שְׁעוֹת כְּאֵב 14/11/14
בִּבְשַׂר הַלַּיְלָה מַהְבִּילוֹת תוּגוֹת קְטַנּוֹת.
בְּמָסָךְ הַחֲלוֹמוֹת מְהַבְהֵבוֹת אַשְׁלָיוֹת.
בָּרֶקַע כּוֹכָבִים קְטַנִּים וְזוֹהֲרִים
לִקְטוֹף אֶחָד אֶחָד וּלְהַעֲלִים.
זֶה הַכְּאֵב הַחוֹתֵךְ כְּסִרְפָּד
בִּבְשַׂר הַלַּיְלָה צוֹרֵב.
כְּאֶרֶס שֶׁל עֵשֶׂב
כְּהֵלֶךְ בַּשְּׁבִיל תּוֹעֶה.
כַּמָּה תֶּאֱרַךְ הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹשֶׁר בָּעֵינַיִים.
הָאֲבָנִים פּוֹצְעוֹת וּכְבֵדוֹת עַל הָרַגְלָיִים.
הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְדוֹרֵשׁ אוֹפֶק.
הַזְּמַן עוֹבֵר לְלֹא עוֹמֶק.
הֵיכָן הֵן הַנֶּחָמוֹת הַקְטַנּוֹת הַמְיוּחָלוֹת.
הִנֵּה מָסָךְ הַלַּיְלָה נִפְקַח אֶל יְמָמוֹת.
וְהַבָּמָה חֲשׂוּפָה וְכֹה מוּכֶּרֶת
הָעַלִיָּיה אֵלֶיהָ זוֹרֶמֶת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|