סִרְפַּדֵי כְּאֵב 1/10/15
לֵילוֹת סְתָיו מְלַחְלְחִים וּמִתְפַּנְּקִים.
רוּחַ קָרָה לוֹטֶפֶת וּמַרְגִּיעָה.
הִנֵּה כְּבָר עוֹד דַּקָּה הַחַגִים יֵעָלְמוּ
וְצִנָּה תִּתְלַפֵּף בֶּהָמוֹן.
כֹּה מְרַגֶּשֶׁת תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָרוֹת
כְּמוֹ כִּנּוֹר בְּסִמְפוֹנְיָת דָּוִד.
כֹּה מַהְבִּילוֹת אוֹתָן תְּשׁוּקוֹת
לְאוֹתָהּ תְּקוּפָה שֶׁתַּחֲזֹר בְּעוֹד שָׁנָה.
אַתָּה הָאָדָם תִּזְכֹּר,
כִּי לְשׁוֹנְךָ הִיא נַצִּיגַתְּךָ,
דִבּוּרְךָ הוּא הָאֲנִי שֶׁלְּךָ.
אִם הַשָּׁנָה תִּהְיֶה עֲטוּפָה בְּשּׁוֹשַׁנִים
תוֹצָאַת תֹּכֶן תְּחִנָּתְךָ.
קֵהֶה חוּשִׁים וְלִפְעָמִים אֵינְךָ חָשׁ
בְּאַרְסוֹ שֶׁל הָעֵשֶׂב הַצּוֹרֵב.
בְּאוֹתָהּ מִלָּה חַסְרַת מַשְׁמָעוּת וְשַׁחַר
אֲשֶׁר לִפְפָה סִרְפַּדֵי כְּאֵב.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|