אֱמוּנָה טְפֵלָה 1/3/14
בַּמֶּה נַאֲמִין? הַיְסוֹד, הַיֵשׁ לְהַאֲמִין?
בְּעִרְפּוּל דִּמְיוֹנוֹת, מְאֹרָעוֹת הִסְטוֹרִיִּים.
הֲסָקַת מַסְקָנוֹת וּפַּרָנוֹיָה בִּלְתִּי מְרֻסֶּנֶת.
אֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת נִשְׁמָעוֹת בְּאֹזֶן חֲפֵצָה, הֵן כְּמוֹ-
מְרַחֲפוֹת כִּמְעַט נוֹגְעוֹת בַּמּוּדָע וּמְרַכְּכוֹת מַחֲשָׁבוֹת לִכְדֵי
מַבָּט הַרְסָנִי.
אֱמוּנָה טְפֵלָה, כּוֹחוֹת מְשֻׁנִּים וּמְשֻׁנִים מְאֹד.
הַנֶּפֶשׁ מְנַסָּה לְהַתֵּל בְּעַצְמָהּ, מוּזָרָה וּמְשַׁעֲשַׁעָת
נֶאֱחֶזֶת בִּדְבָרִים אֲשֶׁר אֵינָם מֻצָּקִים.
הָרוּחַ גָּרָה בְּתוֹךְ עֵץ וְהַיָּד מְקִישָׁהּ עַל הַשֻּׁלְחָן,
גַּם כְּשֶׁמֻזְכָּר לְטוֹב וּלְחֶסֶד נֶגֶד עַיִן הָרַע
וְהִיא הָעַיִן מַאֲמִינָה אוֹ לֹא מַאֲמִינָה.
צִפּוֹר דְּרוֹר עַל הַצַּמֶּרֶת,
נוֹסֶקֶת אֶל שָׁמַיִם חָפְשִׁיִּים.
אֶל אֱמֶת הַמֻּטְבַּעַת בִּכְנָפֶיהָ,
אֶל הַתְּשׁוּבָה הַכְּלוּאָה בִּנְדוּדֶיהָ.
© כלהזכויותשמורותלאלימשעלי
|