יֵשׁ תִּקְוָה 14/2/16
רֵקָנוּת תֵּעָלֵם
בִּזְכוּתָהּ יִתְמַלְּאוּ עֲנָפִים,
בְּתַלְתַּלִים בְּהִירִים וּנְדִירִים
וְרוּחַ (י)תְּפַזֵּר מַטָּחֵי אֲוִיר
עַל הַפָּנִים הַחִוְּרוֹת.
בְּאֵרוֹת יִתְמַלְּאוּ
בְּמַיִם גְּדוֹלִים וְאֲמִתִּיִּים
הַזּוֹרְמִים לִמְקוֹמוֹת נְכוֹנִים.
שָׁם סְתָיו הוּא אָבִיב
וְחֹרֶף גָּשׁוּם חוֹבֵק גַּלִּים.
יֵשׁ לְמַה לְחַכּוֹת
כְּדַאי מְאֹד לְצַפּוֹת.
אַךְ הַאִם לֹא רַק בִּכְדִי
אָזְלוּ כֹּל הַכֹּחוֹת,
בִּנְבִירַה תְּמִידִית.
יֵשׁ מַצָּע וְאֵינוֹ נָדִיר.
יֵשׁ תִּקְוָה וְהִיא פְּשׁוּטָה.
רַק לֶאֱחֹז בָּאֹשֶׁר לְתָמִיד
לֹא לִתְעוֹת בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים,
לֹא לִטְעוֹת בִּרְצֹעַ שׁוֹטִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|