כְּמִיהָה 28/8/14
זוֹ אִוְשָׁת לֵב,
צְמֵאָה לִפְעִימָה רוֹטֶטֶת.
זֶה הַלֵּב הַמְּיַחֵל,
לִמְּעַט שַׁלְוָה וְשֶׁקֶט.
הַנֶּפֶשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת,
לְיוֹם כָּזֶה יָפֶה.
קַרְנֵי חַמָּה בֵּין עֲנָנִים,
וּצְחוֹק מָלֵא שֶׁל יְלָדִים.
אֱלֹקִים גָּדוֹל,
יוֹם יוֹם חוֹסֶה סָבִיב.
גַּם נֵס קָטָן יָכוֹל,
אֶת הַמָּאוֹר לְהָשִׁיב.
אַדִּיר הָעוֹלָם
וְאַדִּיר בּוֹרְאוֹ.
אָדָם שׁוֹכֵן בַּצֵּל
וְלֹא נוֹפְלוֹת עֵינָיו.
מָחָר יוֹם חָדָשׁ,
לְעוֹד כְּמִיהָה אוֹ שְׁתַּיִם.
אוֹ לְאַחַת אַשְׁלָיָה,
שֶׁתִּסָּחֵף עִם הַמַּיִם.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|