צְלִילֵי אַהֲבָה 6/11/13
עֵת עֵמֶק יִשְׁקֹט וַאֲפֵלָה תַּרְגִּיעַ
עֵת חֲלוֹם יִצְבַּע רְקִיעִים בְּוָרֹד.
עֵת הִיא אֵלָיו תַּעֲלֶה וְתַגִּיעַ
כְּמֵהָה בְּלִבָּהּ לְזֹהַר אַהֲבָתוֹ.
וְאֵי שֵׁם עַל פִּסְגָּה לְבָנָה,
הוּא מַמְתִּין אֶת לִבָּהּ לְגַלּוֹת.
אֶל יוֹפְיָה עֵינָיו כְּמֵהוֹת
אֶל מֶתֶק שְׂפָתֶיהָ שְׂפָתָיו חוֹשְׁקוֹת.
וּבְעֵת סַהַר יַעֲלֶה וְיַחְבוֹק
וּשְׁמֵי כּוֹכָבִים-
יְעַטְּרוּ אֶת הַלַּיְלָה הַמָּתוֹק.
חֲלוֹמוֹת מֻקְסָמִים
בִּנְוֶה אָהֲבָה וְאֹשֶׁר,
עֵת נִרְדֶּמֶת אַהֲבָתָם
עַד טַלְלֵי בֹּקֶר.
וּפְרָחִים מְעַטְּרִים
אֶת צִדִּי הַגֵּאַיּוֹת.
עֲנָנִים וְרֻדִּים
מַקְסִימִים אֶת הַשְּׁקִיעוֹת.
בִּנְהַר הַדִּמְדּוּמִים מַאֲצִילוֹת נְעִימוֹת,
צְלִילֵי אַהֲבָה רַכָּה בַּת תִּקְווֹת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|