חֲלוֹםֹ שָׁבוּר 16/7/13
הַלַּיְּלָה הוּא לֹא הִתְגַּנֵּב אֶל חֲלוֹמָה,
שְׁנָתָהּ כְּמִשְׁקֹלֶת כְּבֵדָה,
וְחֲלוֹמָה מִמֶּנָּה נִמְנַע.
לֹא שְׁהִיא שׁוֹכַחַת חֲלוֹמוֹתֶיהָ-
הִיא יוֹשֶׁבֶת וּמְפָרֶשֶׁת,
בּוֹכָה וְגַּם צוֹחֶקֶת,
אַךְ הַלַיְּלָה הוּא לֹא בָּא.
חֲלוֹמוֹתֶיהָ תָּמִיד בְּרוּרִים,
צִפֳּרֶיהָ בְּרֹאשָׁה מְבַקְּרִים.
מִתְפָּרְקֶדֶת, רוֹקֶּדֶת,
כְּמוֹ מַלְכָּה בְּשִׂמְלָת תְּכֵלֶת.
שׁוֹקַעַת בַּמְצוּלוֹת,
אֶת סְּפִינָתָה מְחַפֶּשֶׂת.
נִטְרֶפֶת בְּיָם קַּרְחוֹנִים,
בְּמָּיִּם קָרִים אֲפֵלִים.
מְחַטֶּטֶת הֵיטֵב בְּתּוֹךְ חֲלוֹמָה,
וְהַלַּיְּלָה הוּא לֹא בָּא.
דָּבָר כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת,
לֹא חֲלוֹם וְלֹא שִׁיר.
אֶל נְקֻדָּה בַּתִּקְרָה מְדַבֶּרֶת:
"אוּלַי תַּחְלֶמִי בִּמְקוֹמִי"
הַלַּיְּלָה לֹא שָׁב יַקִּירִי,
לֹא בָּא אֵלַּיי אָהוּב לִיבִּי.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|