מָקוֹם אַחֵר 16/11/15
הִבְטִיחַ לְעַצְמוֹ מָקוֹם
שָׁם אֹפֶק נוֹדֵד,
בֵּין זְרִיחוֹת לִשְׁקִיעוֹת.
שָׁם נוֹשְׁקִים שָׁמַיִּם לְגַּנִּים.
שָׁם רוּחַ לוֹטֶפֶת פָּנִים.
שָׁם אַהֲבָה.
לֹא תּוֹעוֹת רַגְלָיִם
בִּשְׁבִילִים נִצְחִיִּים.
רַק נִשְׁלַחוֹת יָדַיִם
אֶל שִׁפְעַת מֶרְחָבִים.
הִכְּתָה בּוֹ הַזָּיָה
גַּעְגּוֹעָיו לְאַהֲבָתוֹ מִפַּעַם,
אֲשֶׁר גַּזָּה וְלִבּוֹ הִתְרוֹקֵן
כִּצְדָפָה.
עַתָּה קַו הָאֹפֶק נֶעְלָם.
הִיא הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹצֵאת,
הַזָּיוֹת, מָקוֹם אַחֵר.
אַגָּדָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|