חשבנו שבחור פשוט הלך לחפש את אתונותיו של אביו ובצירוף מקרים פגש את שמואל. הערה זו מגלה לנו כי אין זה מקרי, וכי אין שאול אדם פשוט, אלא מלכם העתידי של בני ישראל. 

ב. מה היינו חושבים על המאורעות המתרחשים לעינינו (1-14) ללא הערה מוסגרת זו?

ללא הערה מוסגרת זו היינו חושבים שהכל מקרי: שבמקרה נקרה שמואל אל דרכו של שאול (ולהפך), ושאין דבר מיוחד בכך שדווקא שאול נשלח לחפש את האתונות.

ג. מדוע הערה חשובה כזאת נמסרת לנו רק ב15-16- כהערה מוסגרת ולא בתחילת הסיפור כמו למשל ב-ט"ז 1?

הערה זאת לא נמסרת בתחילת הפרק, משום שאם הייתה נמסרת בתחילת הפרק לא היה עניין: היינו יודעים את מהלך ההתרחשויות עוד לפני שנכתב מפורשות. שילוב ההערה המוסגרת באמצע הקטע יוצר מהפך בסיפור והופך את משמעות הדברים, מה שגורם חנו לחזור ולקרוא פעם נוספת את הפרק. 

 

ד. מצא בהמשך הסיפור בפרק ט' פרט מסוים, שתפקידו גם כן לשכנע אותנו כי שמואל ידע מראש על בואו של האורח הנכבד. מדוע בכל זאת יכול הפרט הזה לבוא רק כמסייע להערה שבפס' 15-17 ולא לבוא במקומה?  

הפרט הנוסף שמראה על כך ששמואל ידע על בואו של שאול הוא העובדה שה' גילה לשמואל "הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצור בעמי" (פס' 17). פסוק זה  אינו יכול להחליף את ההערה משום שהוא פשוט לא מפורט מספיק. בפסוקים 15-16 מפורט מיהו האדם, מתי הוא יבוא, איך ומה הוא יעשה, אך לעומת זאת, בפס' 17 נאמר רק שאותו אדם- היה ידוע מראש שיבוא, ושהוא יעצור בעד העם.

6). המעניין, שלמרות היות המספר מעוניין, כי לא נטעה בזהות הגורם לפגישה בין שמואל לשאול בכ"ז עד לפס' 14 יוצר הוא לא פעם רושם, שאולי הכל מקרי. מהם הדברים היוצרים רושם כזה? 

בפרק ט' קורים אירועים רבים שצירופם יחדיו מביאים למפגש בין שמואל לשאול. המקריות בפרק ט' מהווה אלמנט חוזר: אבדת האתונות של קיש, והעובדה ששלח דווקא את בנו לחפשן; העובדה ששאול החליט לנהוג על פי עצת משרתו וללכת לשמואל, איש הה', המקום לחזור לביתו, כפי שהתכוון; פגישתם המקרית של שאול ושמואל בשער העיר והשיחה המקרית ביניהם. כל האירועים הנ"ל יוצרים יחד רושם כאילו הפגישה בין שמואל לשאול היא מקרית.