בֵּין אֱלוּל וְאָב 28/9/15
בִּין לַיְלָה וְעַד שַׁחַר
אֲדָמָה הָפְכָה לְיַעַר עָבוֹת,
שָׁמַיִם לְעָב וְעֶצֶב.
תְּחִנָּה אֶל דֶּלֶת
הֵבִיאָה אָדָם לְהֵרָאוֹת.
מַסָּע בַּדֶּרֶךְ הַשּׁוֹקַעַת
אֶל עֵץ כָּבֵד
אֶל נֶפֶשׁ חִגֶּרֶת.
גַּם אֶל דַּף קָרְסָה הָעֵט.
נִצַּת אֶל לֵב הַזֶּמֶר.
הוּא הַיָּד אֲשֶׁר נִשְׁלַחַת
לָגַעַת בְּנֶבֶט אֲדָמָה.
הוּא הַיָּד אֲשֶׁר פּוֹרֶטֶת
עַל מֵיתָרֵי אָבָק וּשְׂרֵפָה.
עַתָּה מְאַמֵּץ אֶת הַסְּתָיו
לֹא נִבְהַל בַּפִּתְאוֹמִים.
הוּא יוֹדֵעַ מִלָּה וְתָו
לַהֲפֹךְ לְמִּזְמוֹרִים,
בֵּין אֱלוּל וְאָב.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|