אֵשֶׁת הָאֵשׁ 11/4/15
בְּצִדּוֹ שֶׁל יָם, אָדֹם הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹרֵף.
נוֹף עָצוּם נִגְלָה מֵעֶבְרוֹ שֶׁל אֹפֶק מְכָּסֶף.
צְלָלִים מְשַׂרְטְטִים מֵאוֹנָכִים וּמְאֻזָּנִים
כְּמוֹ תַּשְׁבֵּץ הַצָּמֵא לְפִּתְרוֹנִים.
אֶל חוֹף דְּקָלִים מִתַּחַת תָּמָר-
סַכִּין עַל אֲבַטִּיחַ וְחֹפֶן עֵנָב.
נִגָּרִים נְעוּרִים לְמַרְגְּלוֹת גָל גּוֹאֶה,
רֹאשׁוֹ מֻנָּח עַל בִּטְנָהּ, זֹאת אַהֲבָה.
עֲלִי שֶׁמֶשׁ, תַּעֲלִי עַל חוֹף אוֹהֲבִים
עַל פֶּלֶג הַיּוֹם, הָעַצִימִי אֶת הָאָדֹם,
הָחוֹרֵךְ כָּל צְדָף וְאַלְמוֹג, אֵשֶׁת הָאֵשׁ
אַל תִּתְּנִי לַיָּם לִבְרֹחַ מִמֵּךְ וּלְהִתְיָאֵשׁ.
עַתָּה לַיְלָה. רוּחַ מִתְנוֹדֵדֵת בֵּין כּוֹכָבִים.
גַּם הַלְּבָנָה מְצִיצָה וּמִתְרַוַּחַת עַל עֲנָנִים.
חֲלוֹמוֹת מַרְגִּיעִים, אֶל הַבּקֶר מְנַתְּבִים
אֶל שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר תִּשְׁאָג בְּקַרְנֶיהָ רֶשָׁפִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|