שִׁנּוּיֵי מֶזֶג הָאֲוִיר 26/12/14
זֶה קוֹלָהּ הַמַּתְרִיס שָׁרָב,
לוֹחֵשׁ מִשְׁפָּטִים רְווּיִם.
אוֹתוֹ לוֹקְחִים עַל עַב,
אֶל מְחוֹזוֹת רְגָעִים מְעֻבִּים.
הֵן יָּדָיו הַיּוֹקְדוֹת חֹם
כְּשֶׁאֶת שָׁמָיו מְכַסִּים עֲנָנִים.
מַחְלִיקוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּתֹם
עַל גּוּפָה הַגּוֹעֵשׁ כְּגַלִּים.
כָּךְ בְּרַעַד גּוּפָם הַחוֹלֵף,
מַשָּׁבֵי קֹטֶב בַּרָגִיל נָעִים.
צִנָה אוֹחֶזֶת בְּאַפָּם הַשּׁוֹאֵף
גַּחֶלֶת לִבָּם רוֹתַחַת יָמִים.
לִבָּם מְבַטֵּא בְּפִרְפּוּרַיו
בַּחֲדָרַיו כְּבָר מָצוּי הַמָּחָר.
שִׁנּוּיֵי מֶזֶג הָאֲוִיר, הַשָּׁרָב,
עַל גְּדוֹת אַהֲבָתָם נִשְׁבַּר.
זֶה סִפּוּר אַהֲבָה תָמִים
בְּיוֹם סַגְרִירִי רָווּי דְּמָעוֹת.
הִתְרַגְּשׁוּת נִכֶּרֶת עַל הַפָּנִים
בְּסַחַף רְגָשׁוֹת וּמִילִּים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|