מלכים ב י"ז: שאלות תרגול במתכונת הבגרות


שאלה 1:

קראו מלכים ב' י"ז,4-6:

ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל-סוֹא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְלֹא-הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, כְּשָׁנָה בְשָׁנָה; וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה וַיַּעַל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, בְּכָל-הָאָרֶץ; וַיַּעַל, שֹׁמְרוֹן, וַיָּצַר עָלֶיהָ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים. ו בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי. {פ} שאלות 



    1. קראו מלכים ב' י"ז ,4-6 , י"ח 11-12. בפס' אלה מתואר כיבוש ממלכת ישראל. מה הם שני ההסברים לכיבוש לפי שני המקורות?ומתי ארע? 
    2. מהי מגמת הכתוב בחזרתו על סיפור חורבנה של ישראל בפס' 9-12 במלכים ב י"ח? 
  1. בקטע היסטוריוסופי שבפס' 7-23 מפורטים חטאי ישראל. 
    1. לאיזה תחום שייכים החטאים המפורטים בפס' 8-12? הבא 2 דוגמאות. 
    2. מה עשויה להיות מגמת הכתוב כשהוא מביא דווקא חטאים אלה כנימוק לאירוע הנזכר בפס' 23? 
  2.  
    1. בפס' 16 מתואר אירוע מימי ירבעם בן נבט כיצד ניתן להסביר על פיו את האמירה "וידח ירבעם את ישראל" בפס' 21 . 
    2. במה שונה התפיסה הבאה לידי ביטוי בפס' 20-21 (במל"ב י"ז) מן התפיסה במלכים א' י"א 30-33?


שאלה 2:

קראו מלכים ב', י"ז 1- 6, 16 – 24  


  1.  קרא פסוקים 1 -6. 
    מהו סוג הקשר בין הושע למלך אשור? ציין שתי ראיות המוכיחות כי הושע הפר את הקשר הזה. 
  2.  לפניך קטע מכתובת של סרגון השני מלך אשור: "צרתי על שומרון וכבשתיה. לקחתי מתוכה 27,290 איש כשלל". 
    1. במה קביעה זו שונה מהכתוב בפסוקים 6, 24? 
    2. משוני זה אפשר ללמוד על מגמת הכתוב המקראי, שבאה לידי ביטוי גם בפסוקים 18 – 20. הסבר מהי המגמה.
  3. קרא פסוקים 16 – 24 , וכן, מלכים א',י"ב, 26 – 28. 
    1. כתוב מעשה אחד שעשה ירבעם, והראה כי כל ישראל נאשמים בעשיית מעשה זה. 
    2. מי נתפס כאשם בקריעת הממלכה , לפי כל אחד מהכתובים.


שאלה 3:

קרא מלכים ב' י"ז, 7 – 2 


  1. בקטע זה מודגשת כפיות הטובה של העם כלפי ה'. 
    1. ציין שלושה מעשים שה' עשה למען העם. 
    2. במה התבטאה כפיות הטובה של העם בנוגע לכל מעשה?
  2.  ב. קרא דברים, י"ח 9 – 15. 
    1. אילו מעשים המפורטים בקטע ממלכים ב' מהווים עבירה על החוק שבדברים? 
    2. צטט מהכתוב בדברים מדוע מעשים אלה אסורים, וכתוב איזו התנהגות אחרת נדרשת מהעם לפי הכתוב.
  3.  ג. 
    1. קרא פסוק 21 במלכים ב' י"ז, וכן מלכים א' י"א 29 -31. יש הטוענים כי בכל אחד מכתובים אלה יש גורם אחר לפילוג הממלכה. מי גרם לפילוג הממלכה לפי כל אחד מהכתובים? 
    2. יש המציעים לקרוא את פסוק 21 ("כי קרע ישראל...." ) כך: "כי קרע ה' אלוהי ישראל" .כיצד קריאה זו פותרת את ההבדל בין שני הכתובים שבסעיף 1


שאלה 4:


  1. קרא פסוקים 23 – 24 בקטע שלפניך.
    מהי שיטת ההגליה שנקטה אשור, לפי המתואר בפסוקים אלה? בסס את דבריך על הכתוב. (15 נקודות)
  2. מה יכולה להיות הסיבה לשימוש בשיטת הגליה זו? ( 10 נקודות)









תשובה 1



    1. לפי מלכים ב' י"ז 4-6 הגורם לכיבוש האשורי חורבנה וגלותה לאשור הוא: מרד הושע באשור. לפי מלכים ב' י"ח הגורם לחורבן הם חטאי בני ישראל. חורבן ישראל וגלותה לאשור מתרחש ב-720/1 לפה"ס.
    2. מגמתו של הסופר המקראי בשיבוץ חורבן ישראל בסיפור הצלתה הניסית של ירושלים ממסע הכיבושים של סנחריב בשנת 701 לפה"ס, היא להוכיח את משנתו ההיסטוריוסופית. בני ישראל שחטאו בעבודה זרה נענשו וגלו, ואילו חזקיה שהיה מלך צדיק עמד בני הכיבוש האשורי וה' הצילו.

    1. החטאים המפורטים בפס' 8-12 הם חטאים דתיים פולחניים, בנ"י עובדים עבודה זרה. מפרים את הדיבר השני:" לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני"."וילכו בחוקות הגויים..." פס' 8, בנ"י ישראל מאמצים את התרבות האלילית הכנענית. בנ"י ישראל מקימים פיזור פולחן אלילי, פס' 10, "ויציבו להם מצבות ואשרים..ותחת כל עץ רענן".
    2. הכתוב מנסה לתרץ את העונש הנורא של החורבן וגלות ישראל לאשור. הכותב מנמק את העונש הנורא בהפרת הברית עם האלוהים. בנ"י ישראל לאורך הדורות,עוד מזמן שיצאו ממצרים (גמול קיבוצי מצטבר) לא שמרו את מצוות ה' כפי שנתנו להם במתן תורה, עד שהאל החליט להענישם כחוטאים-גירושם מהארץ שנתן להם " ..עד אשר הסיר ה' את ישראל מעל פניו".

    1. "ויעשו להם מסיכה שניים עגלים" – המספר המקראי מציג את המרכזים הדתיים שחידש ירבעם בן נבט- כמרכזים לעבודה זרה, לפי תפיסה זו ירבעם בן נבט שרצה לנתק את תושבי ממלכתו החדשה לאחר ההתפלגות מבית דוד הדיח את עשרת השבטים לעבודה זרה.
    2. בפס' 21-22 רואה בעל מלכים ב' י"ז את ההתפלגות כחטא של ירבעם בן נבט כנגד בית דוד. ואילו במלכים א' י"א 30-33 מוצגת התפלגות הממלכה כעונש על חטאיו של שלמה בזקנתו.

תשובה 2


  1. הקשר בין הושע למלך אשור היה קשר של מדינת ואסל, מדינה משועבדת. שתי ראיות לכך שהושע הפר קשר זה: הושע שלח שליחים למלך מצרים כדי שמצרים תסייע לו נגד אשור. הפסיק לשלם מס כמדי שנה בשנה.

    1. קביעה זו שונה מהכתוב בפסוק 6: "ויגל את ישראל אשורה" פסוק 24: "ויבא מלך אשור מבבל ... ויושב בערי שומרון תחת בני ישראל " לפי שני פסוקים אלה כל ישראל גלתה לאשור ולא רק 27,290 .
    2. המגמה של הכתוב המקראי ליצור את הרושם שישראל נענשה באופן מוחלט על חטאיה. ולאחר החורבן נשאר רק שבט יהודה לבדו.

    1. המעשה שעשה ירבעם: הוא עשיית שני עגלי הזהב. כל ישראל נאשמים בעשיית מעשה זה:
      1. פסוק 16: "ויעשו להם מסיכה שני עגלים" 
      2.  פסוק 21: "וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה' והחטיאם חטאה גדולה": 
      3.  פסוק 22 : "וילכו בי ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה" בגלל חטאי ירבעם כל העם נענש בגלות. 
    2. לפי מלכים ב' י"ז: ישראל נאשמת בקריעת הממלכה . שבטי ישראל חטאו בכך שמרדו בדוד והמליכו עליהם את ירבעם בן נבט.לפי מלכים א' י"ב 26 – 28 – האשם הוא ירבעם.


תשובה 3:



      1. פסוק 7:  ה' העלה את העם ממצרים 
      2. פסוקים 8 ,11: ה' הוריש את הגויים תושבי הארץ הקדומים. 
      3. פסוק 13: ה' שלח נביאים לעם כדי להחזירם לדרך הנכונה. 
      4. פסוקים 15, 16: ה' כרת עמם ברית ונתן להם מצוות

      1. פסוק 7- העם עבד אלוהים אחרים 
      2. פסוקים 8, 11 – העם הלך בדרכם של הגויים שה' הוריש מפניהם. 
      3. פסוק 14 – העם לא שמע לנביאים , והקשה את עורפו. 
      4. פסוקים 15 – 17 – העם מאס בחוקי ה' ופעל בניגוד למצוות שניתנו לו.

    1. המעשים הם: העבירו את בניהם ובנותיהם באש / קסמו קסמים או ניחשו.
    2. מעשים אלה אסורים "כי תועבות ה' כל עושה אלה (דברים י"ח 12), העם נדרש להיות ישר ותמים עם ה' או לשמוע בקול הנביא ולא בקול הקוסמים

    1. לפי מלכים א' י"א 31: האל גרם לפילוג: אחיה השילוני מנבא בשם ה' שהממלכה תיקרע,ומייעד את ירבעם למלוך על ממלכת ישראל. לפי מלכים ב' י"ז 21: שבטי ישראל המליכו עליהם את ירבעם ובכך התנתקו משבט יהודה.
    2. לפי הצעה זו, בשני המקומות ה' הוא שהחליט על פילוג הממלכה, כך שאין הבדל.

תשובה 4:



  1. שיטת ההגליה: הגליה דו סטרית: האשורים הגלו אוכלוסייה מאזור מסוים, ולאזור זה הביאו גולים מאזור אחר שמרד. ביסוס: מלך אשור הגלה את שבטי הצפון לאשור ( פסוק 23) והביא במקומם לשומרון אנשים "מבבל ומכותה ומעוא ומחמת ומספרוים" ( פסוק 24)
  2. סיבה אפשרית לשימוש בשיטת הגליה זו (די באחת)
    • למנוע מצב שבו האזור שממנו הוגלתה האוכלוסייה יישאר ריק ולא יהיה ממנו רווח כלכלי (של יבולים ומסים)
    • לנתק כל קבוצת אוכלוסייה מאדמתה ומחייה, ובכך להחלישה.
    • ליצור תלות במלך אשור באמצעות יצירת אוכלוסיות מעורבות, שהיו צריכות  להתאקלם במקום החדש.
    • להקטין את הסיכויים למרידות.


 

שיעור ראשון

בשיעור הראשון נתייחס לששת הפסוקים הראשונים בפרק י"ז. נפתח את השיעור ברישום המילים הבאות על הלוח:
עבד
מנחה
קשר
מלאכים
ויעל על
לכד


התלמידים יתבקשו להגדיר במחברתם כל אחת מן המילים על-פי הבנתם וידיעותיהם.


בשלב שני ייקראו פסוקים 6-1 בכיתה, ויובהרו המילים הנ"ל בהקשרן המקראי. יתברר מאליו, כי לפעמים יש הבדל משמעותי בין מובנן של מילים בהקשרן המקראי לבין מובנן בעברית המודרנית. נסכם זאת בטבלה הבאה:


בעברית עכשויות

בטקסט של פרק י"ז

עבד

אדם המשועבד באופן טוטלי לאדם אחר שקנה אותו

מלך אוטונומי השולט בארצו, אך מחויב במס למלך אחר

מנחה

מתנה, תשורה (אולי גם תפילת בין הערביים במקום מנהג קרבן בין הערביים הקדום)

מס של מלך נתין למלך משעבד

קשר

מערכת יחסים, יחסים בין אנשים, מקום חיבורם של שני חבלים או חוטים, אמצעי טכנולוגי להידברות ממרחק

מרד, חתירה, ניסיון מהפכני,"פוטש"

מלאכים

יצורים דמיוניים - בין אלוהים לאדם

שליחים בשר ודם, נציגים,שגרירים

ויעל על

הביא או עבר ממקום נמוך למקום גבוה

התנפל, פתח במסע כיבוש

לכד

תפס בערמה

כבש

הערה: חשוב להדגיש את ה"מלכוד" בו נתון כל דובר עברית הקורא במקרא כיום. לכאורה, זוהי הלשון שבה אנו דוברים יום-יום - אך למעשה בנקודות רבות למילים יש משמעות שונה לגמרי.


שיחה (אחרי שהובהרו המילים הנ"ל): מה מלמדים פסוקים אלה על מערכת היחסים בין הושע בן-אלה מלך ישראל לבין מלך אשור שלמנאסר?


(הצעות מדברי התלמידים, דיון וסיכום):


הושע משועבד (וסאל) לאשור על-ידי המס השנתי. במה מתבטא המרד שלו? בכריתת ברית-הגנה עם מצרים והפסקת תשלום המס. זוהי העילה לכיבוש הצבאי ולהחרבתה של ממלכת ישראל, ממלכת עשרת השבטים. נשים לב למקומה הגאוגרפי של ממלכת ישראל (ארץ-ישראל); מיקום זה הוא צומת בין ממלכות המזרח והמערב ולכן היווה יעד אסטרטגי חשוב לכל מלך היוצא למסע כיבושים במזרח התיכון בעת העתיקה.


הקטע שקראנו זה עתה מלמדנו, שיש למעשה שבעה שלבים בהשתלטות מעצמה חזקה על ממלכה חלשה (הכתבה למחברות או חלוקה של צילום שבעת השלבים. אפשר גם להדביק/לנעוץ את שבעת השלבים על הלוח ולבקש מהתלמידים לקבוע את הסדר):


שבעה שלבים בהשתלטות מעצמה חזקה על מדינה חלשה

  1. הצבת כוחות לאורך הגבולות.
  2. הסכם חסות שפירושו אי-התקפה תמורת תשלום מסים.
  3. מעורבות בפוליטיקה הפנימית. זו יכולה להתבטא במספר אופנים:
    א. מינוי שליט משתף פעולה, לעתים תוך הסבת שמו לשם הפגנת בעלות.
    ב. לפעמים מעצר והגליה של שליט קיים.
    ג. הגליה של קבוצות אוכלוסייה המהוות סיכון לכוחה של המעצמה (אצולה, כהונה, יצרני נשק).
  4. השתלטות על שטחי ספר (שטחי פריפריה).
  5. מצור על המרכז והבירה (זהו, בדרך-כלל, שלב שבא בעקבות ניסיון מרד).
  6. כיבוש והחרבה.
  7. הגליית האוכלוסייה.


שיחה: יכול להיות שינוי בסדר השלבים. עם זאת יש לשים לב לתהליך המדורג והסבלני שמנהלת מעצמה שיש לה תחושת כוח. היא אינה מנהלת מסע כיבושים אגרסיבי, אלא מנסה קודם למצות את האפשרויות הכלכליות והמדיניות להחלשת מדינת-החסות. אין למעצמה עניין בכיבוש מהיר, שמחירו במשאבי כוח אדם וציוד.
כיבוש מדינה, שנחלשה במשך שנים על-ידי מסים כבדים וקונפליקטים פוליטיים פנימיים - יהיה קל ומהיר יותר (הקונפליקטים הפנימיים נובעים, בדרך-כלל, מהמחלוקת היסודית בשאלה האם לשתף פעולה עם המעצמה ההולכת ומשתלטת).
יש לקחת בחשבון גם את עליונותם של ילידי המקום בהתמצאות בתנאי השטח, דבר שמקשה על הכובשים בשלבים מוקדמים, כשליישוב יש עוד כוח התנגדות.


אפשר אולי לערוך טבלה - או לחלק לתלמידים צילום של יתרונות הכיבוש הזוחל, ההדרגתי, מול הכיבוש המהיר:

כיבוש זוחל

כיבוש מהיר

יתרונות

חיסכון בכוח אדם 
חיסכון באבדות בנפש ובציוד 
צמצום היתרון האסטרטגי של המקומיים

חיסכון בזמן
אפשרות להתארגן להמשך 
מסע הכיבוש

חסרונות

דורש הרבה זמן


עדיפות אסטרטגית למקומיים
מחיר כבד באבדות בנפש
מחיר כבד בציוד ובמשאבים

(המשך שיחה) - לעניין ה"כיבוש הזוחל" האשורי:


חשוב להבהיר, כי שורשי העימות בין ממלכת ישראל וממלכת אשור נעוצים עוד בתקופת המלך יהוא בן-יהושפט שמלך כמאה ועשרים שנה לפני החורבן. העלאת מנחה לאשורים הצילה אותו לזמן-מה מאיומיה של ארם על גבולו הצפוני, ומאז ועד ימי הושע בן-אלה חל כרסום הדרגתי (על-ידי ממלכות ארם ואשור לסירוגין) בשטחי הצפון של הממלכה.


הכנה לקראת השיעור הבא:


א. מול כל אחד מהשלבים שתוארו לעיל (בעניין השתלטות מעצמה על מדינת חסות) - צטטו את ההיגד המתאים מהקטע במלכים ב י"ז 6-1. האם לכל השלבים מצאתם פסוק מתאים?
ב. במה דומה ובמה שונה חוק התורה המתייחס ליציאה למלחמה (דברים כ' 14-10) משבעת השלבים שהכרנו?
ג. קראו פסוקים 23-7, והסבירו - מהו הקשר בין הקטע שקראנו בכיתה (פסוקים 1- 6) לבין קטע זה.




שיעור שני


שיחה קצרה על דברים כ' 14-10(בעקבות שאלה ב שניתנה להכנה בבית): גם עם ישראל, בשעה שהיה חזק, בעל עוצמה ופוטנציאל אימפריאליסטי, פעל ברוח דומה של מתן עדיפות להסכם חסות והכנעה כלכלית (לא צבאית) בשלב הראשון של השתלטותו על עיר.


נקרא בכיתה פסוקים 23-7 (או חלק מהם). נשוחח על השאלה השלישית שניתנה בשיעורי הבית. חשוב לעמוד על תשובה מתאימה לשאלה ולהקפיד שהתלמידים אינם מוסרים תמצית של שני הקטעים, כי אם מגדירים את טיב היחס ביניהם.

תשובות מתאימות במקרה זה יכולות להיות:

  • ההסבר המדיני וההסבר הדתי לחורבן ממלכת ישראל.
  • העובדות בקשר לנפילת ממלכת הצפון ופרשנותו של הכותב על הסיבות לכך.
  • תיאור אנתרופוצנטרי ותיאור תאוצנטרי של הסיבות לנפילת הממלכה.


אפשר - לא הכרחי - לפתח בשלב זה שיחה על השאלה: איזה הסבר נראה לכם יותר -הראשון (פסוקים 4-1) או השני (פסוקים 23-7)?


נופתע לגלות שעל רבים בקרב התלמידים החילוניים מקובל יותר ההסבר הדתי.


על-מנת לחדד את הנקודה נוכל לבדוק את עצמנו באמצעות השאלה הבאה: לפיגוע בדיזנגוף, בפורים תשנ"ו, ניתנו בתקשורת שני הסברים:


א. גורמי ביטחון הסבירו שלא ניתן להטיל סגר הרמטי על השטחים. כמו-כן התגלה שיתוף-פעולה של נהג ערבי-ישראלי שהסתיר במשאיתו את המחבל המתאבד.
ב. אורי זוהר, בריאיון עם יעל דן בטלוויזיה, הסביר שהפיגועים מתרחשים מכיוון שעדיין לא כל עם ישראל חזר בתשובה באופן אמתי.


נבדוק איזה מבין ההסברים במקרה זה משכנע אותנו יותר?


הערה: חשוב להצביע על ההבדל בין הסברים רציונליים-אנתרופוצנטריים לבין הנמקות הנשענות על אמונה בכוחות שמעבר לאדם.


שיחה: מהו היחס בין אורך שני הקטעים - כמה פסוקים הוקדשו להסבר המדיני וכמה להסבר הדתי? ומה אנו יכולים ללמוד מתוך היחס הכמותי שמצאנו?


אפשר להסיק כי מי שכתב את פרק י"ז סבור שבגידת העם באלוהים היא-היא הסיבה האמתית לכיבוש האשורי. האשורים לא היו מצליחים לולא "הזמנתו" של אלוהים לעשות זאת. ובהכללה: על-פי השקפת הסופר של ספר מלכים, האירועים היסטוריים "מוזמנים", למעשה, על-ידי אלוהים ונשלטים על-ידו. הם נובעים מרצונו של אלוהי ישראל, ורצונו מושפע ממערכת היחסים בין עם ישראל לבינו (לקשר כזה בין מעשים של אדם או עם ובין גורלם אנו קוראים "גמול"). וביתר פשטות המשוואה היא:


כשהעם ושליטיו נאמנים לאלוהים - אלוהים גומל להם בשגשוג, הצלחה והכנעת עמי הסביבה.

כשהעם ושליטיו בוגדים באלוהים - אלוהים מחזק את העמים השכנים במטרה להעניש את עמו.


מסקנה נוספת שעולה ממשוואה זו היא: שאלוהים שולט בכל העמים; הוא אל אוניברסלי.


בסוף השיעור ניתן להתחיל תרגיל טקסטואלי (ולסיימו בבית לקראת השיעור הבא).

קראו שוב פסוקים 23-7 והוציאו מתוך הקטע ביטויים לפי הקריטריונים האלה:


א. ביטויים המתארים את הטובות והחסדים שעשה ה' לעמו.
ב. ביטויים המתארים את חטאי העם (פעלים).
ג. שמות נרדפים לעבודה זרה (שמות עצם).
ד. ביטויים מוגזמים (טוטליסטיים).


שיעור שלישי

שיעור זה יוקדש ברובו למסקנות העולות מתוך התרגיל הטקסטואלי שנעשה בבית:


א. ברמת התוכן/ הרעיון: מול הניסים והנפלאות העצומים שעשה ה' לעמו, מתעצמת מאליה הבגידה של עם ישראל ומודגשת כפיות הטובה שלו. כך מתבקשת המסקנה ש"מגיע להם" העונש של חורבן והגליה.


ב. ברמת העיצוב הספרותי: בגידת עם ישראל באלוהים וכפיות הטובה שהוא מגלה, מתעצמים בטקסט בכמה אמצעים רטוריים, כלהלן:


הנגדה - לטובות הגדולות, לחסדים המופלאים שחולל אלוהים למענם (הטובות היו: יציאת מצרים, הורשת הארץ, מתן התורה לאבות, שליחת הנביאים להדרכה ואזהרה).


הגזמה - על-ידי שימוש בביטויים טוטליסטיים וכוללניים ("על כל-גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן", "בכל-במות", "לכל-צבא השמים", "בכל-חטאות ירבעם").


גודש במספר ההיגדים (16!) המתארים את חטאי העם בהשוואה להיגדים (5!) המתארים את חסדי האל.


פירוט רב של כל שמות האלים הזרים ודרכי הפולחן השונות בעבודה הזרה (במות, אלוהים אחרים, מצבות, אשרים, גילולים, מסכה, עגלים, כל צבא השמים, קסמים, ניחושים, העברת בניהם באש, קיטורים).


שימוש במילים בעלות קונוטציה שלילית (גילולים, ויחפאו, הבל, דברים רעים, ויקשו ערפם, התמכרו, לעשות הרע).


ג. ברובד המילולי: הטבלה מאפשרת להכיר את שפע הביטויים המציינים עבודה זרה, מעשה הנחשב לפשע חמור בעיני בעל ספר מלכים וההיסטוריוגרף המקראי.


קו זמן למיקום כרונולוגי של האירועים בפרק י"ז:

המורה יחלק לתלמידים קו זמן "אילם" כמסורטט להלן. התלמידים, בעזרת המורה, יסמנו על גבי הסרטוט את המושגים הבאים: "ממלכה מאוחדת"; "ממלכת יהודה"; "ממלכת ישראל"; כמו-כן ימקמו את האירועים החשובים על-פי תאריכיהם: 928 לפנה"ס - פילוג שבטי ישראל; 722 לפנה"ס - חורבן ממלכת ישראל על-ידי אשור וגלות עשרת השבטים.


קו זמן זה ישמש גם בהמשך ויסומנו עליו גם התאריכים הבאים:

701 לפנה"ס - מסע סנחריב
622 לפנה"ס - רפורמת יאשיהו
597 לפנה"ס - גלות יהויכין
586 לפנה"ס - חורבן בית ראשון וגלות בבל
538 לפנה"ס - הצהרת כורש ושיבת ציון
516 לפנה"ס - חנוכת בית שני.


שיחת סיכום: אפשר לסכם - מה למדנו מקריאת פרק י"ז המתאר את הטראומה הקשה של חורבן ממלכת ישראל (הצעות התלמידים נרשמות על הלוח).