לוּ הָיִיתִי צִפּוֹר
28/2/15
בִּי, נִשְׁזָרִים רְגָשׁוֹת
לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי בְּוַּדַּאִי-הָיִיתִי צִפּוֹר.
הַיּוֹם אֲחַפֵּשׂ זִכְרוֹנוֹת לֶאֱחֹז בָּהֶם
אַדְווֹת לִטּוּף יַלְדוּתִיּוֹת.
פִּתְאוֹם הַכֹּל מְרַגֵּשׁ
וְסֶכֶר דְּמָעוֹת נִפְתַּח כְּנָהָר זוֹרֵם.
סְלָעִים נְטוּעִים בִּי לַשֶּׁמֶשׁ עוֹרְגִים.
בְּיוֹם מְעֻנָּן מִתְמַלֵּא גַּעְגּוּעִים.
לוּ הָיִיתִי צִפּוֹר,
הָיִיתִי מַמְרִיא לְעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים:
אֶל מֵעֵבֶר הַנּוֹדָע,
אֶל צְפוּנוֹת הַתַּת מוּדָע,
אֶל הַשַּׁלְוָה.
יָד הַזְּמַן הַגְּלוּיָה
נָטְעָה בִּי חַיִּים כְּרוּחַ הַהוֹמָה.
מַבִּיט בְּבָּבוּאָת הֱיוֹתִי בַּמַּרְאָה,
רָאִיתִי עֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת קִמְעָא.
בִּי, זֹהַר כְּטַל בְּאוֹר,
רָקִיעַ סָגֹל, כָּתֹם, רוּחַ שָׁרָה.
מִלִּים עַתִּיקוֹת וּמַנְגִּינוֹת מֻכָּרוֹת
מִתְרַפֵּק עַל נַחַת הַבָּאוֹת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|