שְׂדוֹת הַשְּׂעוֹרָה
17/6/13
עַכְשָׁו-
בִּשְׂדוֹת הַשְּׂעוֹרָה,
הַשֶּׁמֶשׁ מַבִּיטָה וּמְקַּנְאָה.
וְרוּחַ מַעֲרָבִית מִנִּדָּה,
כָּל חֶלְקָהּ טוֹבָה וּבְרוּכָה.
אֵיךְ הֵם לוֹקְחִים אַהֲבָתָם,
לְרַגְלִי הָרוּחַ- וְהִיא כִּמְאַהֶבֶת.
לָהּ מַבְטִיחַ- אַךְ בִּקְלִּילוּת,
אַתְּ תִּהְיִי עֲבוּרִי הַאוֹצֶרֶת.
הֵיכָן שׁוֹכֵן אוֹתוֹ קַּיִץ,
אֲשֶׁר נוֹלַד לְמַרְגְּלוֹת הַזָּהָב.
בְּאוֹתָהּ עוֹנָה נִשְׁבְּעוּ אֱמוּנִים,
לְיָּמִים רַבִּים שֶׁל אַהֲבָה.
עַכְשָׁו-
יַלְדֵיהֶם רָצִים,
מְשַׁכְשְׁכִים רֶגֶל וְעוֹד אַחַת.
חֲשׂוּפִים מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַפְּרָאִית,
מוּל הַגַּלִּים הַנִּשְׁבָּרִים.
בִּזְרוֹעוֹתָיו הִיא נָחָה,
שִׁעֲרָה עַל בִּטְנוֹ- הָרְקוּמָה.
עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת כְּאֶבֶן חֵן,
צוֹפִים אַל זְמַן הַדּוֹר הַבָּא.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|