אִם הָאָדָם
אָדָם הוּא יָם, הוּא חוֹף
וְאִם גַּם נַחַל, עֲדֵי סוֹף.
יָמִים וְעוֹד מַכֶּה גַּלִּים
בְּמוֹרָד חַיָּיו עַל הָרִים.
וְאִם הוּא חֹרֶף מְעֻרְעָר
רוּחוֹת שׁוֹבְרֹוֹת עֲנָפָיו.
דּוֹקְרִים בּוֹ קוֹץ וְדַרְדַּר
בְּדָם יְשׁוֹרֵר שִׁירָיו.
וְרַק אִם בָּשָׂר וָדָם,
יַעַטְפוּהוּ מַלְאֲכֵי שָׁמָיִם.
אִם לֶב לוֹ וְלֹא אֶבֶן,
יְאַמְּצוּהוּ נִטְפֵי הַמַּיִם.
גְּשָׁמִים מְחַזְּקִים מִלּוֹתָיו,
נֹעַם וְחֶדְוָה בַּאֲמָרָיו.
אֵין בּוֹ נֶטַע דָּל נְטִירָה
אֵין קוֹמֵץ קִנְּאָה נָעָה.
עָדִיף וְהוּא שִׂיחַ קָט
לֹא עֵץ מְסֻכְסָךְ עֲנָפָיו.
מַה שֶׁיִּתֵּן טוֹב וּמְעַט
לַנֶּצַח יְשַׁמֵּר בְּדַפֵּי חַיָּיו.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|