מוּל חוֹפֵי הַסְּתָיו 19/8/15
מַשִּׁיר רִגְשׁוֹתָיו עַל הַחוֹלוֹת,
רְגָשׁוֹת חַסְרֵי טָעַםַ וַרֵיחַ.
בֵּין עַרְבָּיִם מְנֻמָּרֵי מְחוֹלוֹת
אֶת לֵילוֹת הַסְּתָיו אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ.
אֶתְמוֹלָיו בַּחֲלוֹמוֹתָיו שָׁבִים
חוֹמְלִים עַל מַהֲלָכָיו הַכּוֹשְׁלִים.
מְדַבֵּר בּוֹ זִכְרוֹנוֹת וְגַעֲגוּעִים.
צוֹבֵעַ לוֹ אוֹת נֶחָמַת זְמַנִּים.
כָּך יָמָיו הִפְלִיגוּ, לֵילוֹת אֹפֶק.
חֲלוֹמוֹתָיו הֵצִיפוּ הַזָּיוֹת עָשָׁן.
עֶרְגַּתוֹ לְאַהֲבָה לְחֵן וּלְיוֹפִי
הִתְנַפְּצָה אֶל מוּל חוֹפֵי הַסְּתָיו.
שׁוּב לַיְלָה וְעֹמֶס מַחֲשַׁכַּיו.
נֶחָמָה כְּסוּפָה, בְּכֹסֶף נָם.
מַחְלִיקוֹת מִילּוֹתָיו קְמָטֵי
צַעַר עַד בֹּקֶר יֵעוֹר וְנִרְדָּם.
בֵּין זִכְרוֹנוֹתָיו עֵת לְהִתְמַלֵּא
לְהַקְשִׁיב לִרְחִישׁוֹת רוּחוֹתָיו,
לְהִתְנַשְׁמוּת הָאֲדָמָה הָאֲדֻמָּה
לְשַׁלֶּכֶת הַמְּכַסָּה חוֹפֵי הַסְּתָיו.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|