עֲדַיִן מַאֲמִין
עִם הָאוֹר הָרִאשׁוֹן
בְּחַלּוֹן פָּתוֹחַ,
נוֹבֶמְבֶּר וְרַק מְעַט קַר.
נְגִיעוֹת רַכּוֹת בַּאֲוִיר הָרָטֹב,
נְשִׁימוֹת רְגוּעוֹת של סְתָיו.
וַעֲדַיִן מַאֲמִין,
וּמְחַכֶּה לְטִפְטוּף רִאשׁוֹן.
הוּא יָבִיא אִתּוֹ בְּיַם טִפּוֹתָיו,
אֶת הַנְּשָׁמָה
אֶת הַמֶּרְחָב.
הָעֶרֶב יָרַד וְהָעִיר רֵיקָה,
קוֹלוֹת הִתְנַפְּצוּת הַגֶּשֶׁם.
כֹּל טִפָּה קְטַנָּה,
עוֹצֶרֶת נָשִׂימָה
הַלְוַאי וְלֹא יִגָּמֵר.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|