עוֹמֵד עַל הַסַּף 21/11/14
עַל מְסִילָּה רְעוּעָה מְאֹד,
תַּחֲנוֹת הַזְּמַן בְּיַעַד מְסֻמָנוֹת.
שָׁם אָדָם מִצְטַנֵעַ בְּהֲלִיכוֹתָיו,
טוֹוֶה צְעָדָיו בְּטִפְטוּפִים מְתוּנִים.
הַחִיּוּךְ הָרָב תָּפוּר עַל פָּנָיו,
וְזֶה הַךְ כִּי מָשַׁךְ אֵלָיו אוֹיֵב וְצַר.
מֻשָּׂא קִנְאָה עֵת אַנְשֵׁי הַשְּׂרָרָה
אֲשֶׁר סַקְּלוּהוּ בְּמִּלּוֹת קְלָלָה.
אַךְ בְּתַּחֲנָה אַחֲרוֹנָה מְאֹד
פָּגַשׁ אֶת צֵל הָאֱלֹקִים.
וְאֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל נִמְשָׁךְ.
כָּךְ עוֹמֵד עַל הַסַּף.
בְּתַרְמִילוֹ אָרַז אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
וְאֶת כֹּל הַצִּפּוֹרִים הַכְּחוּלוֹת.
וְחָשַׁב לִחְיוֹת רַק עַל אֶמֶשׁ
וְאֶת הַמָּחָר בְּהֶחְלֵט לְהַזּוֹת.
נִקְטַף כְּפֶרַח, נִשְׁמָתוֹ נֶעֱלֶמֶת
אַךְ צְחוֹקוֹ תָּמִיד מִּנִי אָז.
עַד עַכְשָׁיו כְּגוֹדֶל צְנִיעוּתוֹ
לֹא יֶעְתַּק לְעוֹלָם זִכְרוֹנוֹ.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|