זִכְרוֹנוֹת 16/11/15
יָצָאתִי לְטַיֵּל בְּעִירִי הַקְּסוּמָה
וּמִשְׁלָחוֹת נִימִי רִגְשׁוֹתָיי דַּקּוֹת לְהִסָּחֵף.
אֶל מִפְתַּנֶיהָ הַמּוּאָרִים נֶאֱסָפִים רְגָעִים
וְכֹל שָׁמֶיהָ מַמְתִּינִים לְמַשְׁכִּימֶיהָ,
לָשֵׂאת אֲלֵיהֶם שַׁחֲרִית.
עוֹבְרֵי פַּרְבָרֶיהָ נֶאֱגָדִים לְהֵרָאוֹת,
מַבָּטָם יִמָּצֵא תּוֹהֶה לְנּוֹף זֶה אוֹ אַחֵר.
בָּעֲגָלָה תִּינוֹק חָדָשׁ מְקַשְׁקֵשׁ
מַבִּיעַ תָּו אוֹ הֶגֶה מְרַגֵּשׁ,
בְּהֶבֶל פִּיו עוֹלָם מִתְחַדֵּשׁ.
יַלְדּוּתִי חָלְפָה בִּרְחוֹבוֹת מֻזְהָבִים.
שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹתֵיהֶן שֶׁל שָׁעוֹת אִלְמוֹת.
שָׁמַעְתִּי תְּפִלּוֹת נֶאֱחָזוֹת וְנִתְלוֹת.
אֲמָרוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁאֵינָן נִשְׁכָּחוֹת
וְנִרְפּוּ כְּמוֹ הָיוּ עֲדִינוֹת.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|