x
בניית אתרים בחינם

myMail@2all.co.il | 1800-123456789

תורה


סרטון דש מהלך חיזקיהו 

   
          שי      תלתן   תנך   תנך  תנך ביאור  מפות   הזמן  ציר הזמן      פרשנות המקרא      ציר זמן עברי   קישור לולאות  רמבן



בס"ד .         

     
סרטון 
       
פרק י"ז הופעות אליהו.
מי אתה אליהו?
מי אתה פינחס בן אלעזר?

במדבר כה, יהושע ב, יהושע כב, שופטים כ
לפי יהודה איזנברג



            כאשר בני ישראל נערכים למלחמה בשבט בנימין, הם נאספים בבית אל,
                           ושואלים באורים ותומים אם יעלו למלחמה, ואם יצליחו בה.
                   הכהן המשרת לפני ארון האלוקים בימים ההם מוכר לנו ממקומות אחרים. 
                                             שמו פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן

                             פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן מופיע במקומות שונים ובזמנים שונים, 
                        עד כי המדרש הופך אותו לבן אלמוות, שאינו כפוף לגבולות הזמן והמקום. 

                                       הופעתו הראשונה של פינחס היא בספר במדבר,
                                 כאשר הוא מקנא את קנאת ה', והורג את איש ישראל הלוקח מדיינית לעין כל.
                                            כתמורה למעשה זה, כורת ה' ברית עם פינחס:
                                                   "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה,יב).

                      בתחילת ספר יהושע פרק ב " וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, "
                            מי הם המרגלים ? 
                                  בהמשך נאמר פסוק  ד' "וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ"
                                                           פנחס וכלב
                                    אמנם, בספר יהושע, בפרק כב, אנו פוגשים את פינחס
                                    כשהוא בראש משלחת שלום לבני גד וראובן,
                                 כאשר אלה בונים לעצמם מזבח בעבר הירדן, ומתנתקים מן הקשר עם המשכן בשילה.
                             בני ישראל עולים עליהם למלחמה, ולפני שיצאו לקרב,
                                  הם שולחים משלחת בראשותו של פינחס בן אלעזר הכהן.
                                     משלחת זו מצליחה ליישב את המחלוקת,
                             ולאחר שפינחס מקבל את ההסבר שנתנו לו השבטים הגרים בעבר הירדן,
                                 הם מביאים דברים אלה לעם היושב במערב הירדן, והמלחמה נמנעת. 

בספר שופטים פרק כ, בפרשת פילגש בגבעה, שבים אנו ופוגשים את פינחס. הפעם, לא ברית שלום היא המרכיב הקובע באישיותו, אלא תכונתו השניה: המלחמה בעד טהרתם של בני ישראל. גם בפרשת פילגש בגבעה, בדומה לחטא ישראל בשיטים כאשר נפתה לבנות מדין, המלחמה היא על שמירת רמתו המוסרית של העם. בני בנימין אינם מוכנים להסגיר את האנשים שאנסו את הפילגש, ופינחס בן אלעזר מכוון את הלוחמים בבני בנימין. 

ושוב פוגשים אנו את פינחס, והפעם בתקופה מאוחרת הרבה יותר. ברשימת העובדים במקדש, אנו מוצאים בספר דברי הימים פסוק זה:
"ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים, ה' עמו."
ובהמשך:
"כולם הברורים לשוערים בספים מאתים ושנים עשר, המה בחצריהם התיחסם, המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם". (דברי הימים א ט כ).
כחמש מאות שנה יש בין הופעתו הראשונה של פינחס, להופעתו האחרונה. למרות הקושי לקבוע את התאריך המדויק של מזבח בני ראובן גד ומנשה, ושל פילגש בגבעה, ושל רשימת היחס בספר דברי הימים, עדיין מופיעה דמותו של פינחס- הלוחם הקנאי לקדושת עם ישראל, בתדירות בלתי מובנת לקורא. 

דמות פלאית זו דומה לדמות פלאית אחרת: פינחס מזכיר את אליהו. גם אליהו מקנא לאלוקי ישראל; גם אליהו מופיע ונעלם. אולם בהבדל אחד: בעוד שביחס לפינחס יודעים אנו בדיוק את מוצאו ואת שמות אבותיו, אליהו הנביא, כשם שהוא נעלם באופן פלאי, כך הוא מופיע באופן פלאי. אין אנו יודעים את שם אביו, אין אנו יודעים פרטים כל שהם על מוצאו. בתעודת הזהות שלו מופיעות רק שתי מילים: "מתושבי גלעד". הוא נעלם בדרך בלתי מובנת, ולאחר העלמו (ההיה זה מותו?) מגיע מכתב ממנו (דברי הימים ב כא יב). ולא זו בלבד, אלא שמלאכי, מאות שנים לאחר מכן, אומר: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא... והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג, כג). הנביא ב"ה" הידיעה. הנביא הידוע. 

שתי דמויות מוזרות, שני קנאים למצוות ה', שניים המביאים שלום: פינחס: בריתי שלום; אליהו: משיב אבות על בנים. האחד מופיע ואין יודעים את סופו, והאחר אין יודעים לא את תחילתו ולא את סופו. האמנם יפלא כי חז"ל אמרו: "פינחס זה אליהו"? חז"ל איחדו את שתי הדמויות הללו, ועשאום לדמות אחת. 

רלב"ג, בביאורו למלכים א, יז, מסביר זהות זו:
וראוי שתדע שכבר הסכימו קצת רז"ל כי פינחס זה אליהו, מפני מה שמצאו ביניהם מן ההתיחסות. והנה נזכר בתורה שהשם יתברך נתן לו את בריתו שלום, ואמר הנביא בריתי היתה אתו החיים והשלום. ולזה ידמה שכבר נתן השם לפינחס אורך ימים נפלא. 
והנה מצאנו שהיה כהן בימי פילגש בגבעה, ובימי דוד מצאנו כתוב ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים וה' עמו, וכבר בארנו בספר שפטים כי הוא היה מלאך ה' שנראה אל גדעון ואל יפתח, והיה נושא אותו רוח ה' כמו מלאך ה' כמו שמצאנו גם כן באליהו. ולזה אמר "ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא". ולזאת הסבה אמר לפנים וה' עמו
והנה מצאנו באליהו שאמר לש"י קח את נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי, ר"ל שאין לו לחיות תמיד בזה העולם, אבל ימות כדרך כל הארץ, כי לא טוב מאבותיו. 
ומצאנו גם כן שלא מת בעת אשר לוקח מעל ראש אלישע, וזה כי אחר זה בא מכתב אליהו אל יהורם בן יהושפט, כמו שנזכר בספר ד"ה... 
ולזה תמצא שאמר מלאכי הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, עם ה"א הידיעה,.ולפי שמצאנו זה האורך הנפלא מן החיים לאליהו, והנה מצאנוהו ג"כ לפינחס, כמו שזכרנו, ומצאנו בשניהם נשיאת רוח ה' אותם, כאילו הם מלאכי ה', ומצאנו ברית החיים לפינחס כמו שזכרנו - הנה מן הראוי שנאמר כי פינחס זה אליהו כי יותר ראוי שיונח זרות אחדמשיונחו שני זרויות.

הנה התאחדו שתי הדמויות והיו לאדם אחד: המקנא לטהרת עם ישראל, משכין השלום, המבשר על הגאולה לעתיד - הנם דמות אחת. ובאמת: הייתכן להפריד בין תכונות אלה? הייתכן כי מבשר הגאולה לא ישכין שלום? הייתכן כי משכין השלום לא יקנא את קנאת ה' צבאות? 

ועל כן אמרו חז"ל: פינחס זה אליהו. 


מלכים א, פרק יז: אליהו וגזירת הבצורת 
מהו הקשר בין בניית יריחו (סוף פרק ט"ז)  ובין הופעתו של אליהו ושבועתו ?  
מבוא
בפרק זה אנו פוגשים לראשונה את דמותו של אליהו הנביא.
אליהו הגוזר בצורת על עם ישראל, בשל חטאיו.
אנו לומדים על הדרך הניסית בה מגן ה' על נביאו בזמן הבצורת
ועל השפעתו על הסובבים אותו. 
מראה מקום הנושא
הופעת אליהו וגזירת הבצורת
הסיפור הראשון: אליהו בנחל כרית
הסיפור השני: אליהו מתארח בבית האישה האלמנה מצרפת שבצידון
אליהו מחייה את בן האישה האלמנה מצרפת שבצידון

שאלות מכוונות למידה
א. מהו הקשר בין בניית יריחו (סוף פרק ט"ז) ובין הופעתו של אליהו ושבועתו?
ב. מה ניתן ללמוד על אישיותו ודמותו של אליהו מתוך הופעתו ודבריו?
ג. מהם הניסים המלווים את אליהו בזמן הבצורת, ומה אנו לומדים מהם? 

 שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא
שלא נמסרו ביד שליח

 "פיתוחי חת"ם קדש לה' "
חיה
תחיית המתים
מים/מטר
(הגר"א)


הופעת אליהו וגזירת הבצורת (פס' א')

הרקע לנבואת אליהו 
עמרי הוא אבי השושלת השלישית בין מלכי ישראל (בית ירבעם, בית בעשא, בית עמרי). עמרי המולך עשרים ושתיים שנים בונה בירה חדשה לממלכת ישראל - את שומרון ומעמיק את האלילות בישראל. אחאב בנו של עמרי, נושא לאשה את איזבל בת מלך ונכרית, המביאה איתה את עבודת הבעל לשומרון. אחאב בונה בית ומזבח - לבעל בשומרון ומכעיס את ה' יותר מכל מלכי ישראל שהיו לפניו.

מלכים א פרק יז 
(א) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב 
חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי: ס

הופעתו של אליהו בפעם הראשונה (פסוק א) היא הופעה ייחודית שתאפיין אותו לאורך דרכו. 

1. עיין בסוף פרק טז (החל מפס' כח) ובעיקר בפרק יז פסוק א, וענה:
א. כיצד מציג הכתוב את אליהו בפעם הראשונה שאנו פוגשים בו?
ב. מה אנחנו לומדים מדבריו של אליהו, על יכולותיו?
ג. לפי הפשט, מדוע אליהו גוזר גזירה בפסוק א? 
ד. מדוע אליהו בוחר להעניש את ישראל דווקא בבצורת? (צטט את הפסוק המתאים מפרשת "והיה אם שמוע").
ה. מה אנחנו לומדים על אישיותו ועל אופיו של אליהו, לפי פסוק א?









בניית יריחו
פסוק לד (בסוף פרק טז), המתאר את בניית יריחו מפנה אותנו לקללה של יהושע:
מלכים א סוף פרק טז, לד יהושע ו, כו
בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה 
בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ 
כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' 
אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ 
בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ:

מלבי"ם מלכים א טז, לד
בימיו בנה חיאל - עד עתה הגם שעבדו העגלים לא פקרו (כפרו) עדיין בכל שרשי האמונה, והיו יראים מפני השבועה והאלה (והקללה) של יהושע. ועתה שראו שאחאב עושה כל התועבות ואין ה' מענישו, כפרו בהשגחה ובנבואה ולא חשו על קללת יהושע ולכן בנה (חיאל) את יריחו. והגם שראה שקללת יהושע נתקיימה באבירם בנו, לא שת לבו גם לזאת ותלהו במקרה עד שבִשׂגוּב צעירו הציב דלתיה. 

2. עיין בדברי המלבי"ם, וענה:
א. מדוע פסוק לד העוסק בעניין בניית יריחו, נכתב דווקא כאן בין הפסוקים המתארים את חטאיו של אחאב לבין העונש שגזר אליהו על אחאב וישראל? 
ב. מה ההסבר שנתנו לעצמם אחאב יחיאל והעם לתופעה המדהימה שבניו של חיאל מתו בדיוק כפי שנבע וקילל יהושע?

סמיכות פרשיות
מלכים א סוף פרק טז ותחילת פרק יז
(לד) בְּיָמָיו (של אחאב) בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה 
בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: 
(א) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב 
חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי: ס

חז"ל הרגישו שסיפור בניית יריחו המופיע בסוף פרק טז הוא הבסיס להופעתו של אליהו בתחילת פרק י"ז. הסמיכות בין שני הפסוקים הללו הביאה את הגמרא לספר לנו מה אירע בין שני הפסוקים הללו.

סנהדריו קיג, ע"א (המקור מתורגם ומעובד)
אחאב היה אוהבו וידידו של חיאל. 
אליהו ואחאב נפגשו (בניחום האבלים) בביתו של חיאל כאשר חיאל ישב שבעה והתאבל על מות בנו הצעיר שגוב.
וזאת לאחר שחיאל קבר את כל בניו במהלך השנים בהם הוא בנה את העיר יריחו.
בניחום האבלים שאל אחאב את אליהו, בציניות: האם יתכן שבניו של חיאל מתו בגלל שחיאל בנה את יריחו והתקיימה בו הקללה של יהושע: "וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (יהושע ו כו)?!
אמר לו אליהו: בוודאי שכן!
לגלג עליו אחאב ואמר: איך יתכן? הרי קללתו של משה, רבו של יהושע, לא התקיימה, שכתוב (בפרשת והיה אם שמוע) "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם" (דברים יא, טז-יז), ואני אחאב העמדתי עבודה זרה בכל מקום ומקום, והגשמים ממשיכם לרדת בכמויות גדולות?! היתכן שקללת יהושע התלמיד מתקיימת ואילו קללת הרב אינה מתקיימת?!
מיד "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה'... אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר".

3. לפי הגמרא בסנהדרין, מדוע אליהו נשבע וגזר שלא ירד גשם?

נשים לב 
אליהו אינו מתחיל את דבריו במילים: "כה אמר ה'", שבועתו היא בשם ה' אך דברו הוא דבר הנביא. כוחו המופלא של אליהו מאפשר לו להשבע כי תהיה בצורת עד אשר יאמר הוא אחרת. מפשט הכתובים ומן הגמרא עולה שאליהו גזר בצורת על ישראל ללא שהוא קיבל הוראה מה' על כך, בבחינת "צדיק גוזר ו-ה' מקיים". אך מה דעת ה' על גזירתו של אליהו. האם היא טובה בעיני ה'? התייחסות לשאלה זו נראה בהמשך.
 
סכם לעצמך
 מה ניתן ללמוד על אליהו מהופעתו?
 מה ניתן ללמוד על אחאב והסובבים אותו ועל תפיסת עולמם? 



 המצב בישראל גרוע מלא ע"ז. המלך אחאב כבר התחתן עם גויה (שגייר). יש חלול ה' גדול (בניית יריחו).
 .מדוע הנביא סמך {=חיבר} את סיפור בנית יריחו ע"י חיאל בית האלי לשבועת אליהו לאחאב על עצירת הגשמים? {עיין רש"י פרק יז' ,א}.
 _________________________________________________________________________________________________
 2. איזה סוג עבודה זרה ייסד אחאב בממלכת ישראל?  { טז' , לא-לב } _________________________________________________
 *3.מדוע ישנו קשר אמיץ בין שבועת אליהו העוצרת את הגשמים לחטא עבודה זרה זו דווקא?_________________________________
 ___________________________________________________________________________________________________
 -ואז מופיע אליהו: -כיצד יתקן את המצב?
 פס' א': אליהו גוזר בצורת: - מדוע ?
נעיין ברש"י לפסוק א' : עם ישראל עובדים עבודה זרה ואין עונשים ולכן הם ממשיכים  . ולכן מביא אליהו בצורת .   ואומר "חי ה'....!" – הקב"ה חי ומשגיח אף בעת רשעתם להענישם . [האברבנאל] . 
 האם צדק אליהו במעשיו? נקרא פס' ב'- ז'.

אליהו בנחל כרית. פס' ב'- ז'.
 הקב"ה אומר לאליהו להסתתר בנחל כרית. מדוע ?- כדי להינצל מאחאב ואיזבל (רש"י וכן במצודות ) – צריך לנהוג על פי הטבע ולהנצל .  
ובכל זאת : 
 פס' ד': עורבים יכלכלו את אליהו. 
 עורבים הם עוף טמא ואכזר- מה זה מלמד?
רלב"ג: צווה על העורבים שיכלכלוהו- שהם עופות טמאים- כדי שאף אחד לא יחשוב שאליהו נמצא שם.
מצודת דוד: ללמד את אליהו שלא יתאכזר על ישראל, כשיראה שהעורבים האכזריים מרחמים עליו- ומכלכלים אותו- ואז גם הוא צריך לרחם על ישראל. [ובדומה לכך נמצא גם במלבי"ם]
מלבי"ם : הזמין פרנסתו על ידי עורבים שהם אכזריים בטבעם למען יזכור כי כן התאכזר על העם להמיתם ברעב ...

 פס' ז': ויבש הנחל.  – מדוע ? 
רש"י: כדי שידע את הצורך בגשמים וילך לגלות. שהרי קשה בעיני הקב"ה שישראל מתים ברעב.  
 סיכום: למרות שלא הייתה בררה וישראל היו חייבים לקבל עונש, אליהו חייב להדגיש את הצער של ישראל ולהמעיט כמה שאפשר את סבלם.

     אליהו אצל האלמנה.  פס' ח'- ט"ז'. 
 מה הייתה מטרת בואו של אליהו לאלמנה?
 נקרא את הפסוקים .ונסכם : 
 פסוק יח' נסביר על פי רש"י או מצודות .   
 אליהו ביקש מן האלמנה שתתן לו בראשונה מן העוגה כיוון שעל ידי זה [ע"י המצווה ] יתן הקב"ה ברכה בקמח .[רלב"ג, וכן נמצא באברבנאל ] 
 אם כך מה הייתה מטרת בואו של אליהו לאלמנה ? 
א. אליהו רואה בצער העם ומשתתף עימו. 
ב. הקב"ה מראה לאליהו דרך לתיקון העם : לעודד את העם לעשות טוב והרבות זכויות ועל ידי זה יוושעו  ! 
ג. הקב"ה מראה לו את צדקת העם- אין ייאוש !!
סיכום: במקביל לעונש אליהו משתתף בצערם של ישראל, ומבין שיש לעודד ולחזק את הצדיקים שבזכותם יזכו את כלל ישראל.

 
החיאת הילד פס' י"ז'- כ"ד'.
 אליהו מחייה את ילדה של האלמנה. מדוע מסבב הקב"ה סיפור זה?  מה זה בא ללמוד אותנו ?
 כתוב "אחר הדברים האלה " למה הכוונה ? מה קרה עד עכשיו ועדיין לא הושלם ? נעיין בגמרא : 
מסכת סנהדרין דף קיג/א
"ויהי מקיץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא כתיב ויהי דבר ה' אליו לאמר קום לך צרפתה וכתיב ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית בעא רחמי למיתן ליה אקלידא דתחיית המתים אמרי ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב אייתי הא ושקיל האי דכתיב לך הראה אל אחאב [ואתנה] מטר . דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא משל דאליהו למה הדבר דומה לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה . 

רש"י מסכת סנהדרין דף קיג/א

אקלידא דמטרא. מפתח של מטר: 
 
כיון דחזא. הקב"ה דאיכא צערא בעלמא א"ל הקב"ה לאליהו לך צרפתה לגלגל הדבר שיחזיר לו מפתח של מטר כדקא מפרש ואזיל: 

 דטרקיה לגליה. שסתם שער שלו ואבדיה למפתחיה כך עשה אליהו נעל לשערי מטר ולבסוף אבד המפתח של גשמים שלא נפתח השער של מטר על ידו: 

נסכם : 
 אחרי שגלגל הקב"ה כמה דברים שיראה אליהו שהעולם בצער : 
א. הנחל יבש .
ב. ראה שבלי הנס היו מתים האלמנה ובנה ברעב – והיה צריך לבקש רחמים – ולא ביקש . 
ג. לכן סובב הקב"ה מות בן האלמנה כדי שיצטרך להחזיר מפתח גשמים .

סיכום : הגיע הזמן לבקש רחמים על עם ישראל !!

לנראה לי : אולי לכן אומרת האשה : 

מלכים א פרק יז : וַתּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת:  כיוון שאליהו החיה את המת – הוסיף חיים , לכן הוא נראה לה כאיש האלוקים כיוון שהקב"ה רחמן ומרבה להחיות מתים !.

 ומי היה הבן ? 

יונה בן אמיתי  , ואליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן , ואילו יונה הנביא תבע את כבוד הבן ולא את כבוד האב . [מעם לועז בשם "באר משה "]  

נמצא  שיונה המשיך את דרכו של אליהו בהחייאת עם ישראל ! 
 
הקדמה לשני הסיפורים בפרק יז
ייחודיותו של פרק יז: בתנ"ך, בדרך כלל אנו שומעים על הנביא לאור נבואותיו או דבריו לעם, ואילו כאן אנו מוצאים פרק שלם המתייחס לקורות חייו של הנביא, כאשר קורותיו של העם יופיעו רק מאוחר יותר, כשיחזור הנביא אל העם. בחלק זה נעסוק בשני סיפורים אודות אליהו, מהם נוכל ללמוד על אליהו, על גדולתו, על יחסו לעם ישראל ועל יחס הקב"ה אליו. (עמירם:) אך בעיקר נראה שסיפורים אלו יש בהם מימד של וויכוח בין ה' לבין אליהו. אלא שהוויכוח מתנהל לא בדין ודברים בין ה' לאליהו אלא, ע"י פעולות שעושים ה' ואליהו. הויכוח הוא אודות הגזרה הקשה שגזר אליהו על עם ישראל, שלא יהיה גשם על פני האדמה.

סיפור ראשון: אליהו בנחל כרית (ב-ז)

4. עיין בפסוקים ב-ז וענה:
א. מדוע אליהו צריך להסתתר בנחל כרית?
ב. ממה ניזון אליהו כששהה בנחל כרית? (ציין בתשובתך גם האם מדובר בדרך ניסית או טבעית).

יש פרשנים הרואים בהתרחשויות המתוארות בפסוקים ב-ז, ביקרות של ה' על אליהו, ביקורת על שהוא הטיל בצורת על ישראל. 

רש"י מלכים א יז, ז 
ויבש הנחל - כדי שידע צורך הגשמים ויטריח לִגְלוֹת. שהיה קשה בעיני הקדוש ברוך הוא שישראל שרוין מתים ברעב.

המלבי"ם מלכים א יז, ד
 אמר כי מן הנחל ישתה והעורבים יכלכלוהו במה שיביאו לו מלחם ובשר הנמצא... רק שישתה מנחל שכבר מימיו בתוכו אשר סופו ליבש וליחרב, כמו שעצר בעד העם שלא יתפרנסו רק מהמזון והמים הנמצא לפני קללתו, וכן הזמין פרנסתו ע"י עורבים שהם אכזרים בטבעם, למען יזכור כי כן התאכזר על העם להמיתם ברעב אשר זה מטבע העורב.

5. עיין בדברי רש"י והמלבי"ם, וענה:
א. ציין שני דברים בהתרחשויות בנחל כרית שתפקידם היה לרמוז לאליהו שהוא לא פעל נכון, שלה' הייתה ביקורות על אליהו, ביקורת על שהוא הטיל בצורת על ישראל?
ב. לפי פרשנים אלו, לאיזה התנהגות ה' מצפה מאליהו?

סיכום ביניים - מסקנותיו של אליהו
המעשה בנחל כרית מסתיים בפסוק ז: "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ". כלומר עוברת שנה (רש"י בראשית כד, נה: ימים - שנה), ויבש הנחל כי לא היה גשם בארץ, והרי כולם יודעים מדוע אין גשם בארץ, אך כפי שנראה בהמשך, אליהו הנביא עדיין דבק בדרכו, להיות קנאי לה' ולחנך את המלך ואת ישראל בדרך הקשה של הטלת בצורת.
סיפור שני: אליהו מתארח בבית האשה האלמנה מצרפת שבצידון (ח-טז)

הדמיון בין שני הסיפורים
מלכים א יז 
(ב) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר:
(ג) לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה 
וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן:
(ד) וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה 
וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם:
(ה) וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר ה' 
וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית 
אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן:
(ו) וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה:
(ז) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ 
הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ: ס מלכים א יז 
(ח) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר:
(ט) קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם 
הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ:
(י) וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר 
וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים 
וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה:
(יא) וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ:
(יב) וַתֹּאמֶר חַי ה' אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים 
וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ:
(יג) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ 
אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה 
וְהוֹצֵאת לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה: ס
(יד) כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 
כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר 
עַד יוֹם תֵּת ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
(טו) וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל (הוא) הִיא (והיא) וָהוּא וּבֵיתָהּ יָמִים:
(טז) כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר 
כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ: פ
(יז) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת 
וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה:...

6. קיים דמיון רב בין הסיפור הראשון של אליהו בנחל כרית לבין הסיפור השני של אליהו בבית האישה מצרפת.
א. מצא ביטוים דומים בשני הסיפורים וסמן אותם במרקר כחול.
ב. מצא נקודות תוכן משותפות לשני הסיפורים?

הפגישה של אליהו עם האישה האלמנה מצרפת
אליהו מגיע לצרפת ופוגש את האשה האלמנה. השיחה איתה היא אולי השיחה הראשונה שיש לו עם בני אדם מאז שהסתתר בנחל כרית, ויש לו הזדמנות לשמוע על הסבל שלהם בשנה האחרונה. הביטויים בהם משתמש הכתוב לתיאור דברי האישה מזכירים את שבועתו של אליהו בתחילת הפרק:
אליהו (פס' א) האשה האלמנה (פס' יב)
וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ ...
חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו 
אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר 
כִּי אִם לְפִי דְבָרִי: וַתֹּאמֶר 
חַי ה' אֱלֹהֶיךָ 
אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג 
כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ:

7. מה לדעתך, התנ"ך רצה ללמדנו מהקבלה הזו?
 אלשיך על מלכים א פרק יז פסוק י 
הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך - ...אך עיקר העניין הוא למען יראה במקום ההוא צרת אלמנה ויתום אשר הוא יתברך מרחמם ומזהיר על עוניים שאלמלא הוא, מתו גם שניהם כדברה אליו: "ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו" (יב). ומהם יראה כי כמה וכמה כיוצא בהם בכל המון ישראל אשר יתמו ברעב ללחם, באופן שטוב הוא יבקש עליהם רחמים ויהיה טל ומטר לפי דברו (שיהפוך את שבועתו), ושם יראה כי אף גם הוא על ידי זכות אשה אלמנה על דבר נס מתפרנס, (אך) מה יעשו זולתו?! (אך מה יהיה גורלם של אלו שאין להם נס שיפרנס אותם?)

8. למה ה' בחר דווקא ב"אלמנה" שתפגוש את אליהו ותספר לו את מצוקותיה? 

"עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה" (יג) 
9. "אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאת לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה". מדוע אליהו מבקש מהאשה לאפות קודם כל עוגה לעצמו ורק אח"כ לאפות לה ולבנה? האם אין בכך טעם לפגם? ענה על שאלה זו בעזרת דברי הרלב"ג הבאים:

רלב"ג מלכים א יז, יג
אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה - הנה צוה לה אליהו זה כי מפני כלכלה אותו, יביא השם יתברך הברכה בקמח ההוא ובשמן, ואם תעשה לה ולבנה תחלה וכלה הקמח והשמן בו.


לעומת הרלב"ג המלבי"ם רואה את הדברים בדרך שונה: 
 מלבי"ם מלכים א יז, יג
אך עשי לי - כי לא היה אפשר שיתרבה הקמח לצורך אליהו, שהיה הפך הכנתו, ואם היתה עושה לה ולבנה תחלה שזה היה מן הקמח הנמצא היה מוכרח שהעוגה אשר לצורך אליהו תהיה מן הברכה, כי כל עוד היה נמצא קמח לצורך חיותה וחיות בנה לא יעשה נס לבטלה ולא התרבה, ... לכן צוה שעוגתו תעשה בראשונה מן הקמח הנמצא, ועל ידי זה בקמח הנשאר לא יהיה די ספק למזון סעודתה וסעודת בנה, ובהכרח תבוא בו הברכה בשבילה, ואז אחר שימצא בו הברכה יוזן ממנה גם אליהו...

כלומר, האשה היא שראויה לכך שינתן לה קמח ניסי ולכן קודם אליהו צריך לאכול ולהשאיר לה מעט כי הנס הוא בעבורה ולא בעבורו. ולכן אליהו אוכל בהתחלה מהקמח שכבר היה הרשות האישה, ורק אחר כך הקמח והשמן התרבו למענה ולמען בנה. המלבי"ם מדגיש בהמשך: ובאר, שכד הקמח לא כלתה, ששרה [שהייתה] הברכה על הכד, וזה כדבר ה', לא עפ"י דבר אליהו וכוחו.

 
סיכום ביניים - מסקנותיו של אליהו 
בשני הסיפורים אליהו יושב ימים (שנה). כלומר עובר זמן רב ובכל זאת אליהו אינו משנה את עמדתו. כלומר גם בעקבות המעשה השני אנו לא מוצאים תגובה מצד אליהו, גם אליהו וגם האישה האלמנה מתרגלים לחיי הנס בהם יש להם קמח ושמן לפרנסתם, ולכן נדרשת התערבות נוספת מצד ה'. 

בן האשה האלמנה (יז-כד)

טענתה של האישה האלמנה
מלכים א יז 
(יז) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה:
(יח) וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי:
(יט) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ תְּנִי לִי אֶת בְּנֵךְ וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ וַיַּעֲלֵהוּ אֶל הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב שָׁם וַיַּשְׁכִּבֵהוּ עַל מִטָּתוֹ:
(כ) וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהָי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ:

רלב"ג (לפס' יח)
(יח) באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני - אמרה זה, כי מפני היות אליהו נקי מן החטאים הנה בהיותו עמה יוכר עוונה, לפי שאינה צדקת כמוהו. ואפשר שאמרה זה מפני שהאיש השלם ידקדק עמו הש"י (השם יתברך) מאד ויענישהו יותר על חטאו ממה שיעניש איש אחר... ולזה יתכן שאם לא היה שם אליהו יהיה הש"י מעלים עיניו מחטאיה, אך מפני היותו שם ידקדק הש"י בכל הנעשה בבית אשר הוא שם ויהיה זה סבה להגיע עליה העונש.

מלבי"ם (לפס' כ)
הגם - רוצה לומר וכי בעבור שאתה (ה') כועס עלי ורוצה להרע לי, גדלה כעסך עד שתריע גם לאלמנה בעבור שאני מתגורר עמה, כאילו חמתך עלי נתהפכה לעברה המעניש גם אשר בשכונתי.

10. עיין בפסוקים יח-כ ובדברי הרלב"ג והמלבי"ם, וענה:
א. האישה האלמנה מאשימה את אליהו במותו של הילד. לפי הרלב"ג והמלבי"ם, מדוע אליהו מואשם בכך? פרט לפי כל פרשן, כיצד אליהו גרם למותו של הילד.
ב. מה ההבדל בין שני הפירושים? 

תגובת אליהו
מלכים א יז 
(כ) וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהָי הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ:
(כא) וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים
וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ:
(כב) וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי:

11. אליהו מעלה את הילד לעליה משכיב אותו במיתתו ופונה אל ה' פעמיים.
א. מה ההבדל בין הפנייה הראשונה לשנייה? איזה סוג של פניה יש בכל פעם?
ב. איזה סוג של פנייה לה' הצליחה להחיות את הילד, ואיזו לא??

המסר לאליהו - בתגובת האישה האלמנה
מלכים א יז 
(כג) וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ:
(כד) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר יה-וה בְּפִיךָ אֱמֶת:

ידוע ש"אלוקים" - מידת הדין, וש"יה-וה" - מידת הרחמים.
האלשיך הקדוש מוצא שדברי האישה האלמנה היא רומזת לאליהו, שיש בו את שתי המידות את "מידת הדין" ואת "מידת הרחמים", את היכולת של אליהו להשתמש בשתי המידות הללו ואת החשיבות בשילוב ביניהן: 

 האלשיך הקדוש מלכים א יז
אמרתי בלבי כי דבר אלקים היה לך באמת, אך אומרך שם יה-וה היה על אחדות המדות, אך עתה בענין זה נתחדש לי כי ידעתי כי שתי המדות יחד לך ודבק אתה בקדושת שתיהן:
כי עם ש"איש אלקים אתה", כאשר נראה בענין הקנאה [הדין] "אם יהיה טל ומטר" כו' 
גם "ודבר יה-וה בפיך" שאתה אומר "כה אמר יה-וה כד הקמח" שהוא שם הרחמים אמת הוא כי איש יה-וה אתה. 
כי אין מדת רחמים גדולה מזו להחיות את המת כי אין מיתה בלא חטא, ואיך חזר על ידך לחיות אם לא במדת רחמים?! כי גם היא דבקה בך באופן שעתה במעשה, זה ידעתי כי איש אלקים אתה ושדבר יה-וה בפיך אמת'. 

12. לאור דברי האלשיך, לפי דעתך איזה מסר העביר ה' לאליהו דרך דברי האלמנה?

המסר לאליהו ממעשה בן האלמנה 
השלווה בבית האשה האלמנה מופרית כאשר: בנה חולה - ויהי חוליו חזק מאד - עד אשר לא נותרה בו נשמה. יש כאן חמישה שלבים הקורים אחד אחרי השני, מהר. ניתן לראות את סיפור הילד כמשל על עם ישראל: 
עיין בטבלה שלפניך בפרטי המעשה ונסה להציע נמשל לפרטים הבאים: 
המשל - בן האלמנה הנמשל - עם ישראל
(1) חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת 
(2) וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד 
(3) עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה...
(4) וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ:
(5) וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי: (1) 
(2) 
(3) 
(4) 
(5)

13. לאור הצגת המעשה כמשל ונמשל, לפי דעתך איזה מסר העביר ה' לאליהו דרך המעשה של בן האלמנה?

מפתח גשמים ומפתח חיים
 תענית דף ב ע"א
אמר רבי יוחנן: שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: 
מפתח של גשמים, מפתח של חיה (הולדה), ומפתח של תחיית המתים.


14. ישנם שלושה תחומים שאינם נמסרים לידי שליחים אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו פועל בהם בעולם והם מוגדרים כגבורותיו.
א. מה הם שלושת התחומים ("המפתחות")?
ב. שניים מתוכם נזכרים במפורש בברכה השנייה של תפילת העמידה ("ברכת גבורות ה'"), מה הם?
ג. בפרק יז, איזה תחומים ("מפתחות"), לקח לעצמו אליהו?

סנהדרין קיג ע"א (מתורגם ומעובד)
'אם יהיה השנים האלה טל ומטר'... ביקש שיתנו לו מפתח של מטר... 
וכתוב: 'ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית'... ביקש רחמים שיתנו לו מפתח של תחיית המתים. אמרו לו: שלוש מפתחות לא נמסרו לשליח - של חיה (הולדה) ושל גשמים, ושל תחיית המתים. יאמרו שתיים ביד התלמיד - ביד אליהו, ואחד ביד הרב - ביד הקב"ה, תן את מפתח הגשם וקח את המפתח של תחיית המתים. 

מלבי"ם מלכים א פרק יח 
ידוע שכאשר הוצרך למפתח של תחיה היה מוכרח להחזיר מפתח של גשמים. 
ועל פי דרכי: הנה תחלה סתם אליהו כל צינורות השפע - מהריק (מלהזרים) מטר וחיוּת, ולכן לא היה בכוחו עד עתה להריק (להזרים) חיוּת על איזה דבר... אולם בעת החיה את הילד היה מוכרח לשוב מדרכו זה העוצר וסוגר בעד השפע, נהפך הוא כי הוצרך להוריד שפע חיות וחיים על הילד, ובזה נפתחו כל מקורות החיים אשר נסגרו ע"י עצירת הגשמים שמביאים חיים לעולם על החי ושיח השדה...

15. לפי דברי הגמרא ופירושו של המלבי"ם, אליהו מבקש לקבל מאת ה' שני "מפתחות". "מפתחות" שיתנו לו את הכוח לשלוט בשני תחומים בעולם. אך השימוש שהוא עושה במפתחות הללו הוא הפוך. הסבר כיצד?


מלבי"ם, בפירושו מסביר את ההשפעה של המעשים על אליהו. ישנו הבדל בין עצירה והימנעות שזהו הכוח בעצירת הגשמים ובין השפע והחיים שזהו הכוח בהחיאת הילד, ולכן יש כאן שינוי באליהו.

סיכום ומסקנה
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר יה-וה בְּפִיךָ אֱמֶת" מעשה החייאת הילד ע"י אליהו מחוללת שינוי הן באלמנה והן באליהו. האלמנה מכירה עתה בגדולתו ובכוחו הכפול של אליהו לפעול במידת דין ובמידת רחמים, וגם אליהו מבין את הצורך לפועל בשתי הדרכים של עצירה (דין) ושל שפע (רחמים), כאן מתחילה להיווצר התשתית לכך שאליהו יהיה מוכן להחזיר ולהוריד את שפע לעלום את הגשם שישקה את הארץ.
 
בס"ד. פרק י"ז הופעות אליהו.
מסכת סנהדרין דף קיג/א
"ויהי מקיץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא כתיב ויהי דבר ה' אליו לאמר קום לך צרפתה וכתיב ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית בעא רחמי למיתן ליה אקלידא דתחיית המתים אמרי ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב אייתי הא ושקיל האי דכתיב לך הראה אל אחאב [ואתנה] מטר . דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא משל דאליהו למה הדבר דומה לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה . 

רש"י שם :כיון דחזא. הקב"ה דאיכא צערא בעלמא א"ל הקב"ה לאליהו לך צרפתה לגלגל הדבר שיחזיר לו מפתח של מטר כדקא מפרש ואזיל: 

שאלות : 
1. מה גזר אליהו הנביא שיקרה בעקבות חטאי ישראל ? [א' ] 
2. מה מצווה הקב"ה על אליהו אחרי שגזר על הבצורת ? [ב' – ג' ]
3.  עיין ברש"י לפסוק ג' : מדוע היה אליהו צריך להסתתר ? 
4. מה יאכל ומה ישתה אליהו בנחל כרית ? [ד']
5. מה קרה לנחל כעבור תקופה ? [ה' – ז' ] 
6.  עיין ברש"י לפסוק ז' : מדוע יבש הנחל לאליהו ? 
7. מה ציווה הקב"ה את אליהו אחרי שהנחל יבש ? [ט' ]
8. מה ביקש אליהו מהאלמנה ? [י' – יא']
9. מה הבטיח אליהו לאלמנה ? [יג' – יד']
10. מה היה הנס בכד הקמח וצפחת המים ? [טז' ] 
11. מה קרה לבן האלמנה אחרי שאליהו גר אצלה ? [יז'] 
12. העזר ברש" לפסוק י' וכתוב : על מה התלוננה האשה ?
13. מה עשה אליהו למען הילד ? פרט ! [יט' – כג']
14.  עיין ברש"י לפסוק כא' : מה פירוש "ויתמודד" ? 
15. מה אמרה האשה כשקבלה את בנה החי ? [כד' ]  
בס"ד. פרק י"ז הופעות אליהו.
מסכת סנהדרין דף קיג/א
"ויהי מקיץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא כתיב ויהי דבר ה' אליו לאמר קום לך צרפתה וכתיב ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית בעא רחמי למיתן ליה אקלידא דתחיית המתים אמרי ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב אייתי הא ושקיל האי דכתיב לך הראה אל אחאב [ואתנה] מטר . דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא משל דאליהו למה הדבר דומה לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה . 

רש"י שם :כיון דחזא. הקב"ה דאיכא צערא בעלמא א"ל הקב"ה לאליהו לך צרפתה לגלגל הדבר שיחזיר לו מפתח של מטר כדקא מפרש ואזיל: 

שאלות : 
1. מה גזר אליהו הנביא שיקרה בעקבות חטאי ישראל ? [א' ] 
2. מה מצווה הקב"ה על אליהו אחרי שגזר על הבצורת ? [ב' – ג' ]
3.  עיין ברש"י לפסוק ג' : מדוע היה אליהו צריך להסתתר ? 
4. מה יאכל ומה ישתה אליהו בנחל כרית ? [ד']
5. מה קרה לנחל כעבור תקופה ? [ה' – ז' ] 
6. עיין ברש"י לפסוק ז' : מדוע יבש הנחל לאליהו ? 
7. מה ציווה הקב"ה את אליהו אחרי שהנחל יבש ? [ט' ]
8. מה ביקש אליהו מהאלמנה ? [י' – יא']
9. מה הבטיח אליהו לאלמנה ? [יג' – יד']
10. מה היה הנס בכד הקמח וצפחת המים ? [טז' ] 
11. מה קרה לבן האלמנה אחרי שאליהו גר אצלה ? [יז'] 
12.  העזר ברש" לפסוק י' וכתוב : על מה התלוננה האשה ?
13. מה עשה אליהו למען הילד ? פרט ! [יט' – כג']
14.  עיין ברש"י לפסוק כא' : מה פירוש "ויתמודד" ? 
15. מה אמרה האשה כשקבלה את בנה החי ? [כד' ]  






מכללת אורות  קישור


אליהו ונבואת הגשם
קישור 1


ראשית דרכו של אליהו
קישור 2



logo בניית אתרים בחינם