אַחַת אַחַר חֲצוֹת
11/7/14
אַחַת אַחַר חֲצוֹת
אָדָם נוֹשֵׂא כְּאֵבָיו בִּפְנִים.
רְחוֹבוֹת אִלְּמִים מְרַחַשׁ
וְלָחַשׁ מִתְדַפֵּק עַל דַּלְתוֹת בָּתִּים.
כֹּל כָּךְ קָּשֶׁה לְהַאֲמִין
שֶׁלִּרְגָעִים הָיוּ כָּאן חַיִּים.
אוֹרוֹת אַט כָּבִים
מַה שֶׁבַּלֵב יִשָּׁאֵר תָּמִיד.
חָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר,
פְּסִיעוֹת נִמְדָּדוֹת בֵּין עַרְפִּילִים.
דְּמוּיוֹת צָצוֹת וְנֶעֱלָמוֹת
גְּבוּל מוֹתֵחַ קַוִּים נֶעֱלָמִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|