אָהֲבָה
11/7/14
אִם רַק נַאֲמִין לָשִׁיר,
לֶמִילוֹתַיו הַמֻּגָּשׁוֹת בֶּשִׁפְעָתְּ זוֹהַרַן.
בְּעוֹלָם שֶׁל תָּוִים הֵן חוֹרְזוֹת מַנְגִּינָה,
אֲשֶׁר יוֹדַעַת וּמְבִינָה.
הִיא יוֹדַעַת וּמגִּישָׁה אַהֲבָה,
כְּקֶרֶן אוֹר הַזּוֹהֶרֶת עַל עִנְבָּלֵי תִּקְוָתָהּ.
וּפַעֲמוֹן הַזָּהָב שֶׁעַל הלֵב נוֹקֶשׁ,
כְּפִזְמוֹן בְּשִׁיר הוּא חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ.
קְחוּ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה,
שְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כַּנְפֵי הַמַּנְגִּינָה.
לְשָׂם נוֹסְקִים דְרוֹרֵי הַחֹפֶשׁ וְהַתִּקְוָה,
אֵל מְחוֹזוֹת הָאֹשֶׁר וְהָאַהֲבָה.
אָז קֶשֶׁת מְצִיצָה מִבֵּין קִרְעֵי הֶעָנָן,
בִּצְבָעֶיהָ אוֹרֶגֶת מַרְבַדֵּי אַרְגָּמָן.
עִם הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׂחֶקֶת בְּאוֹרוֹת מְכֻשָּׁפִים,
הַמִּתְחַלְּפִים אַל מוּל שְׁקִיעַת הַדִּמְדּוּמִים.
וּזְמַן לְאַהֲבָה בֵּין כְּנָפִי הַשְּׁקִיעָה,
שָׁם רוֹקְמִים הָאוֹהֲבִים מִלִּים וּמַנְגִּינָה.
וְשִׁיר אַהֲבָה חָדָשׁ אֲשֶׁר נוֹגֵעַ בְּעֶדְנָה,
יָשִׁיק אֶל הָאֹפֶק הַזָּרוּעַ אֱמוּנָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|