חֲשִׂיפָה 11/4/15
לְהַצִּיץ פְּנִימָה לְתוֹךְ נִבְכֵי הַלֵּב.
לְנַסּוֹת לְכַבּוֹת מְדוּרוֹת וּלְנַתֵּב רְגָשׁוֹת.
לָתֶת לַגּוּף לָנוּחַ וְלַנֶּפֶשׁ לִשְׁקֹט.
לְהַעֲלוֹת מֵחָדָשׁ שַׁלְהָבוֹת טוֹבוֹת.
הָיָה עִוָּרוֹן וְהָיְתָה טִינָה
וְדֶרֶךְ הַקְּשׁוּרָה בְּחוּט עָבוֹת.
הָיָה חֹרֶף פְּנִימִי וְלֶהָבוֹת רָעוֹת,
אַךְ הָיְתָה גַּם עֶדְנָה וְהָיוּ נֶחָמוֹת.
כָּל הַסְּעַרוֹת הַפְּנִימִיּוֹת לְאָבָק הוֹפְכוֹת.
עֵינַיִם מְשַׂרְטֵטוֹת חִבּוּרִים וּנְשִׁימוֹת.
מָסָךְ הָעֲרָפֶל מִתְפּוֹגֵג וְנִפְתָּחִים חַלּוֹנוֹת.
שְׁקִיפוּת וַחֲשִׂיפָה לְנֶכֶס הוֹפְכוֹת.
תְּשׁוּקָה וּסְעָרָה יְרַכְּכוּ מִלְחֲמוֹת.
אֲבָנִים קָרוֹת עִם אַבְנֵי הַחֵן מִשְׁתַּלְּבוֹת.
לִזְכֹּר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ נִשְׁכָּחוֹת וְזִכְרוֹנוֹת.
מִתּוֹךְ חַדְרֵי הַלֵּב לִשְׁלֹחַ נְשִׁיקוֹת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|