עַל גְּדוֹת הַנַּחַל 7/9/15
עַל גְּדוֹת הַנַּחַל,
קוֹל סִירוֹת נָּעוֹת, רַחַשׁ עֲנָפִים.
דֵּעָה נִטְרֶפֶת, נִסְחֶפֶת כְּמוֹ נַחַל,
מְקוֹמָהּ אֶל הָאֹפֶק.
סַפָּן אֶחָד עַל גְּדוֹת הַנַּחַל
הַרְבֵּה רָאָה עוֹנִי, מִמְּרוֹמֵי סֵבֶל.
אוֹתוֹ סַפָּן בַּמְּצוּלָה
בְּטֶרֶם תָּם לִגְווֹעַ,
נִפְקְחוּ אֵלָיו שָׁמַיִם
צָלְלוּ אֶל עִמְקֵי הַמָּיִם.
רָצָה לָשׁוּט אֶל הָאֹפֶק
כְּעִיוֵּר לָנוּעַ בְּסִירָתוֹ לִבְטֹחַ.
נָגַע בָּאֹפֶק בְּאֶצְבְּעוֹת רוּחוֹ
וְשָׁב אֶל הַגֶּשֶׁם הַחִוֵּר.
עַל גְּדוֹת הַנַּחַל,
לָבוּשׁ סְחָבוֹת הָדָר אֲשֶׁר קָנָה
מִיְרִיד הַסְּמַרְטוּטִים.
גִּבּוֹר שֶׁל גֹּמֶא
לָנֶצַח יְשָׁוֵּעַ.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|