בס"ד
פרשת שופטים

אלוהים אחרים  
מקורות 

יז,ג וַיֵּלֶךְ, וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחוּ, לָהֶם; וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ, אוֹ לְכָל-צְבָא הַשָּׁמַיִם--אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִי.

וַיֵּלֶךְ, וַיַּעֲבֹד ...--אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִי.
ולשמש או לירח שהם גשמיים: אשר לא צויתי אשר לא מניתי בשום מנוי בכיריי שיוכלו לעשות כרצונם אבל נתתי להם חק שלא יעבור על היפך

מחשבת עובדי עבודת גלולים שחשבו שלכל עיר ועיר יש שר יכול כרצונו להיטיב ולהרע ושהוא מטיב כשיעבדוהו:

 

אשר לא צויתי לעבדם. זהו אחד מהדברים ששנו הזקנים לתלמי כדאיתא בפרקא קמא דמגלה ופרש"י אשר לא צויתי לעבדם שאם לא כתבו לעבדם משמע אשר לא צויתי שיהיו ויאמרו אם כן אלהות הן שעל כרחו נבראו:

אשר לא צויתי.

מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסן בע"ב בתים ואמר לכל אחד כתבו לי תורת משה רבכם, ונתן הקב"ה עצה בלב כל אחד והסכימו כולן לדעה אחת וכתבו לו אשר לא צויתי לעבדם יפירש"י שאם לא כתבו לעבדם היה במשמע אשר לא צויתי שיהיו, ויאמר תלמי א"כ אלהות הן שע"כ נבראו, עכ"ל. ודבריו דורשים באור, וכונתו דהו"א דהפירוש אשר לא צויתי שיבראו או שיהיו, דמצינו הפעל צוה סמוך לקיום ולבריאה, הוא צוה ויעמוד, צוה ונבראו, וא"כ היה אומר שאין הקב"ה יוצר הכל, לכן תקנו והוסיפו לא צויתי לעבדם

אשר לא צויתי אינו מוסב על ישראל, אלא לא צויתי לאוה"ע לעבדם.

אשר לא צויתי לעבדם', אין מלת "אשר לא צויתי"
ביאור על "אלקים אחרים", אלא קאי על זה שעבד אלקים – אשר לא צוה לעבדם,
ועל העבודה קפיד קרא, דעבד מה שלא צוה לעבדם. אבל ציויתי לחשוב בהם תקופות ומזלות:

ולשמש או לירח. שצויתי להיות מושלים בקרב תבל: או לכל צבא השמים אשר לא צויתי. להיות מושלים

אשר לא צויתי. אפי' בשיתוף