גֶשֶׁם רִאשׁוֹן 2/6/15
הֵם קָבְעוּ וְהוּא לֹא בָּא.
מַבָּטוֹ הָאַחֲרוֹן הוֹתִיר בָּהּ-
חֲתִימַת כְּאֵב וְאוּלַי יָגוֹן בָּהִיר.
הִיא יָדְעָה וְדָבְקָה בְּחֲלוֹמָה.
תִּקְתּוּק שָׁעוֹן, צִלְצוּל חֲצוֹת,
הִיא צוֹפָה בּוֹ מִתּוֹךְ הַדִּמְיוֹן.
אוּלַי זֶה רַק הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן.
אוּלַי הַנֶּפֶשׁ חֲסְרַת הַנִּסָּיוֹן.
כְּמוֹ חִצֵּי רַעַל-
וְאוּלַי אוֹתָם חִצִּים מְקוֹרָם,
מִן הַמְּתִיקוּת אוֹ מֵאָבְדַּן תִּקְווֹת.
אוֹתָן פָּנִים, אוֹתָן הַזָּיוֹת.
שָׁלוֹשׁ בַּלַּיְלָה וְיֵשׁ כְּמִיהָה
אֵין וִתּוּר אַךְ יֶשְׁנָהּ אַכְזָבָה.
קְצָת רֶטֶט, קְצָת דֶּמָע, רֹךְ
לְנַסּוֹת לָחוּשׁ אֶת הַפְּעִימוֹת.
הִיא זָכְרָה כִּי זֶהוּ חֹרֶף,
עִיר גְּדוֹלָה, גַּלִּים וַעֲנָנִים.
זָכְרָה אַהֲבָה שֶׁלֹא חָוְתָה
וְעַתָּה תְּכַבֵּד אֶת הַזְּרִיחָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|