רֵיק מִתֹּכֶן
28/2/15
הִתְרוֹמְמוּת רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם לִפְעָמִים בְּעוֹכְרָיו,
כְּמוֹ שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה וְהִיא עוֹדֶנָּה זְקוּפָה וְרֵיקָה.
לְיְהִירוּת זְמַן קָצוּב עַד שֶׁתִּתְרוֹקֵן מִתָּכְנָהּ,
כְּמוֹ עוֹלָמוֹ הַזָנוּחַ וּמֻנָּח בִּמְגֵרוֹת חַיָיּו.
שְׁמֵי יְהִירוּת אֵינָם נִצְחִיִּים, וּכְבָר נִרְאִים-
סִמָּנֵי נְפִילָה יְשִׁירָה אֶל גֵּאָיוֹת תְּלוּלִים וַחֲלוּלִים.
אִם הָיָה בָּא רַק פַּעַם בְּצִנְעָה לְהַשְׁקוֹת בְּרָכָה
הָיָה נִמְלָא כְּמוֹ שִׁבֹּלֶת קַדַה וּכְפוּפָה.
אֶת שׂוֹנְאָיו יָנִיחַ אָדָם בַּר לֵבָב בַּצַּד,
אַךְ אֶת אוֹחֲזֵי יָדָיו יְטַפֵּחַ כִּשְׁדֵה הַפָּז.
אִם יִשְׁתַגֵּעַ מֵאוֹצְרוֹתָיו אֲפֵלָה בְּאִישׁוֹנָיו,
אַךְ אִם יִתְרַגֵּשׁ מִמַחְסוֹרָיו יְעַטְרוּהוּ זְהַבָיו.
שִׁבֹּלֶת נִצֶּבֶת זְקוּפָה לְלֹא אֵיתָנוּת, בְּרֵיקָנוּת-
כְּמוֹ אוֹתוֹ אָדָם הַנּוֹתָר רֵיק מִתֹּכֶן הַבְלֵי גַּבְהוּתוֹ.
וְיְפוֹאָר אָדָם אֲשֶׁר יִשְׂבָּע מֵחֹפֶן חֶסְרוֹנוֹ. פַּת חֶלְקוֹ-
כִּשִׁבֹּלֶת מְלֵאָה כְּפוּפָה וַיְכוֹנֵן עֵת דָלָה לְרִגְעֵי שֵׂיבָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|