עוֹד מְעַט תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ
28/2/15
עוֹד מְעַט תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ,
הַחַלּוֹנוֹת כְּבָר לֹא יִהְיוּ אָטוֹמִים.
מִבַּעַד טִפּוֹת גֶּשֶׁם נוֹשְׁקוֹת,
יָמֵסּוּ פִּסּוֹת אֶדֶן לְבָנוֹת.
הַלַּיְלָה טָבַל גַּעְגּוּעַ וְנֶאֱסָף
כַּחֲלוֹם אָהוּב נִשְׁכָּח, כֹּה חָשׁוּךְ.
רַק קֶרֶן אוֹר מִקְצֵה יְשִׁימוֹן,
הִבְלִיחַה לִטְרֹף אֶת הַשִּׁמָּמוֹן.
וְכָל הַבְּרָקִים וְכָל הָרְעָמִים,
מַרְעִידִים כָּל פִּסַּת אֶרֶץ חֲרֵדָה.
גַּם הַיָּרֵחַ חָשׁ בַּפְּסִיעוֹת הַחוֹלְפוֹת
וּמֵאִיר אוֹתָן בְּחֶשְׁקַתוֹ.
עוֹד מְעַט תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ
לוֹטָה בְּעַרְפִּילִים דַּקִּיקִים מַמָּשׁ.
תִּבְחַר לִדְלֹק וּלִכְבּוֹת לְאַט
לְפִי תִּקְתּוּק שְׁעוֹן הַיְּמָמָה.
כָּל הַלֹּבֶן יַהֲפֹךְ לְנָּהָר
וְסִימָנֵי הַצְּעַדִים לְבּוֹרוֹת מַיִם.
מִשִּׁטְחֵי הַקֶּרַח כִּזְגוּגִיוֹת שֶׁנְהָב
יַהַפְכוּ אַט לִמְעַרְבֹּלֶת מַפָּץ.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|