הסבר פרק י' של ספר מלכים א’ מכיל תיאור גדולתו של המלך שלמה בתפארתו.שלמה מתואר כגדול מלכי העולם כאשר שני המרכיבים החשובים והמרכזיים ביותר הם עושרו הרב וחכמתו המופלאה שקיבל מה' אלוקי 

ישראל. מלכת שבא (= שם של ארץ בדרום חצי האי ערב ככל הנראה תימן של היום, ונראה ששבא היה מרכז לסחר עולמי בתקופה העתיקה בבשמים,זהב,אבנים טובות, גמלים וסחורות יקרות אחרות),אשר שמה הפרטי לא מוזכר בסיפור,שמעה ממרחקים על חכמת שלמה ועושרו, באה לביקור ממלכתי לירושלים, בירת ישראל כדי להתרשם מכך. ככל הנראה מטרת הביקור הייתה פיתוח יחסי המסחר בין שתי הממלכות, שבא וישראל.מלכת שבא אכן התפעלה מחכמתו של המלך שלמה באמצעות חידת חידות שהוא פתר לפניה.

ניסוי בחידות והשמעת דברי משל וחכמה,המאפיינים את ספרות החכמה בזמן העתיק במצרים ובמזרח הקדום,היו ככל הנראה חלק בלתי נפרד מן הנימוסים הדיפלומאטיים המקובלים אז,באותה התקופה בין מלכי העולם.

ואת שמע (הבית אשר בנה) שלמה לשם ה' " כאשר הכוונה שהיא לא רק שמע על חכמתו של שלמה אלא גם על בית המקדש המפואר שהוא בנה לה' בירושלים.

מלכים א', י', פסוק 5 : "ועולתו אשר יעלה בית ה' " : שני פירושים : האחד הכוונה לקרבן העולה שהקריב שלמה לה' במקדש (מבשר קרבן עולה לא אוכלים כלום וכל בעל החיים קרבן לה' על המזבח). מלכת שבא, לפי פירוש זה, התרשמה מן הפאר וההדר שהיו בטקס הקרבת קרבן העולה בבית המקדש בירושלים.הפירוש השני הוא על פי הכתוב בספר דברי הימים ב', ט', 4 : " ועלייתו אשר יעלה בית ה' ", כלומר מהמסילה, או המדרגות היפות והמפוארות שעליהן עלו המלך וכל ביתו מהארמון אל בית המקדש. בהרבה ממלכות עתיקות הייתה דרך מפוארת ויפה שקשרה את ארמון המלך למקדש המקומית.לפי הפירוש הזה, מלכת שבא התפעלה מן הדרך ומן התהלוכה המרשימה שליוותה את המלך מארמונו אל מקדש ה'.

מלכים א', י', פסוק 9 : "ישימך למלך לעשות משפט וצדקה" (=צדק)  : אחד מתפקידיו העיקריים של המלך בימי קדם היה להיות שופט ששופט משפט צדק,כדי לעזור לשכבות החלשות בחברה.

מלכים א', י', פסוקים 12-11 : "וגם אני חירם" : הכוונה לצי האניות של חירם מלך צור (לבנון) שעזר לשלמה בייבוא עצי הלבנון שהשתמשו בבניית בית המקדש לה' וארמונו המפואר של המלך בירושלים.תוך כדי הזכרת הסחורות היקרות שמלכת שבא הביאה לשלמה, הסופר מזכיר שגם חירם, מלך צור הביא ממקום בשם אופיר זהב, אבנים יקרות ועצי אלמוגים מהם בנה שלמה "מסעד" (= מילולית תמיכה וכנראה הכוונה לקורות עץ או בעמודים שתומכים, "סועדים" , משמשים תמיכה לכל מיני חלקים בבניין הארמון או המקדש.

מה היו מקורות עושרו של שלמה? 

היחסים שנרקמו בין שלמה לבין מלכי הארצות היו גם בעלי משמעות כלכלית

והביאו לפיתוח הסחר הבין לאומי שהכניס לשלמה ולממלכה עושר רב. "ויגדל

המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה" (פס' כג). תנועת מסחר רבת היקף

נעשתה אז בים וביבשה. משקל הזהב אשר בא לשלמה מאופיר וממקומות אחרים

בשנה אחת שש מאות שישים ושש כיכר זהב. פי חמישה יותר ממה שקיבל מחירם

מלך צור (ט יד), או ממלכת שבא (פס' י).

סרט