בִּמְנוּסָה 13/6/14
זַעֲקָתוֹ אִלֶּמֶת, כָּךְ בְּבֵית אַבָּא.
כְּאֵבָיו לְעוֹלָם אֵינָם שְׁקָרִים.
אָז יְנַסֶּה לִשְׁכֹּחַ, לְהַסְתִּיר
נַחַת זְרוֹעוֹ שֶׁל אַבָּא, הַקְּרִיעָה.
יִזְעַק לְאִמָּא וְאֵין תְּשׁוּבָה.
תָמִיד בִּמְנוּסָה, לְגַמְרֵי לְבַד,
לְאַף אֶחָד לֹא אִכְפַּת.
חַיִּים מְטֹרָפִים בְּמַעַרְבֹּלֶת יְצָרִים.
תָמִיד מְדַמְיֵן מַלְאָךְ לְצִידוֹ
וְזֶה גַּם בְּסֵדֶר.
הוּא חָזַר הַבָּיְתָה שׁוּב
אַךְ רַק עוֹד פַּעַם אַחַת בִּלְבַד.
לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיהַ שֶׁל אִמָּא
לִזְכּוֹת "בְּחִיּוּךְ", אוּלַי "חִבּוּק".
לְהַמְשִׁיךְ בַּמְנוּסָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|