אֶחָד מִתּוֹךְ 27/6/13
הוּא שָׁט בִּסְפִינָה חֲרוּכָה וּמִתְנַדְנֶדֶת,
לֹא מְאַבֵּד שְׁפִיוּת מוּל זוּ הַמּולֶדֶת.
אֶת מִשְׂחָקוֹ יַמְשִׁיךְ גַּם מָחָר,
בַּחֲלוֹמוֹתָיו יָשׁוּב אֶל הֶעָבָר.
לְעַצְמוֹ נָדָר בִּשְׁבוּעָה אַחַת לְהוּטָה,
לְכֹל מָקוֹם שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁמוֹ הַטְבָּעָה.
רְצוֹנוֹתָיו יִתְלַקְחוּ- אָסוּר וּמוּתָּר,
הִיסוּסָיו לֹא יְזוּיְפוּ אֶל הַמָּחָר.
לֹא נִבְרָא לְמִלְחַמְתּוֹ שֶׁל דּוֹר,
לֹא לְקַצֵּר אֶת מַהֲלַךְ הַתּוֹר,
לֹא יִתְנַצֵּל לַשָּוְׁוא, לֹא יִכְרַע בֶּרֶךְ,
יִפְסַע לְלֹא רִישּׁוּל עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.
הָלַךְ, צְחוֹקוֹ הַקַּל הִדְהֵד בְּצִינָּה-
לֹא הִבְטִיחַ בְּלֶכְתּוֹ מִלָה אַחֲרוֹנָה.
לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ דִּבְרֵי חֲרָטָה,
לַעֲמוֹד מוּל בַּעֲלֵי הַשְׂרָרָה.
פְּלִיטֵי חֶרֶב חַיָּיו כְּמוֹ שֶׁל רַבִּים,
אַךְ עַל דַּלּוּתוֹ קִבֵּל מִדָּה בַּחַיִּים.
מִן הָאָרֶץ הַזּוֹ לֹא יְבַקֵּשׁ מִקְלָט,
אֶת צְנִיעוּתוֹ יַנְחִיל כְּמַתָּת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|