כְּמוֹ נֵץ 30/5/14
מְחַפֶּשֶׂת בְּתּוֹךְ הָאֵפֶר
לֹא נְקָמָה כִּי אִם גְמוּל.
חַיֶּיהָ הֵם הָעֵסֶק שֵׁלָה בִּלְבָד
תִנְצוֹר אוֹתָם בַּשָּׁמַיִים.
הוּא הָיָה הַלֶּהָבָה שֵׁלָה,
נִסְחַף לְמַעְלָה כְּמוֹ הָאוֹר.
וְהִיא עֵדָה יְחִידָה
לְמָה שֶׁחוֹלֵל לְלִיבָּה.
הַיוֹם,
תַּמְרִיא כְּמוֹ נֵץ.
הִיא הִזְהִירָה אוֹתוֹ-
כִּי בְּרֶגַע שֶׁהִיא דוֹאָה,
הִיא קָמָה לִתְחִיָּה.
לַמְרוֹת שֶׁזָּרַק אוֹתָה
הִיא מַרְגִּישָׁה חָפְשִׁיָּה.
הַלַּיְלָה תִּקְרַע אֶת הָעִיר
תִּקְוָתָהּ אֵינָהּ נְמוּכָה.
הָאוֹר הוּא הַמַּנְחֶה שֵׁלָה,
הוּא הַכָּתֵף, הַמִּקְלָט.
הוּא הַלַּוְויָן, הַנְּשָׁמָה.
נוֹשֵׂא אוֹתָהּ גָּבוֹהַּ.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|